עצבר הוא עצבר וסקפטיק הוא סקפטיק
הופעתי קצרות בפורום זה, בהקשר של השפה האנושית והבנתה.
סוד השפה האנושית.
כדי לפצח את סוד השפה האנושית, צריך לשתוק.
ומדוע לשתוק ?
כי השפה האנושית עוד לא הומצאה,
ואם השפה האנושית עוד לא הומצאה , באיזו שפה נתאר את המצאתה ?
התשובה באה מאליה........כמובן, בשפת המעשים.
כאן מתבקש הקורא לשכוח את מה שהוא קרא, כיוון שהשפה עוד לא הומצאה.
מכאן ואילך מתבקש הקורא לדמיין את המעשים המתוארים באמצעות מלים, כאילו מציגים אותם שחקנים על הבמה ...ללא מלים.
ראובן: אני נוגע בדופן פנימית של מקרר....וידיעה פלאית באה אלי
לוי: מה אתה יודע ?
ראובן ידיעה פלאית באה אלי בעקבות מגע בדופן פנימית של מקרר.
לוי: תנסה לתאר לי את הידיעה הפלאית הזו.
ראובן: אני לא יכול לתאר את הידיעה הזו, כיוון שהשפה עוד לא הומצאה.
לוי: גם אני רוצה שידיעה פלאית כזו תבוא אלי.
ראובן: תנגע בדופן פנימית של מקרר, וידיעה זו תבוא אליך.
לוי: נגעתי, נכון , וידיעה פלאית הגיעה אלי.
גם אני לא יכול לתאר את הידיעה הזו, כיוון שהשפה עוד לא הומצאה.
ראובן: אולי נעניק שם לידיעה פלאית זו ? וכך נתחיל ליצור שפה.
לוי: מה זה שם ?
ראובן: צירוף של אותיות ( בעל צליל ייחודי, וצורה חיצונית ייחודית)
צירוף האותיות ל ו י הוא השם שלך, וצירוף האותיות ר א ו ב ן הוא השם שלי.
לוי: ואתה רוצה לבחור צירוף אותיות, שיהיה השם של הידיעה הפלאית שבאה אלינו, בעקבות מגע בדופן פנימית של מקרר ?
ראובן: כן, זה ממש מתבקש לבחור שם לידיעה המופלאה שבאה אלינו, בעקבות מעשה
פשוט, של מגע בדופן פנימית של מקרר.
לוי: אתה צודק, יש שמות של בני אדם, יש שמות "לדברים" שבן אדם לובש, יש שמות "לדברים" שבן אדם אוכל, ויש שמות "לדברים" שבן אדם משתמש בהם, וככה אני יכול להמשיך ולהציג עוד שמות, ועוד שמות, וכל שם זה רק צירוף אותיות ייחודי.
ראובן: השם החשוב ביותר, הוא שם של ידיעה טבעית, שבאה אל האדם בעקבות מעשה שהוא עושה. יש הרבה ידיעות טבעיות שבאות אל האדם העקבות מעשים שהוא עושה,
ואנו דנים בידיעה טבעית מסוימת, שבאה אל האדם בעקבות מגע בדופן פנימית של מקרר.
לוי: אתה מסכים שצירוף האותיות ק ר מ י ר יהיה השם שלה ?
ראובן: לכל צירוף אותיות שתציע אני מסכים, וכמובן גם לצירוף האותיות ק ר מ י ר
לוי: עכשיו המצאנו את המלה הראשונה של השפה האנושית.(צירוף האותיות ק ר מ י ר )
ראובן: מה בסך הכל המצאנו ? בחרנו צירוף אותיות באופן שרירותי, והחלטנו שצירוף אותיות זה , יהיה שם של ידיעה מסוימת, שבאה בעקבות מעשה מסוים.
לוי: עכשיו כל אדם יכול לעשות את המעשה המסוים הזה – ולדעת.
לחברת בני האדם שעשו את המעשה המסוים וידעו, יש התחלה של שפה אנושית.
המלה הראשונה של שפה זו, היא צירוף האותיות ק ר מ י ר
שמעון שפתאום הגיע שואל : מה זה ק ר מ י ר ?
לוי: זה צירוף אותיות, שהתפקיד שלו הוא שם.
שמעון: שם של מה ? שם של מי ?
לוי: צירוף האותיות ק ר מ י ר הוא שם מוסכם של ידיעה טבעית, שבאה בעקבות מעשה
של מגע בדופן פנימית של מקרר.
שמעון: אתה יכול לתאר לי את הידיעה הזו ?
לוי: עם מה ? עם צירופי אותיות אחרים ? הרי זה בלתי אפשרי.( כל צירוף הוא רק שם)
שמעון: ואיך תבוא אלי הידיעה הזו ?
לוי: עליך לעשות מעשה , ולנגוע בדופן פנימית של מקרר.
שמעון: טוב, הנה עשיתי את המעשה.....ואני מסכים שידיעה מופלאה הגיעה אלי.
לוי: עכשיו עליך להסכים, כי צירוף האותיות ק ר מ י ר יהיה השם המוסכם של ידיעה זו.
שמעון: אני מסכים, אבל אולי כדאי לקצר את השם שבחרתם.
לוי: אפשר במקום צירוף האותיות ק ר מ י ר להסתפק בצירוף האותיות ק ר מ י
ראובן : ואולי מספיק להשתמש בצירוף האותיות קרמ
לוי : זה גם שם יפה......קרמ
שמעון : אני הייתי מסתפק בצירוף האותיות ק ר מה דעתכם ?
ראובן: עם צירוף האותיות ק ר (שתפקידו הוא שם ) התחלנו ליצור שפה אנושית ?
לוי : כן, השפה האנושית היא פשוטה מאוד, וזוהי שפה של שמות.
שמעון: קשה להתרגל לרעיון הזה , האם באמת כל צירוף אותיות הוא רק שם ?
לוי: השפה האנושית מבוססת קודם כל על מעשים, המביאים לידיעה.
האדם עושה ויודע, ורק אחר כך הוא מתחיל ליצור שפה של שמות.
שמעון: נכון - המעשה והידיעה הם העיקר - והשם המוסכם בא אחרי העיקר.
לוי: השם המוסכם נדרש לחברה של אנשים , בתנאי שהם קודם כל ...יעשו וידעו
פתאום הופיע אשר ומצטרף אל החבורה המנסה ליצור שפה אנושית.
אשר: מה זה צירוף האותיות ק ר ?
לוי: כל צירוף אותיות...הוא רק שם.
אשר: שם של מה ? של מי ?
לוי: זה שם של ידיעה טבעית שבאה אל האדם, בעקבות מעשה של מגע בגוש שלג.
אשר: נכון, כאשר נגעתי בגוש שלג, הגיעה אלי ידיעה מופלאה.
לוי: השם המוסכם של ידיעה מופלאה זו ( בחברת האנשים שלנו) הוא צירוף האותיות קר
אשר: עשיתי ( נגעתי בגוש שלג) וידעתי, ועכשיו יש לי שפה משותפת אתכם.
שמעון: - המעשה והידיעה הם העיקר - והשם המוסכם ( צירוף אותיות )בא אחרי העיקר.
אשר: כדי ליצור שפה אנושית של שמות, צריך כמות עצומה של צירופי אותיות.
ראובן: יש צירופי אותיות ללא הגבלה , ולכל צירוף יש צליל ייחודי וצורה ייחודית.
אשר: יש המון "דברים" בעולם שהאדם מבחין בהם באופן מעשי, ולכל דבר מאלה יש לבחור צירוף אותיות שימלא תפקיד של שם.
יש המון פעולות מעשיות שהאדם מסוגל לעשות, ולכל פעולה צריך לבחור צירוף
אותיות שימלא תפקיד של שם.
יש המון ידיעות טבעיות שבאות אל האדם בעקבות מעשים שהוא עושה, ולכל ידיעה כזו יש לבחור צירוף אותיות, שימלא תפקיד של שם.
שמעון: אני כבר התרגלתי לרעיון הזה , שכל צירוף אותיות הוא רק שם ?
אשר : מה זה צירוף האותיות הזה ק ר ע י ל ך ד ר ?
שמעון: צריך לשאול ....שם של מה ? הוא צירוף האותיות ק ר ע י ל ך ד ר
שם של דבר ממשי ? , של דבר לא ממשי ? של פעולה ממשית ? של פעולה לא ממשית ?
של ידיעה שבאה בעקבות מעשה ?
ראובן: הצירוף הזה פנוי , והוא יכול למלא תפקיד של שם, ......למה שנרצה.
אשר: נראה לי שהשפה האנושית היא שפה פשוטה מאוד.
שפה זו מבוססת על מעשים המביאים ידיעות, וזה העיקר.
האדם עושה ויודע.....וזה העיקר.
רק אחרי זה מופיע השימוש בצירופי אותיות הממלאים תפקיד של שמות לידיעות.
לוי: לא פלא שיש אלפי שפות אנושיות בעולם, הרי כל אדם עושה ויודע.
לא פלא שילדים רוכשים שפה בקלות ובמהירות, מכיוון שהם כל הזמן עושים מעשים,
( משחקים ) ורוכשים ידיעות הבאות אליהם ללא מאמץ.
המבוגרים, רק מלמדים את הילדים, את השמות המוסכמים של הידיעות.
יש אומרים שתמונה אחת שווה 1000 מלים
עתה נגיד, כי מעשה אחד = 1000000 מלים.
א.עצבר
7/2016