איך פספסתי אותו עד היום ?!
פה, מתחת לאף, שכנה לה בצניעות סופרת שכתבה את אחד מספרי המופת הגדולים ביותר שנכתבו לילדים במאה העשרים, ואנחנו ( ז"א לפחות אני) אפילו לא ידענו.חברות וחברים- הספר הזה עומד בשורה אחת עם "הילדים מרחוב פאל", "אמיל והבלשים", "דון קמילו","אל תגע בזמיר" ועוד רבים וטובים, ובכלל בכלל לא יוצא אחרון ... טוב, בלי למתוח אתכם יותר מדי- "צבע הפנינה"- הספר האדיר שכתבה אנה מריה יוקל. דה? לא מכירים? גם אני לא הכרתי. ועל ההיכרות הזו אני חיבת תודה לתמיד ליהודה אטלס, (הילד הזה הוא אני) שבהרצאתו נכחתי לפני מספר חדשים. טוב אז למה אני מתלהבת כל כך? לא, יקירים לא יהיו כאן ספוילרים. הספר מספר את סיפור הסכסוך בין שתי כיתות בבית הספר- כיתה ט' 1 וכיתה ט' 2, אבל למעשה הוא מספר כיצד מתפתח פשיזם. אין שום סיבה ענינית לסכסוך בין שתי הכיתות. כל העסק מתחיל בילד מרושע ודחוי בשם גרובר ( רמז רמז... ) שמנסה לשפר את מעמדו בכיתה, ע"י הצבת עצמו כדוגל בעליונות הכיתה שלו, ובביזוי הכיתה השניה. "אנחנו שוים יותר, כי אנחנו כיתה ט' הגאה". חיש מהר מתהוה חבורה שיש לה סמלים, סיסמה, מילות ברכה והצדעה ויותר מכל, מנהיג דגול שאין לערער על מעשיו ויש להשמע לו ללא היסוס. הספר מספר איך יכולים יחידים, אכולי קנאה, דחוים ומלאי שנאה להוליך אחריהם עדר, תוך שימוש במניפולציות של "גאות יחידה", שקרים, ועלילות שוא. והתוצאה? מלחמה.ממש המלחמה על החמאה- למבוגרים. מפחיד מפחיד לקרוא איך אנה מריה יוקל עוד לפני פרוץ מלחמת העולם תיארה בדיוק את השלבים , אחד אחרי השני, כמו תסריט של מות ידוע מראש, אפילו לפני שחלקם התרחשו באירופה התרבותית שלה. תקראו ותראו- הספר הזה משנה את האזניים, החדשות נשמעות אחרת למי שקרא את הספר. . בשנת 1992 הועלה בתיאטרון לילדים ולנוער מחזה המבוסס על ספרה של יוקל, בבימויו של איציק נויגרטן. היא נפטרה בשנת 2001 בהיותה בת 90 , בירושלים. מותה עבר בשקט תיקשורתי מוחלט אצלנו. בגרמניה- ציינו את מותה, ובשנת ה 100 להולדתה הוצאה מהדורה נוספת של "צבע הפנינה", בהצלחה מרובה. בשנת 2008 הופק סרט ע"פ "צבע הפנינה" בגרמניה. יופי. גם שם לא יזיק להם ןעוד על גלגולו המופלא של כתב היד, ועל סיפור חייה המרתק של אנה מריה יוקל בבלוג שלי. http://blog.tapuz.co.il/girlkido
פה, מתחת לאף, שכנה לה בצניעות סופרת שכתבה את אחד מספרי המופת הגדולים ביותר שנכתבו לילדים במאה העשרים, ואנחנו ( ז"א לפחות אני) אפילו לא ידענו.חברות וחברים- הספר הזה עומד בשורה אחת עם "הילדים מרחוב פאל", "אמיל והבלשים", "דון קמילו","אל תגע בזמיר" ועוד רבים וטובים, ובכלל בכלל לא יוצא אחרון ... טוב, בלי למתוח אתכם יותר מדי- "צבע הפנינה"- הספר האדיר שכתבה אנה מריה יוקל. דה? לא מכירים? גם אני לא הכרתי. ועל ההיכרות הזו אני חיבת תודה לתמיד ליהודה אטלס, (הילד הזה הוא אני) שבהרצאתו נכחתי לפני מספר חדשים. טוב אז למה אני מתלהבת כל כך? לא, יקירים לא יהיו כאן ספוילרים. הספר מספר את סיפור הסכסוך בין שתי כיתות בבית הספר- כיתה ט' 1 וכיתה ט' 2, אבל למעשה הוא מספר כיצד מתפתח פשיזם. אין שום סיבה ענינית לסכסוך בין שתי הכיתות. כל העסק מתחיל בילד מרושע ודחוי בשם גרובר ( רמז רמז... ) שמנסה לשפר את מעמדו בכיתה, ע"י הצבת עצמו כדוגל בעליונות הכיתה שלו, ובביזוי הכיתה השניה. "אנחנו שוים יותר, כי אנחנו כיתה ט' הגאה". חיש מהר מתהוה חבורה שיש לה סמלים, סיסמה, מילות ברכה והצדעה ויותר מכל, מנהיג דגול שאין לערער על מעשיו ויש להשמע לו ללא היסוס. הספר מספר איך יכולים יחידים, אכולי קנאה, דחוים ומלאי שנאה להוליך אחריהם עדר, תוך שימוש במניפולציות של "גאות יחידה", שקרים, ועלילות שוא. והתוצאה? מלחמה.ממש המלחמה על החמאה- למבוגרים. מפחיד מפחיד לקרוא איך אנה מריה יוקל עוד לפני פרוץ מלחמת העולם תיארה בדיוק את השלבים , אחד אחרי השני, כמו תסריט של מות ידוע מראש, אפילו לפני שחלקם התרחשו באירופה התרבותית שלה. תקראו ותראו- הספר הזה משנה את האזניים, החדשות נשמעות אחרת למי שקרא את הספר. . בשנת 1992 הועלה בתיאטרון לילדים ולנוער מחזה המבוסס על ספרה של יוקל, בבימויו של איציק נויגרטן. היא נפטרה בשנת 2001 בהיותה בת 90 , בירושלים. מותה עבר בשקט תיקשורתי מוחלט אצלנו. בגרמניה- ציינו את מותה, ובשנת ה 100 להולדתה הוצאה מהדורה נוספת של "צבע הפנינה", בהצלחה מרובה. בשנת 2008 הופק סרט ע"פ "צבע הפנינה" בגרמניה. יופי. גם שם לא יזיק להם ןעוד על גלגולו המופלא של כתב היד, ועל סיפור חייה המרתק של אנה מריה יוקל בבלוג שלי. http://blog.tapuz.co.il/girlkido
