אפרופו הספר: כמה באמת חשוב להכניס תרבות יפנית
בעקבות תוכן העניינים שקראתי כאן של הספר של זאב
כמה באמת חשוב להכניס תרבות יפנית לאייקידו?
יצא לי להתאמן פה ושם עם מגוון של מורים ותלמידים במקומות שונים בארץ ובעולם.
בכל מקום יש דגש אחר על חליפה, על טקסיות:
למשל הייתי במקומות שהתעקשו על חליפה "רשמית", אחרים הסתפקו בחליפה "פחות רשמית", "סתם" בגדים לבדים, ועד "תבואו כמו שאתם".
השימוש בשפה היפאנית:
אני יכול להבין שיש מושגים מסויימים עם משמעויות מיוחדות שאין להם מקבילה בעברית.
אבל אני לא מבין למה ההתעקשות לספור ביפאנית, לומר תודה ביפאנית, וכו'.
זה נראה לי מצועצע ומיותר. גם כאן ראיתי דרגות שונות של התייחסות לשימוש בשפה, עד כדי כך שלפעמים לא הבנתי מה רוצים ממני.
התמונה של הבבא בובה הגדול והחכם והנערץ עלי אדמות, מר או סנסאיי.
אין לי בעיה עם תמונות וקישוטים. סבבה. אבל האם זה באמת חשוב?
(בביצפר אחד ברומניה ראיתי תמונה של אאושיבה ומעליו ציור של ישו ועוד איזה פיגורה מהמתולוגיה הנוצרית
)
אני יכול להבין שחלק מהטקסיות עוזרת למקד את תשומת הלב לעניינים חשובים (כמו למשל - לקוד קידה כשנכנסים למזרון... סליחה "טטאמי")
אבל אפשר למקד את תשומת הלב עם לא מעט שיטות אחרות, אולי אפילו יותר יעילות.
תרגולי מדיטציה
מיקוד במרכז הגוף
תשומת לב למורה ולתלמידים שעלולים להפתיע אותך (לא באופן אלים כמובן)
פעולה שקטה ו/או איטית,
ועוד.
אז אשמח לשמוע דעה מנומקת למה צריך להכניס תרבות יפאנית למשהו שהוא בעיקרו תרבות של הגוף.
זה נראה לי מיותר למדי...
בעקבות תוכן העניינים שקראתי כאן של הספר של זאב
כמה באמת חשוב להכניס תרבות יפנית לאייקידו?
יצא לי להתאמן פה ושם עם מגוון של מורים ותלמידים במקומות שונים בארץ ובעולם.
בכל מקום יש דגש אחר על חליפה, על טקסיות:
למשל הייתי במקומות שהתעקשו על חליפה "רשמית", אחרים הסתפקו בחליפה "פחות רשמית", "סתם" בגדים לבדים, ועד "תבואו כמו שאתם".
השימוש בשפה היפאנית:
אני יכול להבין שיש מושגים מסויימים עם משמעויות מיוחדות שאין להם מקבילה בעברית.
אבל אני לא מבין למה ההתעקשות לספור ביפאנית, לומר תודה ביפאנית, וכו'.
זה נראה לי מצועצע ומיותר. גם כאן ראיתי דרגות שונות של התייחסות לשימוש בשפה, עד כדי כך שלפעמים לא הבנתי מה רוצים ממני.
התמונה של הבבא בובה הגדול והחכם והנערץ עלי אדמות, מר או סנסאיי.
אין לי בעיה עם תמונות וקישוטים. סבבה. אבל האם זה באמת חשוב?
(בביצפר אחד ברומניה ראיתי תמונה של אאושיבה ומעליו ציור של ישו ועוד איזה פיגורה מהמתולוגיה הנוצרית
אני יכול להבין שחלק מהטקסיות עוזרת למקד את תשומת הלב לעניינים חשובים (כמו למשל - לקוד קידה כשנכנסים למזרון... סליחה "טטאמי")
אבל אפשר למקד את תשומת הלב עם לא מעט שיטות אחרות, אולי אפילו יותר יעילות.
תרגולי מדיטציה
מיקוד במרכז הגוף
תשומת לב למורה ולתלמידים שעלולים להפתיע אותך (לא באופן אלים כמובן)
פעולה שקטה ו/או איטית,
ועוד.
אז אשמח לשמוע דעה מנומקת למה צריך להכניס תרבות יפאנית למשהו שהוא בעיקרו תרבות של הגוף.
זה נראה לי מיותר למדי...
