א´ (מכתב לקראת הגיוס)
22/11/01 ראשית מזל טוב וגיוס נעים! אתה לא יודע כמה אני גאה בך, מרגישה כאילו אתה הבן שלי. והשמחה שלי היא נטולת אגואיזים לחלוטין! אני באמת שמחה בשבילך כי השגת את מה שרצית. אני כותבת לך עכשיו, קצת אחרי השיחה שלנו, וגם מחייכת כי סוף סוף דיברנו אחרי הרבה הרבה זמן של נתק.(למה? בגללה ?) ברגע שהרמת את הטלפון רציתי להגיד לך צמד מילים שנעתקו מפי ולא יכלו לצאת, רציתי להגיד שאני פשוט אוהבת אותך, בתור חבר ובן אדם. כבר אמרתילך שחלמתי עליך לפני מספר ימים ואני מאמינה בחלומות ובמסרים שלהם, כנראה היה קשר טלפתי ביננו. חוץ מזה אני רוצה שתזכור אותי כחלק מילדותך כמו שאתה חלק מילדותי, גדלנו (יחסית) יחד,ועברנו כל מיני דברים (גם אהבה חד צדדית) היו תקופות שהיית החבר הכי טוב שלי, יותר מ"ידיד" אלא ממש אח. ועכשיו כל הזכרונות של פעם עולים בי ומציפים אותימחדש כמעט ואפשר לבכות, כמו שאמרת "זה עצוב" לאבד את הילדות, אבל בתוך כל העצב של הילדות הנשכחת אני גם צוחקת על כל החוויות שלנו (שני מפגרים אשכרה!) מצטערת שאני רגשנית, אבל אתה מכיר אותי. גם, בשיחה שלנו אני לא יודעת אם אתה הרגשת, אבל יש ביננו מין קשר מסויים כזה, אפשר לומר. חבל שתמיד נמצא ביננו וקושר אותנו, ואף פעם לא נעלמת ההרגשה של "אנחנו מכירים", ז"א החברות שלנו חזקה גם אם היא למראית עין נעלמת, ואיך ששוב היא צצה לה , היא מגיעה בשיא גדולתה ועוצמתה. קצת עצוב לי שהרבה דברים מחייך (וההפך דברים מחיי) לא הכרתי ולא שמעתי עליהם וחלק פיספסתי, ותמיד יש את הפחד של "השתננו", ושאני לא אתחבר ואבין, אבל אני שמחה שעל הפערים הללו אפשר לפעמים להתגבר. מעניין אותי אם תמיד זה יהיה כך, שפתאום ניזכר ונרים טלפון ונצחק כמו פעם, אם לכך נועדו יחסינו יחד. אני יושבת וחושבת מה אפשר לכתוב לך "חייל לעתיד", סליחה "לוחם לעתיד" אילו מילים יכולות לעודד , לשמח, להיזכר ולהינצר בלב לעולמים ? ממני אליך, חיילת בעלת פז"מ קצת יותר משלך. בכל מקרה אני מאחלת המון המון בהצלחה ומאמינה בך ומאחורייך כל הזמן. ואל תשכח שאפשר להגיד "קשה לי" ולבקש עזרה, אתה הרי יודע מהו החטא הגדול ביותר של האדם?! "ההיבריס", הגאווה. שמור על קשר אדיפוס קטן... אני
22/11/01 ראשית מזל טוב וגיוס נעים! אתה לא יודע כמה אני גאה בך, מרגישה כאילו אתה הבן שלי. והשמחה שלי היא נטולת אגואיזים לחלוטין! אני באמת שמחה בשבילך כי השגת את מה שרצית. אני כותבת לך עכשיו, קצת אחרי השיחה שלנו, וגם מחייכת כי סוף סוף דיברנו אחרי הרבה הרבה זמן של נתק.(למה? בגללה ?) ברגע שהרמת את הטלפון רציתי להגיד לך צמד מילים שנעתקו מפי ולא יכלו לצאת, רציתי להגיד שאני פשוט אוהבת אותך, בתור חבר ובן אדם. כבר אמרתילך שחלמתי עליך לפני מספר ימים ואני מאמינה בחלומות ובמסרים שלהם, כנראה היה קשר טלפתי ביננו. חוץ מזה אני רוצה שתזכור אותי כחלק מילדותך כמו שאתה חלק מילדותי, גדלנו (יחסית) יחד,ועברנו כל מיני דברים (גם אהבה חד צדדית) היו תקופות שהיית החבר הכי טוב שלי, יותר מ"ידיד" אלא ממש אח. ועכשיו כל הזכרונות של פעם עולים בי ומציפים אותימחדש כמעט ואפשר לבכות, כמו שאמרת "זה עצוב" לאבד את הילדות, אבל בתוך כל העצב של הילדות הנשכחת אני גם צוחקת על כל החוויות שלנו (שני מפגרים אשכרה!) מצטערת שאני רגשנית, אבל אתה מכיר אותי. גם, בשיחה שלנו אני לא יודעת אם אתה הרגשת, אבל יש ביננו מין קשר מסויים כזה, אפשר לומר. חבל שתמיד נמצא ביננו וקושר אותנו, ואף פעם לא נעלמת ההרגשה של "אנחנו מכירים", ז"א החברות שלנו חזקה גם אם היא למראית עין נעלמת, ואיך ששוב היא צצה לה , היא מגיעה בשיא גדולתה ועוצמתה. קצת עצוב לי שהרבה דברים מחייך (וההפך דברים מחיי) לא הכרתי ולא שמעתי עליהם וחלק פיספסתי, ותמיד יש את הפחד של "השתננו", ושאני לא אתחבר ואבין, אבל אני שמחה שעל הפערים הללו אפשר לפעמים להתגבר. מעניין אותי אם תמיד זה יהיה כך, שפתאום ניזכר ונרים טלפון ונצחק כמו פעם, אם לכך נועדו יחסינו יחד. אני יושבת וחושבת מה אפשר לכתוב לך "חייל לעתיד", סליחה "לוחם לעתיד" אילו מילים יכולות לעודד , לשמח, להיזכר ולהינצר בלב לעולמים ? ממני אליך, חיילת בעלת פז"מ קצת יותר משלך. בכל מקרה אני מאחלת המון המון בהצלחה ומאמינה בך ומאחורייך כל הזמן. ואל תשכח שאפשר להגיד "קשה לי" ולבקש עזרה, אתה הרי יודע מהו החטא הגדול ביותר של האדם?! "ההיבריס", הגאווה. שמור על קשר אדיפוס קטן... אני
