(אִם נשרוד)
זה מכתב לאחרי המבול, כשננשום עמוק יותר, כשאסתכל אחורה ואבקש סליחה על דחפים כאבים לחיצותלקיר מתוך מחנק-פרטי שלי, מתוך אֳהַבָה מְיֹאֵשֶׁת. מתוך פחד. הזמן שלי להבין ש מוּתָּר היה לי מותר היה לָךְ, שלֹא טעינו, לא ביחד ולא לחוד, שכל הכאבים שגרמנו הם לא שגיאה. זה מכתב לְאַחֲרֵי המָבּוּל, כשהטיפות מחכות להתאדות מהגוף, כשפיסות של אור וחושך מרצדות על האדמה, כשאפשר לעצום עיניים בְּלִי לְפָחֵד לִיפּוֹל. כשנהיה אחרי, עם מטענים חדשים עם הבנות ישׁנוֹת, עם כֹּח להתחיל להרכיב. אחרי שהתנצלנו וסלחנו והסתכלנו בעיניים, אחרי שצעקנו בכינו שברנו ניפצנו - כְּשְׁנתְחִיל לִבְנוֹת מֵחָדָשׁ.
זה מכתב לאחרי המבול, כשננשום עמוק יותר, כשאסתכל אחורה ואבקש סליחה על דחפים כאבים לחיצותלקיר מתוך מחנק-פרטי שלי, מתוך אֳהַבָה מְיֹאֵשֶׁת. מתוך פחד. הזמן שלי להבין ש מוּתָּר היה לי מותר היה לָךְ, שלֹא טעינו, לא ביחד ולא לחוד, שכל הכאבים שגרמנו הם לא שגיאה. זה מכתב לְאַחֲרֵי המָבּוּל, כשהטיפות מחכות להתאדות מהגוף, כשפיסות של אור וחושך מרצדות על האדמה, כשאפשר לעצום עיניים בְּלִי לְפָחֵד לִיפּוֹל. כשנהיה אחרי, עם מטענים חדשים עם הבנות ישׁנוֹת, עם כֹּח להתחיל להרכיב. אחרי שהתנצלנו וסלחנו והסתכלנו בעיניים, אחרי שצעקנו בכינו שברנו ניפצנו - כְּשְׁנתְחִיל לִבְנוֹת מֵחָדָשׁ.
