האם זה לא היה אמור להיות מובן מאליו ?
האם זה לא מובן מאליו שמי שהמחדל רשום על שמו לא אמור למנות את חברי הוועדה ?
אתה מבין שזאת בדיוק הסיבה שרבים כל כך מתנגדים לוועדה מהסוג הזה? המתנגדים לא מתווכחים עם אחריות הממשלה לאירועים וכו'. הם רק טוענים שגם למערכת המשפט והכרעותיה יש אחריות כלשהי ושזה צריך להיבדק במסגרת המנדט שיינתן לוועדה (מנדט שעליו אגב, מחליטה הממשלה בכל מקרה, גם במקרה של ועדת חקירה ממלכתית). זאת הסיבה להתנגדות שאותה מערכת משפט תמנה את חברי הוועדה. זה כל הסיפור. בדיוק כמו שכתבת, להשקפת המתנגדים לגמרי עניין "מובן מאליו שמי שהמחדל רשום (בין השאר) על שמו לא אמור למנות את חברי הוועדה".
על כל הנ"ל אפשר להוסיף שהממשלה בכלל לא מציעה ועדה בה היא ממנה את חבריה. פשוט שקר לטעון כך. היא מציעה ועדה בו כמות שווה של חברים תיבחר על-ידי כל צד פוליטי (קואליציה-אופוזיציה). זה כמובן משהו אחר לחלוטין ממה שאתה מנסה להציג את זה.
ובינתיים מישהו שם במחשכים עסוק בטיוח ראיות .
במה זה בא לידי ביטוי? כיצד אפשר בכלל לטייח כאן ראיות?
אגב הפרקטיקה הזו של שלטון שממנה לעצמו את אנשי שלומו לשופטיו כבר מוכרת לנו לצערנו.
אולי צריכה להיות יוזמה של הקמת וועדת חקירה ממלכתית עצמאית, כמובן שהוועדה כזו לא תוכל לפעול כי צה"ל והשלטונות לא ישתפו פעולה, אבל לפחות שיהיה רשום מה התבקשו ושסירבו לשתף פעולה מטעמים מזויפים של סודיות, חיסיון, בטחון המדינה ושאר בלבולי מוח .
לי הקטן לא ברורה ההתנגדות (כלומר היא כן ברורה לי, אבל לא נראית לי עניינית בשום צורה) לוועדה כפי שהממשלה מציעה או כל סוג ועדה אחרת שאפשר לחשוב עליה. מדוע ההתעקשות דווקא על מה שמכונה ועדת חקירה ממלכתית? אין לה שום יעילות מיוחדת על-פני ההצעות האחרות, אין לה יותר סמכויות ואין לה יותר כלים להגיע לחקר האמת. אז מנין נובעת ההתעקשות (שלכם, סליחה על ההכללה) בדווקנות על ועדה כזאת שרבים כל כך בציבור רואים בה בעיית אמון מוגדרת מראש (בגלל מעורבות המערכת המשפטית)? מדוע לא ללכת על ועדה שוות הזדמנויות לכל הצדדים הפוליטיים, או ועדה אחרת לחלוטין שבכלל מתמנית בצורה אחרת. ועדה שאמון הציבור, הציבור כולו, בה יכול להיות גבוה במקום לא להתקיים לכתחילה ולהשאיר חצי מהעם עם טעם שבפועל הדברים לא נחקרו כיאות. זולת עצם העובדה שהממשלה מתנגדת, איזו סיבה
עניינית יש להתעקש על ועדת חקירה ממלכתית דווקא?
