ֻֻֻֻ
DNA 4
ֻלפני כמה חודשים התחלתי בפורום פינה בשם DNA, בה אני חוקר את שורשי ההשפעה של אלבום מסוים.
זו מין הצעה לאיזה אמנים, שירים וסגנונות השפיעו על האמן שיצר את אותו אלבום ונמצאים ב-DNA של אותו אלבום.
ההתייחסות בפורום לפינה הייתה די מאכזבת, אבל בכל זאת נשארו לי שתי פינות כבר די מוכנות על המחשב, וחבל לי לא לפרסם אותן.
בכלל, אני עושה זאת לא בלב שלם, כי גם הפינה הכי לא מושקעת שיש, שכל אחד יכול לפתוח, כמו טופ 5, זוכה כאן להיענות חלקית בלבד, ואני שואל את עצמי אם שווה להשקיע במשהו גדול יותר.
התשובה היא שלא, לא שווה, אבל הפינה הזאת והפינה הבאה כבר מוכנות אז נותר רק לפרסם אותן.
כנראה שלא אמשיך מעבר לשתי הפינות האלה, לפחות לא בזמן הקרוב.
בכל אופן, הפעם בפינה - האלבום הנפלא והאהוב עלי כל כך - Standing in the Way of Control של הגוסיפ.
זה האלבום שדרכו התוודעתי ללהקה האדירה הזאת, ובעקבותיו המשכתי הלאה להכיר את כל שאר הדיסקוגרפיה שלהם.
מאז - (זה היה ב-2009, נדמה לי) הלהקה והאלבום לא מפסיקים ללוות אותי כמאזין מוזיקלי, ואני, אפשר לומר, מעריץ.
בת' דיטו מבחינתי היא אחת הסולניות הכי מגניבות, צבעוניות, לוהטות, מרגשות ותותחיות שאי פעם הקליטו שירים והופיעו על במה.
היא מלכה.
והלהקה הזאת (חברי הלהקה האחרים הם כמובן אדירים לא פחות), והאלבום הספציפי הזה מורכבים לדעתי ממספר השפעות שונות, אותן אפרט בהודעה הבאה (או מספר הודעות, תלוי במגבלות המקום).
אז מקווה שתיהנו מהפינה!
ֻלפני כמה חודשים התחלתי בפורום פינה בשם DNA, בה אני חוקר את שורשי ההשפעה של אלבום מסוים.
זו מין הצעה לאיזה אמנים, שירים וסגנונות השפיעו על האמן שיצר את אותו אלבום ונמצאים ב-DNA של אותו אלבום.
ההתייחסות בפורום לפינה הייתה די מאכזבת, אבל בכל זאת נשארו לי שתי פינות כבר די מוכנות על המחשב, וחבל לי לא לפרסם אותן.
בכלל, אני עושה זאת לא בלב שלם, כי גם הפינה הכי לא מושקעת שיש, שכל אחד יכול לפתוח, כמו טופ 5, זוכה כאן להיענות חלקית בלבד, ואני שואל את עצמי אם שווה להשקיע במשהו גדול יותר.
התשובה היא שלא, לא שווה, אבל הפינה הזאת והפינה הבאה כבר מוכנות אז נותר רק לפרסם אותן.
כנראה שלא אמשיך מעבר לשתי הפינות האלה, לפחות לא בזמן הקרוב.
בכל אופן, הפעם בפינה - האלבום הנפלא והאהוב עלי כל כך - Standing in the Way of Control של הגוסיפ.
זה האלבום שדרכו התוודעתי ללהקה האדירה הזאת, ובעקבותיו המשכתי הלאה להכיר את כל שאר הדיסקוגרפיה שלהם.
מאז - (זה היה ב-2009, נדמה לי) הלהקה והאלבום לא מפסיקים ללוות אותי כמאזין מוזיקלי, ואני, אפשר לומר, מעריץ.
בת' דיטו מבחינתי היא אחת הסולניות הכי מגניבות, צבעוניות, לוהטות, מרגשות ותותחיות שאי פעם הקליטו שירים והופיעו על במה.
היא מלכה.
והלהקה הזאת (חברי הלהקה האחרים הם כמובן אדירים לא פחות), והאלבום הספציפי הזה מורכבים לדעתי ממספר השפעות שונות, אותן אפרט בהודעה הבאה (או מספר הודעות, תלוי במגבלות המקום).
אז מקווה שתיהנו מהפינה!
