שלום לפורום החדש. יש לי כמה שאלות

lavendula

New member
שלום לפורום החדש. יש לי כמה שאלות


אבי בן 79, חולה אלצהיימר מזה 3 שנים, בנוסף להיותו סכרתי.
נכון להיום הוא גם תשוש נפש וגם סיעודי, ונזקק לסיוע בכל פעולות היום יום + השגחה צמודה.
הוא עדיין גר בבית, עם אמי שקורסת אך מתקשה "לשחרר" ולהעבירו למוסד. עברנו יסורים רבים במציאת מטפל מתאים, כולל תקופות שאבי היה ללא מטפל כלל. כעת נמצא אצלם עובד שמתפקד באופן סביר, אבל המעמסה על אימי עדיין כבדה.
אני גרה קרוב להוריי, באותו ישוב, ועוזרת עד כמה שאני יכולה, וכך גם אחותי.
כעת אנו מרגישות שלמרות ההתנגדות של אימי, אולי הגיע זמן לפחות להתכונן לאפשרות של מעבר למוסד סיעודי. אם חלילה יקרה משהו לאימי או שהיא "סתם" תהיה זקוקה לאשפוז וכו', המטפל לא יצליח להשתלט לבדו על הטיפול באבי, ובכל מקרה אנו מרגישות שאימי גומרת את החיים שלה בטיפול באבי.

אז השאלה הראשונה היא מה הפרוצדורה לצורך מעבר למוסד סיעודי? איך מחשבים את ההשתתפות של בני המשפחה במימון השהות במוסד?
כאמור, איננו מתכוונות להכריח את אימי לעשות את הצעד הזה בניגוד לרצונה, אבל רוצות להכין את השטח כדי לחסוך זמן אם נגיע למצב שאין ברירה.

שאלה נוספת, יותר רלוונטית למצב הנוכחי: עלינו להאריך את אשרת השהייה של העובד הזר החדש, כלומר "להלבין" אותו באמצעות בקשה לועדת חריגים מטעמים הומניטריים. הבנתי שלאחרונה שינו את הדרישות ויש צורך במסמכים נוספים שעד כה לא דרשו אותם. למשל, אישור רפואי שהעובד בריא ותצהיר שעליו הוא חותם בנוכחות עו"ד. האם יש לכם מידע לגבי התקנות החדשות ואיך זה מתנהל כעת?

אודה על כל מידע ועצה!
 

ladybug4NLP

Active member
מטפל סעודי טוב הוא כזה שיכול לטפל ולהסתדר לבד

עם מטופל. אימי חולה בדמנציה, + עברה התקף לב + שבר ספונטני וניתוח ירך ויש לה מטפלת נפאלית שיכולה לטפל בה לבד.
אנחנו עוזרים ומפקחים כמובן בעת הצורך

יש לכם מזל שאמא גרה בבית והיא יכולה לסייע למטפל בעזרה קלה ובמיוחד בהכוונה ובעצה. מזל נוסף שאתן הבנות גרות בקרבת מקום ויכולות
לסייע שוב בהכוונה, עצה ופקוח אם צריך.

עולה בי המחשבה שהבעיה היא לא אבא או המטפל אלא אמכם שאולי מתקשה לוותר על השליטה ועל העשיה שאותה היתה רגילה לעשות כל חייה.

כמובן הרצוי בדרך כלל הוא להשאיר את הקשיש בבית אם למרות מצבו הוא/היא ניתנים לשליטה בכל הנוגע למצבוםהגופני, הנפשי (לא משתולל , לא אלים וכד').

מה שכדאי זה לבדוק איך אמא מגיע למצב שבו למרות שיש לה מטפל בבית + 2 בנות בסביבה היא עדיין "גומרת את החיים שלה" בטיפול באבא וכמובן לטפל בזה
כדבר ראשון., אפילו בעזרת עובדת סוציאת מקומית/קופ"ח או אפילו פסיכולוג.

בקשר "להלבין" את העובד הזר - לא הבנתי.
כמה זמן הוא עובד אצלכם והאם הוא שוהה בלתי חוקי /נגמרה לו הויזה או פשוט סיים עבודה אצל משפחה אחרת ועוד לא נקטתם את הפעולות הדרושות כדי לשייך אותו אליכם?
 

lavendula

New member
האבחנה שלך מדויקת

אמי מתקשה לוותר על שליטה בנוגע לטיפול באבי, ותחלופת המטפלים לא מסייעת לאבי להתרגל למטפל ולשתף איתו פעולה.
מצד שני, היינו שמחים מאוד למצוא לאבי מטפלת כמו זו של אימך, שמסוגלת להשתלט לבד על העניינים, אלא שכמו שכבר סיפרתי, עברנו ייסורים רבים עם מטפלים למיניהם. הם לא ששים לעבוד בישוב כפרי, בבית גדול שגם בת הזוג חיה בו, ועוד לטפל בחולה מורכב. העובד הנוכחי נמצא אצלנו קרוב לחודש. הוא נמצא בארץ כבר 56 חודשים, אבל יש לו אשרה מהמטופל הקודם שמסתיימת באפריל, לכן הוא לא נחשב לבלתי חוקי. כרגע אנו מסדירים את כל האישורים הנחוצים לוועדת חריגים.
 
שלום וברוכה הבאה avendula

שלום וברוכה הבאה לפורום 
ה"מצב" שלכן בבית הוא מצב נפוץ של משפחה תומכת ! אוהבת ! שמוצאת את עצמה קורסת בעול הטיפול הבלתי אפשרי בהורה אהוב. הצורך לחבק לטפל לשמור בבית, רגשות האשם אפילו על מחשבה למצוא לאבא פתרון מתאים במסגרת סיעודית תומכת, חוזרים לעיתים כבומרנג, ויוצרים נזק טיפולי עצום לקשיש, וכמובן פגיעה נוראית באיכות החיים עד לכדי חיים המקבילים לחיי נכות, גם לבן הזוג/מי שתמגורר עם הקשיש החולה, ולכל הסביבה התומכת שלו.
אני לא אומר חס בהכרח שזהו המצב אצלכם, לצורך כך חסרים לי פרטים נוספים אמתיים: מצבו הרפואי, אם הוא באי שקט או לא, משקלו, איכות השינה שלו, כמה צעדים אם בכלל הוא עושה, וכדומה. אלה שמתיאורך עולה מצב שזועק לסידור מוסדי טוב קודם כל לרווחתו ! ורק אחר כך בשביל ל"הציל" את אימא ואת כולכם.
בגדול חולה אלצהיימר/תשוש נפש בשלבים המתקדמים של המחלה ועל אחת כמה וכמה אם הוא גם סיעודי, לא מרוויח מאום מהמילה הגדולה והחשובה "בית". חולה כזה לא יוכל להגיע לאיזון תרופתי בבית לעולם. רק במוסד מתאים שם יבדק ויאוזן תחת "זכוכית מגדלת". חולה כזה נידון בבית לסבל פנימי מיותר שנובע מאי שקט שיש לו פתרון תרופתי בהשגחה! – חולה כזה במצבו גם גורם צער נוראי רגשי לקרוביו המטפלים בו ברמה היום יומית – ותכופות קשיי הטיפול בו אינם נסבלים.
אדגיש שלדעתי אין לקרובי משפחה ו/או לעובדים זרים את הידע את היכולת את הכלים לטפל בבן אדם כזה, להעניק לו שלווה, איזון, השגחה רפואית, שיגרת יום מוקפדת, פעיליות וגירויים קוגנטיבים תומכים, וכיוצא בזה. מוסד טוב – יכול להעניק את כל זה ועוד.
לכן אם כולם כולל אימא סובלים מאד, והוא לא מרוויח – מה עשינו ?
אני מציע לדבר עם אימא על ניסיון זמני – הרבה יותר קל להציג מצב בר שינוי על בסיס זמני – אין לי ספק שאחרי שתראה חודש את מצבו המשופר של אבא ותקבל בחזרה את חייה, לא תרצה להחזיר את המצב אחורה.
אין לבוא במצב כזה בטענות לעובד הזר – אין לו ידע או יכולת (ולרוב גם לא רצון) להתמודד עם סיטואציה כזו.
המעבר למוסד סיעודי – נעשה דרך ובמימון משרד הבריאות – ברוב המקרים. וניתן להמתין כחודשיים בבית עד אישור משרד הבריאות לממן בית אבות – או להכניס ישר לבית אבות – "להסתדר איתו" ואז להמתין שם להסכם מימון – קוד – משרד הבריאות.
יש חברות ויועצים שמלווים תהליך כזה.
בנוגע לחישוב השתתפותכם במימון הבית אבות – המדינה לוקחת את כל הכנסות הקשיש (בהתחשב בהכנסות בת זוגו) – ומשאירה לו כ 500 ₪ מדמי הביטוח הלאומי שלו. המדינה לא נוגעת בבית במידה ונותרת שם בת הזוג – או אם לא נותר בן זוג המדינה מבקשת שווי שכירות הבית שלו. המדינה לוקחת השתתפות על פי חוק מכל בן/בת שגרים בארץ ומשתכרים מעל שכר מינימום – יש גם לבדוק חסכונות הקשישים אם עולים על 60,000 ₪ - וכן אם יש ביטוחים סיעודיים.
לצורך חישוב יותר פרטני דרושה פגישה ושיחה.
בעניין העובד שזקוק להלבנה – אבהיר לקוראים שלא מבינים במה המדובר – עובד זר שעבר תקופה של 4 שנים ו 3 חודשים בארץ – לא יכול להרשם במשפחה אחרת – דינו לעזוב לארצו – זאת על מנת שלא ישהה פה מעל 5 שנים ברצף ויקבל זכאות על פי חוקים בין לאומיים לתושבות.
לכן אני מבין שהעובד שלכם מצוי בסטטוס כזה של – לא חוקי להירשם או לא חוקי בכלל – ברור גם למה מצאתם אותו – עובדים במצב כזה הם "נואשים" ומוכנים להתאמץ לקחת כל עבודה שאף עובד זר אחר לא יקח בשום אופן, העיקר שהמשפחה תילחם עליהם מול הרשויות בועדת חריגים של משרד הפנים בכדאי ל"הלבינם" ולאפשר רישומם לשרות באותה משפחה.
אם הייתם שואלים אותי לפני התקנות החדשות על עובד להלבנה – הייתי אומר חבל על הזמן אל תנסו לא מאשרים. אבל התקנות החדשות הגמישו מאד את הנכונות "להלבין" עובד כזה ולאשר לו רישום. אמנם נדרשים ניירות נוספים – אבל חברת הסיעוד/כח אדם שלך אמורה לטפל לך בזה כבעניין שבשיגרה. אם אין לך חברה תומכת כזו – פני אליי ואמליץ לך.
איך שלא יהיה זה עדיין עניין סיוטי שלא בהכרח יסתיים בהסכמת המדינה (מי העובד? מה עברו? כמה זמן היה אם היה לא חוקי? וכו')
לסיכום מקווה שעניתי על כל מה ששאלת – המלצתי החד משמעית – סידור מוסדי ! לשכנע את אימא בעדינות שזה לניסיון – לזמן מוגבל – ואם ישתפר ויתחזק יחזור –
בהצלחה
 

ladybug4NLP

Active member
אתה יכול לנקוב בשמם של מוסדות במרכז האר ץ

"להעניק לו שלווה, איזון, השגחה רפואית, שיגרת יום מוקפדת, פעיליות וגירויים קוגנטיבים תומכים, וכיוצא בזה. "
זו תהיה תגלית ענקית בשבילי.

אפילו בבית חולים שיקומי אין את זה למרות שלכאורה יש שגרת יום, השגחה רפואית אבל המצב דווקא במחלקה הסעודית פשוט מזעזע.
 

אוליב י

New member
לא יודעת לגבי התקנות החדשות

מה שאני כן יודעת זה שאחרי שהתקבלה הבקשה לועדת חריגים, אי אפשר לגרש את העובד מהארץ עד שהועדה מחליטה בעניינו.
לוקח לפעמים חודשיים עד שהועדה מתכנסת ובינתיים יש לכם את הזמן למצוא את האישורים הדרושים.

אם אתם גרים ביישוב ולא בעיר, יש סיכוי סביר שהבקשה תאושר [כי ביישובים קטנים קשה יותר למצוא מטפלים שיסכימו לבוא, והועדה מודעת לכך].
 

raanansh

New member
נוהל הפנייה לוועדה

ניתן לראות את הנוהל לנייה לועדה המייעצת מטעמים הומניטרים באתר משרד הפנים -> נהלים -> נהלים בנושא אשרות. להלן הקישור:
http://www.piba.gov.il/Regulations/5.3.0006.pdf

בנספח א' שהוא טופס הבקשה יש את רשימת המסמכים הנדרשים להגשת הבקשה, יש לוודא שהעובד עומד בקריטריונים.
בברכה
רענן שנהב, עו"ס
 
למעלה