אין כאן כוונה להריגה בכוונה למשהוא ספיציפי,
כך שזו הריגה.
כן אנו חיות טורפות ואוכלות עשב.
לא חייבים,
אפשר לעשות כפי שעשו אבות-אבותינו - ללקט.
אך אין כאן הריגה לשם הריגה, ואין כאן הריגה להנאה. יש כאן הריגה כדי שיהיה לנו אוכל.
גם מסכן צמח הכותנה שלפתע מפסיקים להשקותו (כדי שיתיבש וכך עולה פחות הטיפול התעשייתי) ואנו הורגים אותו.
מסכנות הפרות שמגדלים אותן בבית סוהר, מכניסים אותן להריון , בד"כ בהפריה ע"י ווטרינר, ולאחר ההמלטה, העגל נלקח מהן. איזו אכזריות, איזה כאב לב לשמוע את הגעיות שלהן.
מסכנות התרנגולות, שחיות בקופסת גפרורים.
האדם הפך אותן למכונה להטלת ביצים.
את הפרות למכונה ליצור חלב, ו/או בשר.
וכן הלאה וכן הלאה.
כל אחד ואחת מאיתנו מתנהל בחייו בהתאם לאותן שריטות.
אילו הם אנשים ש"זה מה שחשוב להם בחיים" ויעשו הכל למענו, כפי שאנרכיסטים ירוקים וכדומה.
כמו שיש "ק.ק.ק" (קו-קלס-קלאן)
האם קיצוניים.
כל עוד חושבים ומדברים - בסדר.
אך לעשות "פעולות מחאה" פעולות לזעזע.
אז "לא בבית ספרנו".
אני מזועזע מהתנהגותם יותר מהתנהגותי.