אַהֲבַת חַיַּי

אַהֲבַת חַיַּי



כְּמוֹ יָרֵחַ מִתְכַּוֵּץ לִקְרַאת סוֹף חֹדֶשׁ

כָּךְ גּוּפִי הַזָּקֵן נוֹשֵׂא אֶת יְרֵחָיו

כְּמוֹ גּוּשׁ קֶרַח הַנָּמֵס וּמִתְכַּוֵּץ בַּשֶּׁמֶשׁ

כָּךְ גַּם הָאֹפֶק נֶעֱלָם לְתוֹךְ שָׁמָיו



כְּמוֹ בְּכִי תִּינוֹק מֵעִיר אֶת שְׁנַת הָאֵם

כְּשֶׁפִּטְמוֹת דַּדֶּיהָ מֵהַמְּצִיצָה מַכְאִיבוֹת

כְּמוֹ קוֹל שֶׁל יְרִיּוֹת רוֹבֶה רוֹעֵם

כָּךְ נְדוּדֵי שְׁנָתִי בְּלֵילוֹת מַטְרִידוֹת



אַךְ לְעִתִּים כְּשֶׁאֲנִי בְּאַהֲבָתִי נִזְכָּר

אֲגַלֶּה אֶת אָזְנֵיכֶם מַמָּשׁ בְּיֹשֶׁר

וַאֲנִי חָשׁ בְּגוּפָהּ וְרֵיחָהּ הַמֻּכָּר

אָז רַק אָז לִבִּי מִתְמַלֵּא בָּאֹשֶׁר
 
למעלה