על נישואין בכפייה וניצול נשים בטורקיה

על נישואין בכפייה וניצול נשים בטורקיה

אחת מתוך 3 נשים בקירוב מתחתנת כשהיא עדיין קטינה, לרוב נגד רצונה. באזורים מסויימים במזרח טורקיה אפילו אחת משתי נשים נאלצת להינשא כקטינה, בכפייה מצד הוריה. כך קבעו ממצאי הסקר שערך הארגון הטורקי למען זכויות האישה "Uçan Süpürge" (המטאטא המעופף). פעילות האירגון "Uçan Süpürge" עבדו במשך כשנה וחצי על הפרוייקט שלהן, שבמסגרתו הן נדדו ברחבי טורקיה במחוזות השונים, וראיינו נשים בגילאים שונים, שסיפרו על החוויות הקשות שעברו ועדיין עוברות כנגד רצונן: נישואין בכפייה לרוב בשנות הנעורים, אלימות, אונס, רצח על רקע כבוד המשפחה, לידות מוקדמות והפלות. לדברי Selen Doğan, מנהלת פרוייקט הראיונות המקיף, משפחות ממשיכות לחתן את בנותיהן בגיל מוקדם ככל האפשר כדי להגן על כבוד המשפחה. הורים מעדיפים לחתן את בנותיהן בשנות הנעורים המוקדמות, כדי למנוע מהן כל הזדמנות לגלות את מיניותן ולהתנסות עם גברים בטרם התחתנו. בנוסף לכך משפחות רבות רואות בבנות נטל כלכלי ומעדיפות לחתן אותן מוקדם, על מנת שתעבורנה לרשות משפחתו של החתן. גם למוהר שהמשפחה מקבלת תמורת הכלה יש תפקיד חשוב בהחלטתן של משפחות לחתן את בנותיהן בגיל צעיר. פעילותו של הארגון כבר הגיעה לדיון בפרלמנט הטורקי, ושרת המשפחה Fatma Şahin הבטיחה כבר לפעול לקידום הנושא. כדי לעורר מודעות לנושא הוחלט להעביר דרשות במסגדים נגד חיתון בנות בגיל הילדות והנעורים. גם באמצעות סדרת טלוויזיה חדשה ועתירת רייטינג של הבמאי Mahsun Kirmizigül, המספרת על נערה בת 15 בשם Hayat (חיים) שנאלצת להינשא נגד רצונה לגבר בן 70, ומתארת בין היתר את הסבל וההשפלה שעוברות נשים בטורקיה, מקווים לעורר יותר מודעות לנושא.

הנושא הזה בהחלט התעורר גם כאן

בזכות הסדרה הממכרת, המעוררת הדים והטראגית שהסתיימה בדיוק היום "מנקשה וחליל". גם כך הנושא הזה קרוב אליי ומוכר כבת לעדה הגיאורגית. גם אצלנו כבר היו דברים מעולם - ובדיוק מאותן הסיבות, ובחו"ל גם מהפחד מהתבוללות. רק הקדמה והפתיחות תביא לשינוי אמיתי, וזה משהו שיכול לקחת דורות. Mahsun Kirmizigül זה אותו מחסון הזמר? אוהבת מאוד את המוזיקה שלו. אנצל את השרשור קצת בבוטות לשאול דבר שמעניין אותי. כאמור הסדרה "מנקשה וחליל" נגמרה באופן מאוד טראגי (אני אישית ידעתי את הסוף די מזמן, ראיתי את פרקי הסדרה ביו טיוב ללא תרגום, חייבת להודות שיומיים לא הצלחתי להתגבר על העצב והמועקה שהסוף של הסדרה השאיר אצלי) כאשר הגיבור הראשי נרצח, ואני לא אלאה אתכם בפרטי הייסורים שהגיבורים עברו בדרך. התגובות בהן נתקלתי בפורומים השונים היו שזה סוף אופייני לטורקים ולסדרות טורקיות. לא יצא לי לראות סרטים או סדרות טורקיות בעבר, האם הטענה נכונה? ואם כן, למה בעצם? הציפייה הכל כך טבעית לסוף טוב לא מתממשת, ולי באופן אישי ולהרבה אחרים זה ממש הרס את החוויה שבצפייה. אם זה באמת משהו מאוד מזוהה עם יצירות טורקיות, אז יש בזה משהו מאוד מעניין תרבותית. כצ'ופר על שקראתם הכל קבלו את שיר הנושא המדהים של הסדרה: http://www.youtube.com/watch?v=y8whAcCEOi8&feature=share

לצערי לא ראיתי את הסדרה "מנקשה וחליל"

אם יש את הפרקים המלאים ביוטיוב, אולי אני אצפה בהזדמנות. שיר הפתיחה מקסים בכל מקרה! כן, זה אותו Mahsun Kırmızıgül. הוא לא רק זמר, אלא גם שחקן ובמאי. הסדרה נקראת "Hayat Devam Ediyor" (החיים נמשכים הלאה"), כששם הגיבורה המרכזית הוא Hayat, שהחיים שלה בעצם משולים למוות. על שמלת הכלולות שלה היא אומרת שהיא עבורה כמו תכריכים, כי בנישואיה הכפויים לגבר בן 70 היא מרגישה כאילו נדונה למוות. סרטים טורקיים, בדומה גם לסרטים ערביים, נועדו לסחוט דמעות. לא רק שהעלילה מוקצנת ולפעמים אבסורדית (זה אופייני גם לאופרות סבון מארה"ב או טלנובלות דרום-אמריקאיות), אלא היא מסתיימת לרוב באופן טראגי. זה כנראה עניין של מנטליות ומסורת. בעוד שבמערב מחכים היום להפי אנד, וגם אם הדרך רצופה תלאות, תמיד יודעים שהכל יסתיים בטוב, במזרח התיכון אוהבים את הסוף הטראגי שפורט על נימי הרגש. באופן דומה אוהבים בארצות המזרח התיכון גם שירים קורעי לב על אהבה נכזבת או שירי דיכאון, ז'אנר שלא קיים כמעט במערב.

Adını feriha koydum

הסידרה הכי טובה כיום בטורקיה. מרתקת מיליונים ביום שישי בערב [אין שידור חוזר] סיפורה של feriha בתו של קאפוצ'י [האיש שאחראי על תחזוקת הבניין והניקיון] שלומדת בבית ספר עם עשירים ומשקרת כדי להיות אחת מהחבר'ה. שקר זה משהו שרק מביא צרות בחיים ... מקוה שהסידרה תגיע לישראל. בטורקיה זו כבר עונה שניה. סידרה מקסימה.

יש את הפרקים בוואלה.

תחפשי בגוגל. למדתי קצת מהשפה בעקבות הצפייה אנסה למצוא גם את הסדרה שאת דיברת עליה ברשת.