שיעורי כתיבה

ממשיכים במדריכי הכתיבה של יוסי! פעם בכמה זמן (מתי שבא לי) אני אבקש מכם לתת לי דמות שאתם אוהבים את התהליך שהיא עברה. אני "אנתח" את התהליך שהיא עברה בכלים כתיבתיים ובנקודות עלילה. בפעם שעברה ניתחנו את דמותו של בן בטיח מהסרט "אגדת חורבן". לצערי ללא אתר סדרות האפשרויות שלי מוגבלות, אבל ביוטיוב...

ממשיכים במדריכי הכתיבה של יוסי! פעם בכמה זמן (מתי שבא לי) אני אבקש מכם לתת לי דמות שאתם אוהבים את התהליך שהיא עברה. אני "אנתח" את התהליך שהיא עברה בכלים כתיבתיים ובנקודות עלילה. בפעם שעברה שיר הציעה את ניסו מסוסי פרא, אבל לצערי אתר סדרות קרס ואין לי ממש איך לראות את הסדרה. אז מה נעשה? נשתמש...

ממשיכים במדריכי הכתיבה של יוסי! פעם בכמה זמן (מתי שבא לי) אני אבקש מכם לתת לי דמות שאתם אוהבים את התהליך שהיא עברה. אני "אנתח" את התהליך שהיא עברה בכלים כתיבתיים ובנקודות עלילה. הפעם שיר הציעה (היא! לבד! לא כיוונתי אותה לשם בכלל!) ארק דמות שבעיניי הוא אחד מהיפים ביותר שהיו. ארק דמות שהיה בסדרה...

תקופה יבשה בלי הרבה סדרות גרמה לי לרצות לחזור אל מדריכי הכתיבה! אז מה נעשה פה? פעם בכמה זמן (מתי שבא לי) אני אבקש מכם לתת לי דמות שאתם אוהבים את התהליך שהיא עברה. אני "אנתח" את התהליך שהיא עברה בכלים כתיבתיים ובנקודות עלילה. למי שמעוניין, הנה הניתוח שעשיתי בזמנו לתהליך הדמות של מילי פישמן מסקיי.

סצנת הסיום החשובה (או סצנות) שם כדי לשקף את סצנת הפתיחה. בתחילת הסיפור, הראתם את הדמות שלכם חיה בעולמה הרגיל, שעוצב בידי השקר. בהתרה, תוכלו להראות את העולם הרגיל החדש שנבנה בידי האמת שהדמות עבדה כדי לזכות בה.

השיא הוא הסיבה לסיפור. כאן הכותב חושף על מה המסע שהדמות עברה כרגע באמת היה- ובארק השינוי החיובי, למה המסע הזה היה שווה את כל כאב הלב והטראומה.

ארקי דמויות במערכה השלישית קשורים לתקיפות. מחוץ לסיפור, הקונפליקט מתחמם. הגיבור רץ במהירות למה שהפך להיות עימות בלתי נמנע עם הכוח הרע. אבל מבפנים, הוא דואב מאירועי נקודת העלילה השלישית.

רגע השפל הזה- התבוסה, שיותר נוראית כי היא מתרחשת ממש לפני הניצחון הנראה לעין- תאלץ את הדמות להפסיק לשקר לעצמה לגבי השקר. היא לא יכולה להימנע ממנו יותר. היא לא יכולה להעמיד פנים שהוא לא פה. היא חייבת להתעמת איתו אחת ולתמיד- ואו שתשמיד אותו, או שתושמד.

החצי השני של המערכה השנייה הוא איפה שהדמות שלכם יוצאת מהשלב המגיב (שם הקונפליקט נשלט בידי הרע) ומתחילה לעבור לשלב הפעיל (בו היא מתחילה לשלוט בקונפליקט בעצמה).

בארק שינוי חיובי, הגיבור שלכם שוטט בשטח זר בחצי השני של המערכה השנייה, וטעה בגלל הנחות מוטעות, כשהוא חוטף על כל מהלך שגוי. אבל הוא גם לאט- אולי בלי להבין את זה- לומד לקח ומגלה את הדברים. התגליות האישיות הללו יובילו אותו לנקודת מפנה מיוחדת במחצית של הסיפור.

במבנה ארקי הדמויות, החצי הראשון של המערכה השנייה הוא איפה שהדמות שלכם משוטטת (או נזרקת) לטריטוריה לא מוכרת - והולכת לאיבוד. היא אולי לא ממש רואה את זה ככה בעצמה, אבל כאן היא מתחילה לגלות שהחוקים הישנים (השקר שהיא מאמינה בו) כבר לא תקפים.

אפשר לדמיין דלת נעולה שמפרידה בין המערכה הראשונה למערכה השנייה. נקודת העלילה הראשונה היא המקום בו הגיבור שם את המפתח שלו בדלת ופותח אותה. וכמו תיבת פנדורה, הוא לעולם לא יצליח לסגור אותה שוב.

על פניו, המערכה הראשונה נראית כמו החלק הכי איטי בסיפור- ולעתים קרובות היא כן. זאת רק הכנה, אחרי הכול, נכון? נכון מאוד, חוץ מהמילה הקטנה 'רק'. זאת לא 'רק' הכנה: זאת הכנה! היא מכינה לקראת העלילה, אבל חשוב מזה, היא מכינה את ארקי הדמויות.

בסיפור, העולם הרגיל ישחק תפקיד חשוב ברבע הראשון של הסיפור שלכם- המערכה הראשונה. את כל הקטע אפשר לתקצר כ"בנייה", והעולם הרגיל משחק תפקיד חיוני בלתת לסיפור מיקום מוצק. אפילו חשוב מכך, העולם הרגיל יוצר את המקום שבו משווים את כל שינויי העלילה ושינויי האישיות.

רושם ראשוני כן נחשב. והרגע המאפיין של הגיבור שלכם הוא ההזדמנות הראשונה שלו להרשים את הצופים . בקיצור, רגע מאפיין כושל יכול מאוד לגרום לסיפור כושל.

אם יש חוק אחד בסיפור סיפורים, הוא שלכל תוצאה חייבת להיות סיבה. אם הדמות שלכם צריכה לעבור ארק שינוי, אז אחת מהמשימות הראשונות שלכם היא לגלות למה היא צריכה להשתנות. מה קרה לה שגרם לה לחבק את השקר המזיק הזה?

השקר נמצא בחיי הדמות שלכם, ובסיפור שלכם, בעזרת העימות בין הדבר שהיא צריכה (האמת) והדבר שהיא רוצה (המרפא כביכול לתסמיני השקר).

והפעם- נלמד קצת יותר על ארקי דמויות.

הסיפור שלכם והקונפליקט מסתיימים רשמית בשיא. כמובן שתוכלו לסיים את הסיפור ממש שם. אבל רוב הסיפורים צריכים עוד סצנה או שניים כדי לטפל בקצוות הפתוחים, וחשוב באותה מידה, להדריך את הצופים לרגש שאיתו אתם רוצים שהם יישארו.

שיא הסיפור צריך שהצופים יהיו על הרגליים שלהם. אם עבדתם נכון, הם אמורים להבין את הרעיון הכללי של מה שעומד לקרות (הודות לרמזים שלנו), אבל הם גם צריכים לסבול מהלחץ של הספק.