האקסית המיתולוגית - סקר קצר

[Ani15]

האקסית המיתולוגית - סקר קצר

(קופצת למים אחרי דבי, אני חושבת שזו הפעם הראשונה שאני פותחת פה דיון)
- יש אקסית מיתולוגית בסיפור שלכם?
- ואם כן, איך אתן מתמודדות איתה? מאמצות אותה אל חיקכן כבת הדודה האבודה? מתעלמות באלגנטיות? מרחיקות באלימות ושורפות תמונות שלה?

ואני אפתח: יש. היא היתה איתו בגרעין והוא זרק אותה הרבה לפני שפגש אותי כי החליט שהיא לא מתאימה לו, כך שהוא לא מתגעגע אליה ולגמרי אדיש. רק שבשנים האחרונות הגרעין שלו חידש מפגשים וקשרים, רובם עם המשפחות, ואני, אם אני רואה אותה, הדם עולה לי לראש למרות המוצא הפולני למהדרין שלי. היא נשואה, נראה שבאושר, עם ילדים, כך שבאמת אין לי מה להיטרד ממנה, אבל זה לא עוזר לי. אתמול הקיסרית חיפשה תמונות שלנו מהילדות בשביל איזה עבודה במולדת לכבוד יום המשפחה, ואני ראיתי תמונות שלה באלבום שלו. באופן לא רציונלי לחלוטין, כמעט שרפתי את האלבום. אנא עזרו לאני15 להתמודד עם האקסית המיתולוגית...

 

[mom at work]

לא בדיוק אקסית מיתולוגית, אבל בכל זאת....

כשבעלי היה בתיכון, הוא היה מאוהב בחברה ללימודים, שלא ממש שמה עליו, והסיפור לא התפתח.
קצת לפני שהתחתנו, היינו בחתונה משפחתית (מהצד שלי) ופגשנו שם את בן דודי, שהיה אז נשוי טרי, ואת אשתו. קצת קשקשנו, ואז שמתי לב שבעלי (אז בן זוגי...) מתנהג בצורה קצת מוזרה. מסתבר שאשתו הטרייה של הבן-דוד היא לא אחרת מאשר אותה חברה ללימודים... מה שנקרא - עולם קטן!
מכיוון שהיא לא ממש אקסית מיתולוגית, אין לי יחס מיוחד אליה, מה עוד שאנחנו נפגשים לעיתים די נדירות.

 

[סו ורד]

אצלנו האקסית היא חברה מאוד מאוד קרובה של בן זוגי

הם היו חברים בתקופת התיכון והצבא, נפרדו בצורה הדדית וחברית בערך 3 -4 שנים לפני שהכרנו.
&nbsp
היא לא מיתולוגית, היא פשוט אישה מאוד משמעותית מעברו, היא הייתה שם בשנים קשות וסוערות של גיל ההתבגרות, , היא טיפלה בו כשהוא נפצע קשה בצבא וישב שנתיים בכסא גלגלים וחשב שאף אחת לא תרצה אותו. היא בחורה נהדרת, טובת לב, איכותית חכמה ומרשימה, נשואה באושר (יכול להיות שאם הייתה רווקה הייתי חשה אחרת).
אני מחבבת אותה מאוד, היא לא חברה שלי אבל בהחלט חברה טובה שלו וכך אני מתייחסת, אכפת לי ממנה ומבעלה והילדים המתוקים שלהם. היא ובן זוגי נפגשים לבד לקפה כמה פעמים בשנה, מדברים בטלפון בחגים וימי הולדת ואם הוא או היא בסביבה שלנו/שלהם הם מתקשרים וקופצים לקפה בבית, לפעמים איתנו (בעלה ואני) ולפעמים בלעדינו. מודה שזה לא מזיז לי כלום, היא ואני לא בתחרות, היא מתנהגת אליי בנעימות ובכבוד, אף פעם לא עשתה קטעים/סכסכה/נתנה לי להרגיש מאויימת.
&nbsp

 

[פרפרי אהבה]

אצלנו יש אקסית מיתולוגית-ממש לא בתמונה

אף פעם לא היוותה איום, אבל יצא לנו לדבר עליה הרבה.
היא בגדה בבעלי כשהם יצאו במשך תקופה ארוכה. שמענו שלפני שנה היא התחתנה עם הבחור הנ"ל.
יצא לנו כמה פעמים לראות אותה, והמחמאה הכי גדולה שקיבלתי מחמותי זה שאני שווה פי מיליארד יותר ממנה ושאין אפילו מה להשוות

 

[קרן שמש ראשונה]

לא בדיוק

יש מישהי מהחברים של בןהזוג שהוא היה די מאוהב בה והיא לא שמה עליו.
עד היום אנחנו בקשר, כי היא עדיין חלק מהחברים.
מה שכן, היא בהחלט מגשימה בפועל עם בןזוגה הנוכחי את החלומות שהיו לבןהזוג שלי: 1. שאשתו תפרנס והוא יוכל לגדל את הילדים בכיף ולעבוד בעבודות מזדמנות שהן בגדר תחביב ו-2 שאשתו תהיה ותשאר גם לאחר הלידות רזה.

 

[עוגי555]

.

.

 

[מעיןבר]

אצלי אין

אבל מעניין לי להבין, כי את עושה עלי רושם של מישהי מאוד רציונלית - מה בקיום שלה מגרד לך כל כך את קצות העצבים? ועוד כל כך הרבה שנים אחרי?

 

[Ani15]

זו שאלה מצוינת

בפרט שהיא באמת לא מזיזה לו, נדמה לי שהוא לא מאוד אהב אותה אז ובאמת לא מתגעגע אליה (והשנים גם לא עשו לה מי-יודע-מה טוב)
אני חושבת שהסיבה היא שלמדתי (בדרך הקשה

) ששום דבר לא מובן מאליו והכל פתוח וזה כולל את הזוגיות והמשפחה שלנו, אז כל מי שנדמה לי שעשוי לאיים על זה הוא מוקצה בעיני. או שזה סתם הפראנויה והפסימיות הרגילה שלי.

 

[debby12]

את? פסימית?

דווקא את ממש לא נקראת לי פסימית.

אם הייתי צריכה לנחש אולי זה כי את איכשהו מרגישה מאוימת על ידיה (?)

 

[סוכריה על מקל]

היתה לנו כזו...

אבל היא נעלמה.
&nbsp
אף פעם לא הרגשתי כלפיה שום דבר, היא לא מעניינת אותי. להפך, כשהיא היתה חולה הסעתי את בעלי (אז חבר שלי) לביה״ח כדי שיוכל לבקר אותה. בחגים לפעמים הייתי מזכירה לו להתקשר לאחל לה חג שמח. באיזשהו שלב היא נעלמה מחיינו לחלוטין.

 

[חייבתלהגיב]

 

[Sinophile]

את עניין האקסית המיתולוגית עוד פתרנו כשהיינו חברים

הרבה לפני שהתחתנו.
העלמנו אותה מהחיים והיום זה רק סיפור משעשע מהעבר ותו לא

 

[מעיין ברכה]

ממש אין לו אקסית מיתולוגית

ואני מכירה את החברה הקודמת שלו (כבר עשרות שנים שאנחנו לא בקשר, אבל הכרתי אותה עוד לפני שהיתה חברה שלו). גם לי אין אקס מיתולוגי, אבל מסתבר שעבור האקס שלי אני כנראה מיתולוגית כי עשרים שנה אחרי שנהיינו חברים הוא טרח לפרסם טור געגועים עלי בווי נט

 

[אישה בחופשה]

אבל בגלל שזאת את זה לא באמת מפתיע.
קשה לי להסביר, אבל לפחות דרך הפורום (ודברים שפרסמת בעבר), רואים שאת אדם מאוד מיוחד, משפיע ותומך בסביבה ולכן נכנס בקלות ללב.

 

[מעיין ברכה]

הסמקתי קשות. אבל ממש

תודה רבה. ריגשת אותי

 

[debby12]

גם אני

. לגמרי

והוא ציין אותך בשמך המלא? וידעת שאת מיתולוגית אצלו עד היום? ומה אמר על זה

הישן לצידך? אי אפשר ככה לזרוק טיזר וללכת. סקרנת אותי עצומות.....

 

[מעיין ברכה]

ביקשת

קיבלת

מקשרת כאן למה שכתבתי על זה בבלוג שלי אז, ובתוך הרשומה יש קישור לכתבה עצמה, כי זה מתייחס גם לשאלה ששאלת על

ויחסו לעניין. בסופו של דבר, באמת שאין לי שום רצון או צורך להעיר את התקופה ההיא ו

יודע שהוא יכול להיות מאוד רגוע לגבי זה.
&nbsp
חייבת לציין שיש קצת הגזמות במה שכתוב בכתבה (אני טיפה, אבל ממש טיפה, פחות "זורמת" מן המתואר שם

ואני גם לא משחקת קלפים!) אבל רוח הדברים נכונה מאוד.
&nbsp
תהני

(האמת שזה פוסט מאוד רציני, אבל בטוחה שתשאבי ממנו גם הנאה)
&nbsp
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?entryId=1026373&skip=1

 

[debby12]

וואו -

-יש לי בראש פוסט ארוך (את יודעת שקשה

לי לכתוב קצר

), ואני צריכה לעוף למקום בלי מחשב בעברית. אענה אחר כך. בינתיים אסכם במה שפתחתי בו: וואו

 

[debby12]

שבתי

יהה - אין לך מושג כמה נגעה בי הרשומה שלך יחד עם הפוסט של א' - ההוא שאת המיתולוגית שלו.

איכשהו הכתיבה שלו הזכירה לי לחלוטין את עצמי אי אז באותו הגיל - קומפלט עם הפסקול ("הפנים והשמות" של דני רובס) וההווי, ובכלל. ממש מסע אחורה בזמן לעצמי-של-פעם. אפילו שזה בכלל לא היה סיפור עלי. תגידי, זה אמיתי גבר סטרייט שכותב ככה? פייר - התרשמתי. מצד שני הוא "נקרא" לי כל כך מאוהב בכתיבה של עצמו שלא נשאר הרבה מקום לעוד מישהי <אבל זה רק על בסיס רשומה קצרה>

ואז הבלוג שלך מסביב לליבה הזו של מי שהייתי פעם - בלוג מתקופה אחרת לגמרי. לא תקופת הנעורים שבה הרוב כיף ואחלה ומבטיח. אלא תקופה קשה ואפלה ומורכבת - כמו שתקופה בחיים הבוגרים יכולה להיות, שבה מרגיש כאילו מי שהיית פעם זו בכלל דמות מסרט אחר. לגמרי אחר (אפילו לא סרט מוקדם יותר מאותה הטרילוגיה).

'צטערת אם יצא לי מתפייט מדי. אבל בעיני את מיתולוגית ואושיה באופן אבסולוטי ובלתי תלוי (לא רק בעיניו של א') - ולא מהיום

 

[מעיין ברכה]

שבת שלום

תודה על מה שכתבת. שמחה שהצלחתי לגעת.

פנים ושמות הוא על דורי, מצד אחד, מצד שני, הוא כל כך פסקול של תקופה ספציפית.

אין ספק ש-א' ידע ויודע לכתוב. זו בהחלט אחת החוזקות שלו ובהקשר הזה, זה אמיתי לגמרי. אם תסתכלי בטוקבקים, תראי שרבים ובעיקר רבות, התפעמו מזה מאוד וחלקם הפצירו בי לחדש עימו את הקשר לאור איך שהוא כותב, אבל מעבר לזה שזה לא נראה לי נכון (במיוחד בתקופה בה הייתי אז), צריך לזכור שיש את הכתיבה ויש את החיים והמעשים, ובסוף מה שקובע זה בעיקר המעשים.

שוב, תודה על מה שכתבת. הסמקתי.