צר לי על אובדן ההריון
מהתשובות שקיבלת אני מתארת לעצמי שהבנת שאין פה נכון או לא נכון. כל בחירה שכזו היא קשה, ושתי האופציות קשות עד בלתי נתפסות.
הבחירה היא של האישה, וטוב שכך, וכל אחת צריכה להחליט על הגוף שלה ועל הנפש שלה.
אני לא עברתי לידה שקטה, אלא עברתי מספר גרידות, כולל גרידה מאוחרת בשבוע 16 באסף הרופא. עליי ה"חוויה" הזו עברה בצורה מאוד מאוד קשה- פיזית ונפשית. הלמינריות היו סיוט נוראי ועינוי של ממש (בדיעבד- חבל שלא עברתי זאת בהרדמה מלאה), ולאחר מכן- חוויתי צירים קשים במשך 15 שעות, עד היום למחרת, בו הכניסו אותי ראשונה, כי הסבל הפיזי היה קשה מנשוא. הייתי מאושפזת, וחלק מהזמן נתנו לי בוריד בן דוד של מורפיום. עד כדי כך סבלתי. אבל רוב השעות הם לא היו יכולים לעזור לי עם הצירים, כי אסור היה להם לתת לי דברים "כבדים" לפני ההרדמה המלאה, וכך יצא שסבלתי בטירוף.
לעומת זאת, חברה לי עברה גרידה מאוחרת בשבוע 19, גם באסף הרופא, וההליך עבר עליה ממש בצורה חלקה בהיבט הפיזי. כאבים קלים בעת החדרת הלמינריות, וכאבי מחזור קלים לאחר מכן. היא לא היתה באשפוז כמוני, ולא סבלה כאבי תופת של צירים. ממש לא.
כלומר- כל אישה גם מגיבה אחרת להליך רפואי כזה או אחר.
אני חושבת שיש משהו מקל בכל זאת בהליך של גרידה מאוחרת מאשר לידה שקטה, אז אם את שואלת אותי- הייתי ממליצה ללכת על גרידה מאוחרת.
התור אצלי קוצר לשבוע, בגלל תחנונים מטורפים שלי לעובדת הסוציאלית (זו היתה ההפלה החמישית שלי ברצף). אז אני לא יודעת אם באמת התפנה תור והתקשרו אליי, או שהיא עשתה מאמצים כלשהם עבורי- אבל חיכיתי שבוע עד הגרידה, וזה גם היה סיוט- הפעם- נפשי.
האם יש לך ילדים? זה היה הריון ראשון? מה המום שגילו, וכיצד גילו אותו?
אגב- בעיניי לא ייתכן שבנות תחכנה כל כך הרבה זמן. אני חושבת שבתי החולים צריכים להכשיר רופאים ורופאות לפרוצדורה הזו של הגרידה המאוחרת. בטוח שזה לא מתקיים בגלל בעיות תקציביות, וזה חבל מאוד.
שירה.
שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
