אאוטינג - המשך הדיון

[איה@]

אאוטינג ../images/Emo70.gif../images/Emo35.gif - המשך הדיון ../images/Emo26.gif

כדי לא לגרור שירשור ארוך מדי שהתחיל בשאלה מתוך שאלון בבלוג על הומואים והמשיך באאוטינג אני פותחת שירשור חדש לנושא חשוב זה, להמשך הדיון. כאן תוכלו לראות את שתי ההודעות בנושא. את תשובתי לאוהד אשרשר בהמשך, תגובתכם חשובה ומסקרנת.

איה.

 

[איה@]

אוהד - אכן פרדוס ../images/Emo26.gif

אם בלאו הכי אתה חושף את עצמך בבלוג שלך, למה תרגיש לא נוח אם נדסקס כאןבפורום על מה שכתבת בבלוג שלך? (זו שאלה לצורך דיון,ולא מביעה את עמדתי)

איה.

 

[ohad m]

פשוט מאוד

הבלוג שלי הוא כמו הסלון שלי. הוא נמצא בשליטתי ואני מרגיש בו נוח. תארי לך ש(חס ושלום)פוטרת מהעבודה. יבואו אליך חברים הביתה, ותתפתח שיחה עירה בנושא. כשיימאס לך לדבר על זה תמיד תוכלי לשנות נושא. לעומת זאת תארי לך שתלכי ברחוב ותשמעי קבוצה של אנשים מדסקסים ביניהם "שמעתם? איה פוטרה מהעבודה". אני חושב שזו סיבה מספיק טובה. אוהד

 

[איה@]

אז זהו ש........../images/Emo26.gif

השאלה היא: האם לא כל האינטרנט הוא בעצם הסלון הגדול שלך? איך ולפי מה אתה עושה את ההפרדה? אפוא ולמה אתה בונה קירות? אני קוראת את הדברים על המסך (שהוא אותו מסך) מדברת עם אותם האנשים (שאני רואה גם בתגובות אצלך) ההבדל היחידי הוא בכתובת שמופיעה בדפדפן (שלך או של הפורום) אז למה אתה רואה בזה "רחוב"?? בעצם לא רק אתה - למה כולנו מרגישים לא נוח ברגע שהדיון על מה שכתבנו יוצא החוצה מהבלוג שלנו? למה? ואני מנסה להבין את התחושה? עוד דבר - נאמר ותספר לנו שיש לך יום הולדת

האם תשמח אם נחגוג לך גם כאן בפורום? והשאלה היא - אפוא ההפרדה?

איה.

 

[veredgf]

אני לא כל כך בטוחה שהבנתי,אבל...

תהיתי לגבי רמת החשיפה שאני יכולה להרשות לעצמי... בהתחלה כתבתי בלוג בעילום שם... הרשיתי לעצמי לכתוב דברים שלא הייתי מספרת לאחרים... אבל כנראה שהעילום שם הפריע לי להרגיש טוב עם מה שכתבתי... אח"כ כתבתי בלוג באנגלית, מה שהבטיח לי שלא תהיה לו חשיפה רבה לקוראים בארץ, אז הרגשתי עדיין שיש כאן איזושהי פרטיות שלא נחשפת... אני תוהה לגבי בלוג בעברית... הרי רוב החוויות היומיומיות שלי קשורות לרב באנשים... אם אני אספר על אותם בני אדם דברים לא כל כך חיוביים (ולצערי רב השלילי על החיובי), ואני כן אחשוף את פרטי האישיים, והיה ואותם בני אדם ימצאו את הבלוג... לא יהיה זה שווה ערך להיותם זבובים על הקירות של הבית שלי? אז הדילמה היא - אנונימיות שמאפשרת פתיחות אינסופית, אבל בסופו של דבר אינה ממש פתיחות כי אין הכרות אמיתית עם האדם שמאחורי המילים, או להודות בפה מלא שאני זאת אני, אבל אם להסתכן בפתיחות מסקימאלית, אני עלולה לשלם מחיר כבד בכל הקשור ליחסי עם אנשים שונים... דילמות, דילמות... ורד

 

[איה@]

לדעתי ../images/Emo26.gif

חשיפה מלאה = התפשרות. יש לה מחיר. האנונימיות היא רק בשם. ולא האופי או בהצגת הדברים. ואני לא רואה בזה "חוסר היכרות אמיתית עם האדם" כדבריך. לפרסום באינטרנט יש מחיר. ואל תשכחי את הבטחון שבחסיון

איה.