Funky Giraffe
New member
ביקורת - הדג נחש/בעזרת הג'אם
ואו, איזה דיסק... אתמול קניתי אותו אחרי שנתיים של המתנה ו12 שעות אחרי נוכחות מהנה ביותר באולפן עסק שחור גלגלצ, שבו הם ניגנו בחי השמיעו את האלבום ודיברו עליו. האלבום הוקלט בחודש מאי האחרון בג'אמים באולפן In the pocket בקליפורניה, ושאר הקלטות השירה הושלמו בארץ בדצמבר באולפני 'עננה' השייכים לקובי אוז. אז שנעבור לביקורת? 1. לוטוס וואו.. איזה טראק מטורף. אין לי מילים לתאר אותו. פתיחה מטורפת לאלבום טוב. ה5 דקות הראשונות של הקטע אינסטרומנטליות ומכניסות גרוב ואווירה של ג'אם וFאנק לתוך הדיסק. הבס נותן את הטון, אמיר הגיטריסט מוציא משמיעה את הליין ומצטרף ליאיא. לא אמרתי, אבל כל האלבום הזה בנוי מג'אמים. מהו ג'אם? כשחבורה של נגנים מתחילה לאלתר על מקצב מסויים, או שאחד הנגנים מביא 'רעיון', זאת אומרת מנגינה או ליווי, והנגן השני מאלתר על המנגינה ההיא קטע, וכך נולדים קטעים. למשל בטראק הראשון של הדיסק זה הולך ככה: המתופף הביא קצב, הבסיסט אילתר מנגינה, הגיטריסט לקח את המנגינה של הבסיסט וניגן אותה גם בדרך שלו, הדיג'יי של הלהקה נתן סימפול של סאונד אלקטרוני שכזה שנותן אווירה מוזרה לשיר, שאנן נותן כמה מילים משונות באנגלית על אפקט שאוטם את הצליל של השירה, וכעבור 5 (!) דקות של מוסיקה נטו, שהסקסופוניסט והטרומבוניסט של הדג נחש מאלתרים על הגרוב של מחלקת הקצב דודוש הקלידן מוסיף לליווי ההאמונדי המגניב שלו אקורדים של רודס, שנותנים לשיר FEEL רגוע יותר שאנן מכניס את הבית הראשון שהוא כתב בו במקום. 'זה נחת עליי בלי שתכננתי, ומאופטימיסט נהייתי סתם אנטי' ונעבור להמשך של הקטע: אחרי 5 דקות המוסיקה (המשובחת!) הטראק מקבל תפנית רגועה יותר חצי דקה לפני ששאנן נכנס, עוד כשדודוש מכין את השטח לראפ, והוא מתחיל לספר חוויות משנה קשה מאוד בחיים שלו. איך נפל עליו פתאום הדכאון, אחותו לא החזיקה מעמד מול מחלת הסרטן ונפטרה בגיל 20, סבו נפטר גם כן ממחלה, הוא השמין, הזניח את עצמו ועוד כמה דברים מדכאים שקרו לו בחיים. הטקסט מאוד ריגש אותי והזדהתי איתו (אפילו הפזמון בחתימה). אחרי 7 וחצי דקות של ג'אם מטורף נכנסת הזמרת שיוסי פיין "שידך" לדגים, סולנית להקת 'חמסה לילה' המנגנת מוסיקת עולם, ניקילה בדואה, שמכונה גם Mamawisdom. היא שרה משהו בשפה אפריקנית כלשהי, והקול שלה מענג ביותר. אהבתי. כעבור 9 דקות הטראק מסתיים. מדהים. והטקסט גם מבריק: "רוסים בפאב אומרים מצב קשה, משה קצב" 2. קליפורניה שיר המספר את חוויותם של הלהקה מיום חופש שהם לקחו מההקלטות באין דה פוקט, ברוח הסיקסטיז והSURF. לופ תבניתי של 12 תיבות, חביב ביותר... חרשתי עליו כבר, לא יכול להגיד איך הוא. סביר ומעלה. 3. מה שבא בא איזה שיר... מזכיר קצת את גירסת ההופעה של 'קוסאמאמק' עם הסירנות הדיסטורשנים של המינימוג והקצב... בשיר הזה מצטרפים לגיא (שבאלבום הזה הפך לסולן המרכזי של הלהקה לפי החלטתו של יוסי פיין המפיק המוסיקלי) שאנן, אמיר (גיטריסט הלהקה השתקן שאפילו קולות רקע לא עושה בהופעות!) ושלומי. עוד שיר שמדבר על הדכאונות והדברים הקשים בחיים, אבל אחרי הכל, "מה שבא בא, מה שבא בא, מה שבא בא - מה שבא סבבה" 4. הנה אני בא הסינגל השני מהאלבום, מדבר על המעבר של קו ירושלים ת"א. שיר קרחנות מטורף! השילוב הכי נכון שאפשר לעשות עם מוסיקה אלקטרונית. נורא אהבתי. גם הטקסט הומוריסטי כמו שצריך, רק חבל שבאלבום נקטע סולו הסקסופון שהיה בסקיצה הראשונית... אה, למי שיסתכל בחוברת האלבום או הסינגל, בקרדיט של יאיא, יופתע מאוד מכלי הנגינה ההזוי שהוא מנגן עליו. הדג נחש מוסיקליים, או לא?
5. צ'וצ'ות רק דיברנו על אלקטרוני. שיר דראם'נ'בייס ראשון מסוגו גם כי הוא שיר האהבה הראשון של הדג נחש למין הנשי (עוד משהו שמראה שהתקליט הזה הוא יותר אישי ופחות חברתי, או שבעצם השיר השני כי היה תחת צוואר כוס חזה פעם), שילוב נכון - תופים חיים! אהבתי. 6. להתחלק בעיר שיר מאלבום הסולו של שאנן סטריט שתורגם לעברית. אהבתי את הטקסט אם כי אני לא מתחבר אליו - אהבתי מאוד. הטרומבון עושה הכל בשיר הזה. רוק מלודי עם ראפ. מגניב מאוד. 7. סטטיסטיקה שיר גדול! התשובה ההומוריסטית ל'מספרים' מהאלבום השני, 'לזוז'. נתונים שהדג נחש המציאו, בשיר מזרחי ענק.... שלומי אלון הסקסופוניסט והחלילן עובר לפיקולו ולדרבוקה. אהבתי מאוד. חאפלה בשילוב ראגא כמו שצריך. גם בשיר הזה אמיר השתקן פותח את הפה (הפתעת האלבום ללא ספק), גם יאיא מקבל כמה שורות. איזה חאפלה רצינית השיר הזה, ממש אהבתי טקסט קורע דרך אגב 8. סאגה שיר אפרוביט רגוע, עם פזמון מדבק. זוכר עוד מההופעות של חומר מקומי. פזמון מדבק ביותר! 9. מהבמה להפציץ (עם רוי) ביט נורא נורא מוזר, למרות הבראס המגניב והבאס המצויין לא אהבתי אותו... מה שכן, הבית הראשון של גיא מוכר עוד לפני שחומר מקומי יצא בכלל. נורא אהבתי אותו. גם של שאנן חזק, רוי מיודענו, מנחה 'דיבור צפוף מאוד' עושה שם אחלה עבודה, בית מצויין. גם פזמון היפהופי מדבק. 10. תרגע וואו, איזה שיר.. אחד הטובים באלבום. נוקב, מדבר בתכל'ס על כל מה שקשור למוסיקה. נכנס חזק בפוזאיסטים ובראפרים מעפנים. איזה דינמיקה מגניבה יש באמצע כל בית, שהכל עובר לדיסטורשן ונהיה קצבי ורועש יותר. שיר שרובו רגוע. אהבתי! 'נתנפח במכון, נפתח גוף בטון, כח ורק כח זה תמיד הפתרון נתחיל לדפוק מכות כי זה טוב לתדמית במיוחד לקולגה או לעמית למקצוע, אהההה! תן לי ג'יפ לסוע ורק אותי לשמוע' טקסט מטורף. ביט נחמד מאוד!!!! 11. איזה כיף (חרא זה זהב) הFאנק של האלבום! גם ביקורתי על מוסיקה. בתים מצויינים, מטאפורות מדהימות בטקסט. ביט מופלא. ענק. נורא אהבתי. "הולך ברחוב, מגרד בביצים מסתכן בתביעה על מעשים מגונים אני לא מבין למה העורך בוחר את הכותרת על חשבון המרואיין, אינטרפטציה אחרת" 12. להביא את המכה (עם הPR טרופרז) או! הדובדבן שבקצפת! שיר הראפ הטוב ביותר בעברית עד כה לדעתי. הדג נחש לא שרים בו, רק מנגנים ועושים קולות בפזמון. 10 ראפרים, 10 וחצי דקות. משהו מטורף. הפי אר טרופרז לוקחים פיקוד בשיר מדבק מאוד ונורא מחושגז. אקסטרה ג'י עושה ביטבוקס בפזמון לרקע כלי הנשיפה הבס והשירה המגניבה... Fאנקי, זורם, גרובי, עם ראפ בזרימה לא מהעולם הזה. אין מילים להסביר עד כמה אהבתי... 13. שבחי ירושלים גירסת דאב חביבה ל'שבחי ירושלים' של אביהו מדינה, בה כל הלהקה מחליפה כלים. יאיא הבסיסט עובר לפסנתר, יוסי פיין תופס את הבס, דודוש מתופף ומשה בכלי ההקשה ועוד ועוד (קנו את האלבום אם אתם רוצים לראות מה עוד קורה בעמדות הנגנים) לסיכום: אלבום מצויין. הטוב ביותר של הדג נחש עד כה, סאונד מצויין, כמה רמות מעל כולם בסאונד ובאיכויות המוסיקליות. הנגנים משתבחים עם השנים ונשמעים יותר ויותר טוב מפעם לפעם. דיסק נורא מושקע, למיקס הם הגיעו עם ימבה שירים ויצאו עם 13 בס"כ. מגע ידי הזהב של יוסי פיין מורגש, והדגים נשמעים מצויין. ציון: 9.5 מתוך 10 (רק בגלל הביט של 'מהבמה להפציץ' זה לא 10)
ואו, איזה דיסק... אתמול קניתי אותו אחרי שנתיים של המתנה ו12 שעות אחרי נוכחות מהנה ביותר באולפן עסק שחור גלגלצ, שבו הם ניגנו בחי השמיעו את האלבום ודיברו עליו. האלבום הוקלט בחודש מאי האחרון בג'אמים באולפן In the pocket בקליפורניה, ושאר הקלטות השירה הושלמו בארץ בדצמבר באולפני 'עננה' השייכים לקובי אוז. אז שנעבור לביקורת? 1. לוטוס וואו.. איזה טראק מטורף. אין לי מילים לתאר אותו. פתיחה מטורפת לאלבום טוב. ה5 דקות הראשונות של הקטע אינסטרומנטליות ומכניסות גרוב ואווירה של ג'אם וFאנק לתוך הדיסק. הבס נותן את הטון, אמיר הגיטריסט מוציא משמיעה את הליין ומצטרף ליאיא. לא אמרתי, אבל כל האלבום הזה בנוי מג'אמים. מהו ג'אם? כשחבורה של נגנים מתחילה לאלתר על מקצב מסויים, או שאחד הנגנים מביא 'רעיון', זאת אומרת מנגינה או ליווי, והנגן השני מאלתר על המנגינה ההיא קטע, וכך נולדים קטעים. למשל בטראק הראשון של הדיסק זה הולך ככה: המתופף הביא קצב, הבסיסט אילתר מנגינה, הגיטריסט לקח את המנגינה של הבסיסט וניגן אותה גם בדרך שלו, הדיג'יי של הלהקה נתן סימפול של סאונד אלקטרוני שכזה שנותן אווירה מוזרה לשיר, שאנן נותן כמה מילים משונות באנגלית על אפקט שאוטם את הצליל של השירה, וכעבור 5 (!) דקות של מוסיקה נטו, שהסקסופוניסט והטרומבוניסט של הדג נחש מאלתרים על הגרוב של מחלקת הקצב דודוש הקלידן מוסיף לליווי ההאמונדי המגניב שלו אקורדים של רודס, שנותנים לשיר FEEL רגוע יותר שאנן מכניס את הבית הראשון שהוא כתב בו במקום. 'זה נחת עליי בלי שתכננתי, ומאופטימיסט נהייתי סתם אנטי' ונעבור להמשך של הקטע: אחרי 5 דקות המוסיקה (המשובחת!) הטראק מקבל תפנית רגועה יותר חצי דקה לפני ששאנן נכנס, עוד כשדודוש מכין את השטח לראפ, והוא מתחיל לספר חוויות משנה קשה מאוד בחיים שלו. איך נפל עליו פתאום הדכאון, אחותו לא החזיקה מעמד מול מחלת הסרטן ונפטרה בגיל 20, סבו נפטר גם כן ממחלה, הוא השמין, הזניח את עצמו ועוד כמה דברים מדכאים שקרו לו בחיים. הטקסט מאוד ריגש אותי והזדהתי איתו (אפילו הפזמון בחתימה). אחרי 7 וחצי דקות של ג'אם מטורף נכנסת הזמרת שיוסי פיין "שידך" לדגים, סולנית להקת 'חמסה לילה' המנגנת מוסיקת עולם, ניקילה בדואה, שמכונה גם Mamawisdom. היא שרה משהו בשפה אפריקנית כלשהי, והקול שלה מענג ביותר. אהבתי. כעבור 9 דקות הטראק מסתיים. מדהים. והטקסט גם מבריק: "רוסים בפאב אומרים מצב קשה, משה קצב" 2. קליפורניה שיר המספר את חוויותם של הלהקה מיום חופש שהם לקחו מההקלטות באין דה פוקט, ברוח הסיקסטיז והSURF. לופ תבניתי של 12 תיבות, חביב ביותר... חרשתי עליו כבר, לא יכול להגיד איך הוא. סביר ומעלה. 3. מה שבא בא איזה שיר... מזכיר קצת את גירסת ההופעה של 'קוסאמאמק' עם הסירנות הדיסטורשנים של המינימוג והקצב... בשיר הזה מצטרפים לגיא (שבאלבום הזה הפך לסולן המרכזי של הלהקה לפי החלטתו של יוסי פיין המפיק המוסיקלי) שאנן, אמיר (גיטריסט הלהקה השתקן שאפילו קולות רקע לא עושה בהופעות!) ושלומי. עוד שיר שמדבר על הדכאונות והדברים הקשים בחיים, אבל אחרי הכל, "מה שבא בא, מה שבא בא, מה שבא בא - מה שבא סבבה" 4. הנה אני בא הסינגל השני מהאלבום, מדבר על המעבר של קו ירושלים ת"א. שיר קרחנות מטורף! השילוב הכי נכון שאפשר לעשות עם מוסיקה אלקטרונית. נורא אהבתי. גם הטקסט הומוריסטי כמו שצריך, רק חבל שבאלבום נקטע סולו הסקסופון שהיה בסקיצה הראשונית... אה, למי שיסתכל בחוברת האלבום או הסינגל, בקרדיט של יאיא, יופתע מאוד מכלי הנגינה ההזוי שהוא מנגן עליו. הדג נחש מוסיקליים, או לא?
5. צ'וצ'ות רק דיברנו על אלקטרוני. שיר דראם'נ'בייס ראשון מסוגו גם כי הוא שיר האהבה הראשון של הדג נחש למין הנשי (עוד משהו שמראה שהתקליט הזה הוא יותר אישי ופחות חברתי, או שבעצם השיר השני כי היה תחת צוואר כוס חזה פעם), שילוב נכון - תופים חיים! אהבתי. 6. להתחלק בעיר שיר מאלבום הסולו של שאנן סטריט שתורגם לעברית. אהבתי את הטקסט אם כי אני לא מתחבר אליו - אהבתי מאוד. הטרומבון עושה הכל בשיר הזה. רוק מלודי עם ראפ. מגניב מאוד. 7. סטטיסטיקה שיר גדול! התשובה ההומוריסטית ל'מספרים' מהאלבום השני, 'לזוז'. נתונים שהדג נחש המציאו, בשיר מזרחי ענק.... שלומי אלון הסקסופוניסט והחלילן עובר לפיקולו ולדרבוקה. אהבתי מאוד. חאפלה בשילוב ראגא כמו שצריך. גם בשיר הזה אמיר השתקן פותח את הפה (הפתעת האלבום ללא ספק), גם יאיא מקבל כמה שורות. איזה חאפלה רצינית השיר הזה, ממש אהבתי טקסט קורע דרך אגב 8. סאגה שיר אפרוביט רגוע, עם פזמון מדבק. זוכר עוד מההופעות של חומר מקומי. פזמון מדבק ביותר! 9. מהבמה להפציץ (עם רוי) ביט נורא נורא מוזר, למרות הבראס המגניב והבאס המצויין לא אהבתי אותו... מה שכן, הבית הראשון של גיא מוכר עוד לפני שחומר מקומי יצא בכלל. נורא אהבתי אותו. גם של שאנן חזק, רוי מיודענו, מנחה 'דיבור צפוף מאוד' עושה שם אחלה עבודה, בית מצויין. גם פזמון היפהופי מדבק. 10. תרגע וואו, איזה שיר.. אחד הטובים באלבום. נוקב, מדבר בתכל'ס על כל מה שקשור למוסיקה. נכנס חזק בפוזאיסטים ובראפרים מעפנים. איזה דינמיקה מגניבה יש באמצע כל בית, שהכל עובר לדיסטורשן ונהיה קצבי ורועש יותר. שיר שרובו רגוע. אהבתי! 'נתנפח במכון, נפתח גוף בטון, כח ורק כח זה תמיד הפתרון נתחיל לדפוק מכות כי זה טוב לתדמית במיוחד לקולגה או לעמית למקצוע, אהההה! תן לי ג'יפ לסוע ורק אותי לשמוע' טקסט מטורף. ביט נחמד מאוד!!!! 11. איזה כיף (חרא זה זהב) הFאנק של האלבום! גם ביקורתי על מוסיקה. בתים מצויינים, מטאפורות מדהימות בטקסט. ביט מופלא. ענק. נורא אהבתי. "הולך ברחוב, מגרד בביצים מסתכן בתביעה על מעשים מגונים אני לא מבין למה העורך בוחר את הכותרת על חשבון המרואיין, אינטרפטציה אחרת" 12. להביא את המכה (עם הPR טרופרז) או! הדובדבן שבקצפת! שיר הראפ הטוב ביותר בעברית עד כה לדעתי. הדג נחש לא שרים בו, רק מנגנים ועושים קולות בפזמון. 10 ראפרים, 10 וחצי דקות. משהו מטורף. הפי אר טרופרז לוקחים פיקוד בשיר מדבק מאוד ונורא מחושגז. אקסטרה ג'י עושה ביטבוקס בפזמון לרקע כלי הנשיפה הבס והשירה המגניבה... Fאנקי, זורם, גרובי, עם ראפ בזרימה לא מהעולם הזה. אין מילים להסביר עד כמה אהבתי... 13. שבחי ירושלים גירסת דאב חביבה ל'שבחי ירושלים' של אביהו מדינה, בה כל הלהקה מחליפה כלים. יאיא הבסיסט עובר לפסנתר, יוסי פיין תופס את הבס, דודוש מתופף ומשה בכלי ההקשה ועוד ועוד (קנו את האלבום אם אתם רוצים לראות מה עוד קורה בעמדות הנגנים) לסיכום: אלבום מצויין. הטוב ביותר של הדג נחש עד כה, סאונד מצויין, כמה רמות מעל כולם בסאונד ובאיכויות המוסיקליות. הנגנים משתבחים עם השנים ונשמעים יותר ויותר טוב מפעם לפעם. דיסק נורא מושקע, למיקס הם הגיעו עם ימבה שירים ויצאו עם 13 בס"כ. מגע ידי הזהב של יוסי פיין מורגש, והדגים נשמעים מצויין. ציון: 9.5 מתוך 10 (רק בגלל הביט של 'מהבמה להפציץ' זה לא 10) 
