שלום
מספר שאלות לגביי פירוק לצורנים:
פירוק למורפמות
- פותח הנושא אוֹריה
- פורסם בתאריך
שלום
מספר שאלות לגביי פירוק לצורנים:
אז אענה רק על שתי האחרונות
לגבי הראשונות אני לא בטוח מיליארדר זה שתי מורפמות - מיליארד (שזה מספר) ו-ר שהופך את זה ל"אדם שיש לו X" או "אדם שהוא X" - זה כמובן לא מדויק אבל זה בתוך הפרדיגמה. לגבי מהות זה בהחלט "מה - ות" כלומר שתי מורפמות. מהות עונה על השאלה 'מהו X' (באופן דומה כמות עונה על 'כמה הוא X' ואיכות עונה על 'איך הוא X'). בכל מקרה זה שתי מורפמות. אל תתפסי אותי לגמרי במילה. לצערי עוד לא יצא לי לעבור שום קורס במורפולוגיה אבל נראה שאני היחיד שעונה פה לאחרונה
לגבי הראשונות אני לא בטוח מיליארדר זה שתי מורפמות - מיליארד (שזה מספר) ו-ר שהופך את זה ל"אדם שיש לו X" או "אדם שהוא X" - זה כמובן לא מדויק אבל זה בתוך הפרדיגמה. לגבי מהות זה בהחלט "מה - ות" כלומר שתי מורפמות. מהות עונה על השאלה 'מהו X' (באופן דומה כמות עונה על 'כמה הוא X' ואיכות עונה על 'איך הוא X'). בכל מקרה זה שתי מורפמות. אל תתפסי אותי לגמרי במילה. לצערי עוד לא יצא לי לעבור שום קורס במורפולוגיה אבל נראה שאני היחיד שעונה פה לאחרונה
נפרק
- המילה 'חיפושית' אכן מגיעה מן הארמית: חיפושתא [מסכת ע"ז כח, ב]. נראה שזו מונמה, הרי ה _ית אינה מטה את המילה ופשיטא שאין היא צורן גזירה. - 'קרקע' זו צורת היסוד. - 'מהות' היא חידוש של התיבונים. מטרתם הייתה למצוא מינוחים לתורת הקטגוריות של אריסטו. "איכות": איך + ות, סיומת של הפשטה. "איכות - מקרה, בו יאמר על הדבר 'מה' ו'איך' [תרגום הרמח"ל לאורגנון האריסטוטלי]. אריסטו יצר תורת קטגוריות וסיווג את המציאות למינים הנכללים בסוגים. הוא מנה עשר קטגוריות: עצם, כמות, איכות, יחס, מקום, מצב, קניין, זמן, אקטיביות, פסיביות. הקטגוריות הן הסוגים העליונים ביותר של המציאות וכל קטגוריה אחרת [והכלולים בה] משתייכת לאחת מעשר הקטגוריות העליונות. המתודה שהובילה את אריסטו לתורת הקטגוריות היא השוואה, סיווג והפשטה של פסוקים החלטיים שצורתם תקנית. לדוגמא, קטגוריית האיכות תנוסח בצורה תקנית כך: "כל עצם הוא בעל איכות", והיא נגזרת מפסוקים כ"כל האבנים הן קשות" או "כל הברבורים הם לבנים". הפסוקים האמפיריים מוכללים וההפשטה שלהם מובילה אל פסוק המהווה מעיין הגדרה לקטגוריה ראשית. ביימי הביניים, כשבהשפעת הכלאם הערבי הוגי דעות יהודים החלו לעסוק בפילוסופיה, היה צורך בחידושי לשון רבים. טרם שהתפתחה שפה מקצועית לפילוסופיה בעברית השתמשו במילות שאלה כדי לציין קטגוריה. כך, למשל, בספר "האמונה הרמה" של הראב"ד קטגוריית האיכות נקראת "האיך?", הכמות נקראת "הכמה?" וכו'. אבן תיבון יצר את הצירוף המקובל עד ימינו: _ות כסיומת שמציית הפשטה, בדומה ל- _[ס]מוס ביוונית או _איזם וכו'
- המילה 'חיפושית' אכן מגיעה מן הארמית: חיפושתא [מסכת ע"ז כח, ב]. נראה שזו מונמה, הרי ה _ית אינה מטה את המילה ופשיטא שאין היא צורן גזירה. - 'קרקע' זו צורת היסוד. - 'מהות' היא חידוש של התיבונים. מטרתם הייתה למצוא מינוחים לתורת הקטגוריות של אריסטו. "איכות": איך + ות, סיומת של הפשטה. "איכות - מקרה, בו יאמר על הדבר 'מה' ו'איך' [תרגום הרמח"ל לאורגנון האריסטוטלי]. אריסטו יצר תורת קטגוריות וסיווג את המציאות למינים הנכללים בסוגים. הוא מנה עשר קטגוריות: עצם, כמות, איכות, יחס, מקום, מצב, קניין, זמן, אקטיביות, פסיביות. הקטגוריות הן הסוגים העליונים ביותר של המציאות וכל קטגוריה אחרת [והכלולים בה] משתייכת לאחת מעשר הקטגוריות העליונות. המתודה שהובילה את אריסטו לתורת הקטגוריות היא השוואה, סיווג והפשטה של פסוקים החלטיים שצורתם תקנית. לדוגמא, קטגוריית האיכות תנוסח בצורה תקנית כך: "כל עצם הוא בעל איכות", והיא נגזרת מפסוקים כ"כל האבנים הן קשות" או "כל הברבורים הם לבנים". הפסוקים האמפיריים מוכללים וההפשטה שלהם מובילה אל פסוק המהווה מעיין הגדרה לקטגוריה ראשית. ביימי הביניים, כשבהשפעת הכלאם הערבי הוגי דעות יהודים החלו לעסוק בפילוסופיה, היה צורך בחידושי לשון רבים. טרם שהתפתחה שפה מקצועית לפילוסופיה בעברית השתמשו במילות שאלה כדי לציין קטגוריה. כך, למשל, בספר "האמונה הרמה" של הראב"ד קטגוריית האיכות נקראת "האיך?", הכמות נקראת "הכמה?" וכו'. אבן תיבון יצר את הצירוף המקובל עד ימינו: _ות כסיומת שמציית הפשטה, בדומה ל- _[ס]מוס ביוונית או _איזם וכו'
ועכשיו אבא
New member
ביליון מול מיליארד
מסתבר שיש שתי שיטות שיום למספרים גדולים - ראה לינק מצורף מויקיפדיה בד"כ באמריקה ביליון זהה למיליארד שלנו
מסתבר שיש שתי שיטות שיום למספרים גדולים - ראה לינק מצורף מויקיפדיה בד"כ באמריקה ביליון זהה למיליארד שלנו
כן. וחשוב להבחין
בין מילים שאנחנו *יכולים* להבין את דרך הגזירה שלהן במקור, אך בפועל הגזירה הזאת לעולם לא מתבצעת (אלא הצירוף מבוטא כמו שהוא, כמו במקרה של 'מהות' - מי שמתעניין יודע שמדובר בהטיה (מלאכותית ומוזרה לשונית אך חביבה) של המילה 'מה' כמו שהסביר יפה בר אוריין, אך בעיני הדוברים המילה הזאת היא פריט לקסיקלי ומורפמה עצמאית לכל דבר, וכמובן שיש לה גזירות משלה כגון 'מהותי' ואף 'מהותני'. הויכוח הזה אפור למדי וניתן לטעון טיעונים לכאן או לכאן. אפשר ואולי גם מומלץ להמנע מתשובה חד משמעית לשאלה כזו ולהסביר את הטיעונים.
בין מילים שאנחנו *יכולים* להבין את דרך הגזירה שלהן במקור, אך בפועל הגזירה הזאת לעולם לא מתבצעת (אלא הצירוף מבוטא כמו שהוא, כמו במקרה של 'מהות' - מי שמתעניין יודע שמדובר בהטיה (מלאכותית ומוזרה לשונית אך חביבה) של המילה 'מה' כמו שהסביר יפה בר אוריין, אך בעיני הדוברים המילה הזאת היא פריט לקסיקלי ומורפמה עצמאית לכל דבר, וכמובן שיש לה גזירות משלה כגון 'מהותי' ואף 'מהותני'. הויכוח הזה אפור למדי וניתן לטעון טיעונים לכאן או לכאן. אפשר ואולי גם מומלץ להמנע מתשובה חד משמעית לשאלה כזו ולהסביר את הטיעונים.
Mits Petel
New member
יש שיטות שונות בפסיכובלשנות ובנוירובלשנות
לבדוק אם המוח שלנו מאחסן "מילה" מסוימת כיחידה אחת בזיכרון או שמתרחש תהליך אונליין שבונה אותה ממורפמות שמאוחסנות בזיכרון. למשל, במקרים של נטיות רגולריות (וכנראה גם במקרים של גזירות פרודוקטיביות) המוח לא מאחסן את התוצרים, אלה בונה אותם כל פעם מחדש "אונליין" כשמשתמשים בהם.
לבדוק אם המוח שלנו מאחסן "מילה" מסוימת כיחידה אחת בזיכרון או שמתרחש תהליך אונליין שבונה אותה ממורפמות שמאוחסנות בזיכרון. למשל, במקרים של נטיות רגולריות (וכנראה גם במקרים של גזירות פרודוקטיביות) המוח לא מאחסן את התוצרים, אלה בונה אותם כל פעם מחדש "אונליין" כשמשתמשים בהם.
Mits Petel
New member
"הוכחה" זאת מילה כבדה מדי בהקשר הזה
"הוכיחו" איך? הן תחבירניות, לא נוירו-בלשניות. עם כל הכבוד לסילוני והורבט, לא חייבים לקבל את ההנחות התיאורטיות שהן עושות, ולכן גם לא את המסקנות שהן מגיעות אליהן. בכל מקרה, הניסויים הנוירו-בלשניים שאני מדבר עליהם בדקו מקרים מאוד מסוימים. כמובן שבמקרים אחרים זה יכול לעבוד אחרת. כל המחקר המוחי של שפה הוא בחיתוליו, ויעבור הרבה זמן עד שיתגבש איזה ידע שיהיה מוסכם ומקובל.
"הוכיחו" איך? הן תחבירניות, לא נוירו-בלשניות. עם כל הכבוד לסילוני והורבט, לא חייבים לקבל את ההנחות התיאורטיות שהן עושות, ולכן גם לא את המסקנות שהן מגיעות אליהן. בכל מקרה, הניסויים הנוירו-בלשניים שאני מדבר עליהם בדקו מקרים מאוד מסוימים. כמובן שבמקרים אחרים זה יכול לעבוד אחרת. כל המחקר המוחי של שפה הוא בחיתוליו, ויעבור הרבה זמן עד שיתגבש איזה ידע שיהיה מוסכם ומקובל.
אוקיי מקבל ומסכים - אבל בוא נגיד,
שכשאנחנו אומרים "הוכחה" בעולם המדע אנחנו מתכוונים שיש לתאוריה אישוש חזק מאוד ופרדיקציות טובות אוקיי? ונכון, הן לא נירו-בלשניות אבל הרבה מאוד תאוריות התגלו כטובות מאוד ומתארות את המציאות בצורה טובה על ידי חישובים עקיפים ולא ישירים. זה שהן תחבירניות לא אומר שהן לא יכולות לעשות את זה. בוא נגיד גם שמה שיש לנו כיום זה רק תצפיות על המבע הקיים ולא על הסידור של התאים במוח למישרין אז עובדים עם מה שיש. גם ניורו-בלשן לא יכול להסביר לך מבנים תחביריים.
שכשאנחנו אומרים "הוכחה" בעולם המדע אנחנו מתכוונים שיש לתאוריה אישוש חזק מאוד ופרדיקציות טובות אוקיי? ונכון, הן לא נירו-בלשניות אבל הרבה מאוד תאוריות התגלו כטובות מאוד ומתארות את המציאות בצורה טובה על ידי חישובים עקיפים ולא ישירים. זה שהן תחבירניות לא אומר שהן לא יכולות לעשות את זה. בוא נגיד גם שמה שיש לנו כיום זה רק תצפיות על המבע הקיים ולא על הסידור של התאים במוח למישרין אז עובדים עם מה שיש. גם ניורו-בלשן לא יכול להסביר לך מבנים תחביריים.
לא
אני משתמש במילה פרדיקציה (שאולי באה מיוונית אבל אני פשוט מכיר את השורש באנגלית predict שזה לחזות או לצפות) במובן המדעי שלה. שזה אומר בעברית יפה - ניבוי. כשיש לי תאוריה מסוימת - כלומר יש לי הסבר לתופעה נצפית, אני מניח את התנאים שבאם יקרה אותו אירוע ולכן אני מנבא שאם אני אראה תנאים מסויימים אז התופעה תתרחש. אני אתן דוגמא: בספרדית, הפוצצים הקוליים (b, d, g) הופכים לחוככים כשהם בין שתי תנועות. זאת פרדיקציה (זה לא מדוייק אבל לצורך ההסבר זה נוח להשתמש בזה) ואז אני רואה מילה כמו agua ('מים') אני מנבא לפי התאוריה הזו - שהמילה תהגה בתור /uaעa/ (ה- ע מסמלת חוכך וילוני קולי) אז הניבוי הוא הפרדיקציה - אני מנבא (פרדיקט) שהמילה 'מים' תהגה כמו שתארתי. עכשיו אני מקשיב לאנשים ושומע אותם באמת הוגים ככה. העובדה שזה באמת נהגה באופן זה הוא האישוש שהתאוריה שלי נכונה. אני לא יודע מה הקשר לקטגוריה.
אני משתמש במילה פרדיקציה (שאולי באה מיוונית אבל אני פשוט מכיר את השורש באנגלית predict שזה לחזות או לצפות) במובן המדעי שלה. שזה אומר בעברית יפה - ניבוי. כשיש לי תאוריה מסוימת - כלומר יש לי הסבר לתופעה נצפית, אני מניח את התנאים שבאם יקרה אותו אירוע ולכן אני מנבא שאם אני אראה תנאים מסויימים אז התופעה תתרחש. אני אתן דוגמא: בספרדית, הפוצצים הקוליים (b, d, g) הופכים לחוככים כשהם בין שתי תנועות. זאת פרדיקציה (זה לא מדוייק אבל לצורך ההסבר זה נוח להשתמש בזה) ואז אני רואה מילה כמו agua ('מים') אני מנבא לפי התאוריה הזו - שהמילה תהגה בתור /uaעa/ (ה- ע מסמלת חוכך וילוני קולי) אז הניבוי הוא הפרדיקציה - אני מנבא (פרדיקט) שהמילה 'מים' תהגה כמו שתארתי. עכשיו אני מקשיב לאנשים ושומע אותם באמת הוגים ככה. העובדה שזה באמת נהגה באופן זה הוא האישוש שהתאוריה שלי נכונה. אני לא יודע מה הקשר לקטגוריה.
אולי אבל,
אני לא מדבר יוונית אטית. אני מדבר עברית ומשתמש אולי במילים שאולות ואני לא בטוח שבמקרה זה הם נשאלו מיוונית - לפחות לא במובן הסמנטי שלהן. מה עוד שאין בכלל דוברים ילידיים ליוונית אטית אז אני לא יודע מה הקשר של זה למה שהסברתי לך. אני אבחין בין שתי המילים: קטגוריה - קבוצה בתוך חלוקת איברים ממיונת. פרדיקציה - ניבוי. אולי ביוונית אטית שתי היחידות הפונטיות/פונולוגיות האלו חד הם, אבל במובנן המודרני הן לא.
אני לא מדבר יוונית אטית. אני מדבר עברית ומשתמש אולי במילים שאולות ואני לא בטוח שבמקרה זה הם נשאלו מיוונית - לפחות לא במובן הסמנטי שלהן. מה עוד שאין בכלל דוברים ילידיים ליוונית אטית אז אני לא יודע מה הקשר של זה למה שהסברתי לך. אני אבחין בין שתי המילים: קטגוריה - קבוצה בתוך חלוקת איברים ממיונת. פרדיקציה - ניבוי. אולי ביוונית אטית שתי היחידות הפונטיות/פונולוגיות האלו חד הם, אבל במובנן המודרני הן לא.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.