גמילה בגיל שנה ותשעה חודשים

גמילה בגיל שנה ותשעה חודשים

שלום,

מניקה את בתי השנייה בת שנה ותשעה חודשים ומאוד מעוניינת להפסיק בקרוב.
הבעיה העיקרית היא שהילדה ממש מכורה להנקה. עדיין מתעוררת בסביבות 4 או 5 לפנות בוקר כדי לינוק. אם אני בבית ב 7 בבוקר תרצה עוד. אחהצ אחרי הגן רוצה עוד פעמיים שלוש מבחינתה. ואז כמובן לפני השינה. בסופש הדרישה כשאנו יחד כל היום יותר גבוהה אפילו.
אני לפעמים מצליחה להסיח את דעתה מהנקה זו או אחרת אבל בבסיס לא מצליחה להוריד אותה מההנקות הבסיסיות (לילה, בוקר וערב). יש בכי וצרחות אם אני מונעת ממנה הנקה. אם אני לא בבית לא נרשמות בעיות. זה רק מקושר לזה שאמא זה ציצי.
אני טסה בשבוע הבא ל 4 ימים והיא נשארת עם הסבים. הייתי רוצה לנצל את זה לגמילה מוחלטת אך מפחדת שברגע שאכנס לבית תרצה להתרפק על השד. בעבר נסעתי כמה פעמים לכמה ימים ותמיד חזרה ברגע לשגרה כשראתה אותי. האם יש דרך לעשות את זה בצורה שגורמים לבת גילה להפסיק לגמרי עם הדרישה?
ובכל מקרה איך גומלים יונקת בגיל כזה שממש מכורה לשד בצורה הטובה ביותר?
 
גמילה מהנקה

הי,
גמילה מהנקה אצל חלק מהתינוקת בהחלט יכולה להיות דבר מורכב.
ע"פ התיאור שלך אין סיבה לחשוב שההנקה מהווה השלמה לתזונה היומית אלא יותר צורך
רגשי. הנסיעה בהחלט פותחת חלון הזדמנויות להתחיל את התהליך אך כפי שכתבת
כבר התנסית בעבר ביציאה מהבית וללא הצלחה.
חשוב להבין שעל מנת שתהליך הגמילה יצליח מאוד חשוב שאת תהיי שלמה אם ההחלטה,
ברגע שיש ספק מאוד קשה להתמודד עם מצבי התסכול והבכי שהשינוי יכול לעורר.
אל הגמילה מהנקה כדאי להתייחס כאל מצב של שינוי וכפי שאנחנו כמבוגרים מתקשים
להתמודד עם שינויים שנכפים עלינו אז על אחת כמה וכמה בתינוקת שלא יודעים לבטא
את התסכול ולרוב יגיבו בבכי (ומה יותר קשה מלראות תינוק בוכה?).
אין באמת פתרונות קסם שיהפכו את התהליך ליותר קל או נעים.
בגדול יש שתי גישות, גישה הדרגתית שבה בכל מספר ימים את מורידה הנקה אחת
אפשר להתחיל עם ההנקה הכי מורכבת למשל – הנקת לילה, להתמודד עם הבכי וההתנגדות
וכעבור 3-5 ימים שהתינוק מסתגל למצב החדש, לבחור את ההנקה הבא שאתה רוצים להתמודד.
מדובר בתהליך שנמשך לאורך זמן ודורש התמדה ועקביות.
הגישה השנייה היא גמילה מוחלטת, אין יותר הנקה, מתמודדים מספר ימים עם הקושי עד שהשינוי
מתקבל. בנסיבות שאת מתארת ובהתחשב בגיל התינוקת ובנסיעה המקדימה נראה לי שזו הגישה
הנכונה עבורך אבל זו החלטה שאת צריכה לקחת.
אני יודעת שלא נתתי לך פתרון ואולי גם לא חידשתי, אבל חשוב להבין שברגע שמתייחסים לגמילה
כאל מצב של שינוי הרגלים המשמעות היא יותר רחבה.
בחיים מינקות עד זקנה יש הרבה שינויים והרבה התמודדויות ובכל גיל התסכול בא לידי ביטוי בצורה
שונה וכך צריך להתייחס לבכי.... אם את יודעת שהיא לא רעבה ואת אמפטית לקושי שלה ומקפידה
לחבק ולהיות נוכחת תזכרי שכעבור מספר ימים היא תתרגל לשינוי וההנקה תסתיים.
שיהיה בהצלחה...

ואם יש מי שמעוניינת להגיב ולתת מהניסיון שלה בנושא מוזמנת

ליאת ארנון, יועצת הנקה מורשת
 
תודה רבה על התגובה המפורטת!


אני בהחלט אתלבט עוד בין שתי הגישות...
קשה לי מאוד עם ההנקות אבל הגמילה כרגע מרגישה ממש גדולה עליי...
האובססיה מאוד מאוד דומיננטית ואם אני מושכת הנקה אז אני "אשמע על זה" ממנה בדרישה ובבכי עוד ועוד ועוד. אז אני מתלבטת אם למשוך בהדרגה או באמת לחתוך ולסבול מכמה ימי גיהנום...
 
למעלה