קשה לי להתמודד

Reuti78

New member
קשה לי להתמודד

חייבת לפרוק ולשתף , מאד קשה לי . אני מנסה להיות חזקה אבל מרגישה שזה גומר אותי מפנים.
אתמול הייתי אצל הרופא למעקב ומתברר שהעובר מתאים לשבוע 6 פלוס במקום ל9 כפי שהיה אמור להיות . גם הדופק חלש ויש סימנים נוספים שכל הדבר הזה לא תקין. הוא אמר לי להגיע שוב ביום חמישי ואז נחליט מה עושים.. לי זה מאד ברור מה הכיוון . יצאתי ממנו ומאז אני פשוט לא מפסיקה לבכות , יש לי אומנם 2 ילדים בריאים וחמודים בבית
אבל נורא רציתי את ההריון הזה במיוחד שאני תיכף בת 40.. מכיוון שאני יודעת לאן זה הולך אין לי כוח
נפשי לחכות יותר . רוצה להיות אחרי זה כבר ולסיים את זה. מישהי יכולה לספר לי מה התהליך? איפה אפשר לבצע את זה באזור חיפה? זה דורש אשפוז? יש סיכוי לעשות את זה כבר באותו יום? תודה לכולן
 
לא לפה ולא לשם


חוסר ודאות זה חרא של דבר.

אני מצטערת שאני ניגשת ישר לתכלס, אבל כפי שאת כתבת "מאוד ברור מה הכיוון".
בעובר שמתאים בגודלו לשבוע כזה, ניתן לבחור ציטוטק או גרידה או להמתין להפלה ספונטנית.

הפלה ספונטנית: היו כאן נשים שבחרו לחכות עד שהגוף שלהן ייצור הפלה בעצמו. היתרון הברור הוא שאין שום דבר פולשני. בהפלה ספונטנית רואים את כל מה שיוצא מהגוף, הדימום עלול להיות כבד מאוד + התכווצויות כואבות ובסופו של דבר ייתכן שההפלה לא תהיה שלמה ויהיה צורך בגרידה או פעולה פולשנית אחרת כדי לנקות את הרחם.

גרידה: תהליך פולשני, מבוצע בהרדמה קצרה ובדרך כלל באשפוז של שעות ספורות. ברוב בתי החולים לא ניתן לבצע מעכשיו לעכשיו (אלא אם כן את מתאמת אצל רופא פרטי בבי"ח פרטי כגון אלישע). רוב הגרידות מסתיימות בשלום, ללא שאריות או סיבוכים אחרים, אבל התהליך לא חף מסיכונים שרובם נדירים מאוד.

ציטוטק: כדורים שניתנים ב-3 אופנים שונים (לכל בי"ח הנחיות שונות) - אפשר להחדיר אותם לנרתיק, או להמיס אותם בפה או לבלוע אותם. הכדורים יוצרים התכווצויות של שרירי הרחם ובכך גורמים לרחם לפלוט את שק ההריון ואת הרירית שנבנתה. השימוש בציטוטק פחות פולשני ביחס לגרידה. תופעות הלוואי מעבר להתכווצות הרחם כוללות בין השאר בחילה/הקאות, צמרמורת, עליית חום ושלשולים. לא כל הנשים חוות את כל התופעות, לא כל הנשים חוות את התופעות באותה העוצמה (משתנה גם אצל אותה אישה בין הפלה להפלה). בהפלת ציטוטק (כמו בהפלה ספונטנית) רואים את כל מה שיוצא מהגוף, יש נשים שמעדיפות לחוות הפלה כזו ויש שלא. אחוז מסויים של הנשים נזקק למנה שניה של ציטוטק, ואחוז מסויים אחר נזקק לגרידה אחרי ציטוטק (כדי להוציא שאריות שנותרו ברחם). לדעתי בכל בי"ח יאפשרו לך לקבל ציטוטק על המקום וללא צורך בקביעת תור.

פעמיים הייתי במצב דומה לשלך. בשתי הפעמים היה גם דימום קל והדופק פסק כשבוע אחרי שנצפה לראשונה (דופק איטי, עובר קטן ביחס לשבוע שבו הייתי אמורה להיות).
בשתי הפעמים הללו בחרתי ציטוטק. הפעם הראשונה היתה בהריון הראשון שלי, הפעם השניה היתה לפני כשנה כשכבר היתה לי ילדה בת 4.
בהריון הראשון קיבלתי 2 מנות של ציטוטק בהפרש של 48 שעות זו מזו, והוא עבד מצוין. היו לי כאבים מינוריים, דימום כמו וסת והרחם התרוקן.
בהריון שהסתיים לפני שנה, הציטוטק הוביל לדימום מאסיבי מאוד שאילץ אותי לחזור למיון ולהתאשפז ללילה. כשבוע לאחר מכן עברתי גרידה להוצאת שארית - מפני שעל אף הדימום הכבד שנמשך כמה ימים, הרחם לא התרוקן. נסיון ההפלה הזו הוביל אותי להחלטה שאני לא אשתמש שוב בציטוטק, ומאז אני מסייגת את ההמלצה שלי בעיקר כשמדובר במי שכבר יש לה ילדים בבית וצריכה לתפקד כאמא תוך כדי הדימום שעלול להיות כבד מאוד.

מבין בתי החולים הציבוריים בחיפה, אני מעדיפה את כרמל. לא יצא לי לבדוק את בני ציון, אבל את רמבם כן וככל שזה תלוי בי, אני מעדיפה להימנע מלחזור לשם.
אם את שוקלת גרידה פרטית, יכולה להמליץ על הרופא שלי: דר' גיא רופא. עברתי אצלו פרוצדורה אחת בבי"ח ציבורי ועוד 3 בבי"ח פרטי.

אם יש לך שאלות נוספות, אשמח לענות.
 

שירהד1

Member
מנהל
נכון, את צודקת, קשה להתמודד


קשה להתמודד עם אובדן הריון, גם אם יש ילדים מתוקים ובריאים בבית. קשה להתמודד עם אובדן גם אם הוא נגמר בשבוע 9. קשה- גם אם אנחנו יודעות שזה חלק מהסטטיסטיקה הנורמאטיבית של הפלות בשליש הראשון. כולנו חיות באיזה סוג של אשליה של: "לי זה לא יקרה". וזה בסדר- כי זה מנגנון הגנה בריא שמאפשר לנו לא לחיות בחרדה.

קשה להתמודד- אבל מתמודדים. למרות שמאוד רצית את ההריון, ולמרות גילך, את תתמודדי- כי אלו הם החיים וכי אין לך ממש ברירה, אלא להתמודד. אני לא יודעת מה זה להיות חזקה. מותר לבכות, ומותר להתאבל, ומותר לדבר על זה ולכתוב את זה. כל אלו- זה סוג של דרכי התמודדות מבחינתי.

כתבת שיש שני ילדים. לא כתבת מה הגילאים שלהם, אבל בכל מקרה אני כותבת שאני מקווה שהם לא ידעו על ההריון. אם אכן לא ידעו- אז את הבכי והדיבורים על זה- כמובן שמומלץ לא לעשות לידם. מותר לך להיות עצובה לידם, ואם הם שואלים אותך על זה- אפשר לומר שגם מבוגרים לפעמים עצובים, וזה בסדר, וזה לא קשור אליהם, ושהם גורמים לך לאושר גדול.

לגבי הפרוצדורה הפיזית- מרעישה בשקט כבר כתבה מאוד בפירוט, אז לא אכתוב דברים נוספים.
תעדכני אותנו מחר אחרי הבדיקה. היו לי מספר מקרים כאלו, שבהם הייתי צריכה לחכות, עד שאפשר היה לעשות משהו....וזה נורא קשה לחכות. וגם אני רציתי שאם כבר נגמר, אז יאללה- שיגמר לגמרי ושאהיה אחרי זה ושאוכל להמשיך הלאה. זה מאוד טבעי. צריך סבלנות וקשה לגייס אותה.

אנחנו פה- לכל דבר שאת זקוקה.

שירה.



שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
משתתפת בצערך, רעות

הייתי במקום דומה לשלך לפני שלוש שנים וחצי ואני מבינה מאוד את הכאב העמוק שאת מרגישה.
מוסיפה על מה שכתבה מרעישה - נשמע שאין לך כוחות וזמן להמתין להפלה טבעית, ולדעתי גם אין לך את הפריווילגיה שהפלה תתקוף אותך בשעה שאת עם שני ילדיך. יש דעות לכאן ולכאן לגבי הציטוטק. אשתף אותך, שעבורי היה קשה מאוד בפעם הראשונה. מה גם שהרופא שלי דאז שלח אותי לקחת את הכדורים בלי להתריע מפני תופעות הלוואי. בהמסה תקפו אותי צירים קשים (גם בהשוואה ללידות), הדימום המשיך מספר ימים בהם נדרשתי לתפקד עם שני ילדים צעירים. למזלי (היחסי) לא נדרשתי לפעולה נוספת. בפעם השניה בחרתי בכל זאת בציטוטק, אבל ידעתי להיערך מראש עם סידור לילדים והרופא (הבא) שלח אותי לבית חולים. מאחלת לך מכל הלב, שבאיזו דרך שתבחרי - הפרוצדורה תעבור עליך בקלות, ללא ספיחים, כך שתוכלי להחלים בגוף ובנפש, ולהתפנות להחליט כיצד להמשיך מכאן.
 

Reuti78

New member
מעדכנת מחווית הציטוטק

הי בנות, קודם כל תודה רבה על ההכנה והתשובות , זה עזר לי מאד.
אכן קרה מה שחשבתי , בבדיקה אצל הרופא כבר לא נצפה דופק (הכנתי את עצמי מראש ) ,קיבלתי מהרופא הפניה למיון והחלטתי ללכת עוד באותו יום בידיעה שאני רוצה לסיים עם זה כמה שיותר מהר . אחרי כמה שעות טובות במיון סוף סוף כננסתי לרופאה , היא אישרה שאין דופק והמליצה לי על 3 האופציות שדיברנו עליהם, לחכות להפלה טבעית, ציטוטק או גרידה . החלטתי שאני רוצה לנסות את הציטוטק ולהמנע מהתערבות כירורגית . הרופאה הכניסה לצוואר הרחם 4 כדורים , אמרה לי לשכב כמה דקות , בזמן הזה רשמה מכתב שחרור , תוך עשר דקות הייתי כבר בחוץ . הגעתי הביתה, התקלחתי , שכתבי במיטה וחיכיתי למה שצריך לקרות, עברו בערך 5 שעות והתחילו לי כאבי תופת ממש כמו צירי לידה (ואני יודעת מה זה ילדתי פעמים בלי אפידורל ) תוך כדי התחילו דימומים ויציאת כל מיני גושים , כל זה נמשך בערך שבע שעות ואז הכאבים חלפו ונשארתי עם הדימומים .
כל הזמן הזה חיכיתי לראות ששק ההריון יוצא וזה לא קרה ..ביום השלישי היו לי רק דימומים ללא כאבים , משהו נסבל לחלוטין , ועכשיו אני מגיעה לחלק שאני מקווה שתלמדו מהטעות שלי ... (מתנצלת על התיאורים ) בבית החולים הם המליצו להשאר בבית 3 ימים ולנוח . אני לא כל כך טובה בלהקשיב להוראות רופאים וחזרתי לעבודה אחרי יום ..
ביום השלישי לתהליך תוך כדי שאני בחדר האוכל בעבודה אני מרגישה שמשהו עומד לצאת ממני , תחושה הזויה , טסתי מחדר האוכל לשירותים ואיך שהורדתי את התחתונים פשוט נפלט ממני הכל (שק הריון ועוד כמה דברים לא ברורים). איו לי דרך להסביר את הסיטואציה ההזויה הזאת באמצע השירותים בעבודה . אבל מקווה שתלמדו ממני ותתנו לעצמכן לנוח .
לסיכום אני לא בטוחה שהשימוש בציטוטק הוא מתאים לכל אחת , אני חושבת שלי הוא התאים כי הייתי צריכה לעבור תהליך אבל הרגשתי שהתהליך הוא סוג של לידה עם הצירים והכאבים רק בלי תינוק .מחזקת את כל מי שנמצאת במצב הזה גם ומאחלת בהצלחה
 
תודה על העדכון

שמחה שנראה שהכל יצא, אבל בכל זאת מזכירה שיש צורך בביקורת בביה"ח או אצל הרופא שלך.
האם הזמינו אותך לביקורת בביה"ח? אם לא - ממליצה להתקשר אליהם ולברר את הנושא.
 
מוסיפה על דברי מרעישה לגבי ביקורת בבי"ח

לדאוג *מראש* להפניה *מקופת החולים שלך* דרך הרופא המטפל או דרך המוקד הטלפוני, כדי לחסוך את המלחמה לקבלת החזר עבור התשלום לבית החולים.
 
תודה ששיתפת

מקווה שבבדיקה הקרובה תגלי שלפחות החלק הזה עבר בשלמותו, ותתפני להחלמת הנפש ולמחשבות לאן להמשיך מהנקודה הזאת.
מוזמנת לשתף אחרי הבדיקה וכמובן לפרוק באזנינו כל מה שתרצי, ממנעד הרגשות שאת חווה, דרך הסביבה שלך ועד מחשבות לעתיד, מה שיקל עליך.
 

Reuti78

New member
עדכון

מעדכנת שכן הייתי בביקורת 5 ימים אחרי , חייבת לציין לטובה את כל הרופאים / אחיות שקיבלו אותי , ברגישות רבה ועדינות, בכל זאת סיטואציה לא פשוטה והם עזרו לזה לעבור בקלות. בבדיקה נראה היה שכמעט הכל יצא, נשארה שארית קטנה והאופציה היתה לחכות לראות אם זה יצא לבד או לקבל שוב ציטוטק . החלטתי לקבל שוב ציטוטק כדי לסיים עם זה כבר. הפעם לא היו כאבים מיוחדים ותפקדתי כרגיל . הביקרות הבאה כבר אצל רופא הנשים שלי . אני באמת מקווה ומתפללת שבפעם הבאה יהיה בסדר , אני עובדת על עצמי לחשוב חיובי וזה רק תקלה קטנה בדרך . תודה רבה לכן הבנות כאן שעוזרות ותומכות , רק מי שהיתה בסיטואציה הזאת מצליחה להבין מה עובר על אחרת .
 
מחזיקה לך אצבעות

הלוואי שהמנה השניה תעשה את העבודה.
לא להתייאש גם אם אין דימום משמעותי כמו במנה הראשונה. כבר היו כאן נשים שלא חוו כמעט דימום ובכל זאת השארית שהיתה להן נעלמה.
 

שירהד1

Member
מנהל
סליחה על המענה המאוחר-

אני אכן מקווה שהכל יצא אחרי המנה השנייה של הכדורים. יש כמובן להיבדק אצל הרופאה שלך.
התיאור שלך של יציאת שק ההריון מוכר לי מאחת ההפלות שלי. אמנם הייתי בבית (אני עצמאית, ולקחתי בלית ברירה יום-יומיים חופש), והיה קטסטרופה. אצלי זה בא עם התכווצויות נוראיות וכאבים קשים, ואחר כך דיממתי עוד למעלה מחודשיים עד שהכל התנקה באופן סופי. אני ממש מקווה שבביקורת הקרובה תגלי שהרחם נקייה. אודה לך אם תעדכני אותנו, ונוכל לזכור שיש גם מקרים שבהם הציטוטק עושה את ה"עבודה".

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 

שירהד1

Member
מנהל
עוד משהו לגבי העניין הרגשי והאבל-

אצלי התהליך עם הציטוטק ממש לא עזר לתהליך האבל. הדימומים המתמשכים שיגעו אותי, ולא איפשרו לי להמשיך הלאה, וגם לא איפשרו לנפש לעבור כמו שצריך את האבל (שתכלס יכול להתחיל על אמת אחרי שהחלק הפיזי נגמר). זה שהרגשתי את שק ההריון יוצא וראיתי אותו- היה מזעזע, ולא קידם אותי בכלום מבחינה נפשית.
כך שהדברים הללו באמת מאוד אינדיבידואליים.
כולי תקווה שלא תזדקקי אף פעם יותר לקבל את ההחלטה הזו ושתזכי להריון תקין שיסתיים בידיים מלאות.


שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
למעלה