אאוטליין שלי
לא בטוח אם מתאים בדיוק לתבנית של התרגיל אבל ככה אני כותב אאוטליין ואת האאוטליין הזה כתבתי הרבה לפני התרגיל...
 
חייו ומותו של...
קונספט:
סיפורו של גיבור שמנסה להציל נסיכה מדרקון, ומת בניסיון לעשות זאת.
"איך הגעתי למצב הזה?" הוא תוהה- כשהוא היה צעיר הוא לא האמין בכלל במפלצות וסיפורי גבורה, אך כאשר הוא מגורש ממולדתו ויוצא לגלות הוא מגלה דברים מפתיעים על עצמו ועל העולם...
 
עלילה בכללי:
סיפור מגוף ראשון של גיבור חסר שם, אשר מתחיל כשהוא מנסה להתגנב לתוך מאורה של דרקון ענק בניסיון להציל נסיכה. תוך כדי ההתגנבות הוא צוחק בליבו על כל "המטומטמים בשריונות נוצצים" שבאו לפניו וניסו להילחם בדרקון פנים אל פנים וסיימו בתור חטיפים בדיוק כפי שהדרקון תיכנן.
הגיבור כמעט מצליח לחלץ את הנסיכה בלי קרב, אולם לרוע מזלו הדרקון מתעורר והוא נאלץ לעמוד מולו פנים אל פנים כשהוא חמוש (פיזית) רק בגרזן ובפגיון. באמצע הקרב מופיע מכשף מסתורי (אשר עושה רושם שהוא והגיבור מכירים היטב) שמצליח לרתק את הדרקון למקום בעזרת כישוף על מנת שהגיבור ירוויח זמן ויוכל לחסל אותו. הגיבור מנצל את זה על מנת להטיל כישוף עוצמתי שמרכז את הכח של כל מי שמת בקרב עם הדרקון למכת אנרגיה אחת ואכן מצליח להטיל את הכישוף בהצלחה ולפגוע במטרה- אולם בינתיים הדרקון הצליח להשתחרר מהריתוק של המכשף ולעלות לאוויר, ולכן כשהכישוף פוגע בו והורג אותו גופתו העצומה נופלת על הגיבור ומוחצת אותו למוות.
"איך הגעתי למצב הזה?" הגיבור שואל את עצמו בחלקיק השנייה האחרון של חייו, ומכאן תם פרק ראשון והסיפור קופץ אחורה ומסופר כולו מההתחלה.
 
בעיות עד כאן: מיקום- דרקון עצום ומעופף שחי בתוך מערה זה דבר מופרך. המקום צריך להיות נוח בשביל חיה מעופפת ענקית אך נגיש לבני אדם שבאים להציל ו/או להביא אספקה של מזון ומים לנסיכה, אבל לא נגיש ליחידות צבאיות גדולות אשר יכולות לחסל ביחד את הדרקון בקלות יחסית. בנוסף לכך זה צריך להיות מקום שהגיבור יוכל להתגנב בו בהתחלה ולהלחם בדרקון מאוחר יותר.
 
המשך עלילה: הסיפור עובר לימי ילדותו של הגיבור. הוא היה שוליית נפח בטירה ועזר להכין חרבות עבור "אצילים מפונקים שלא הולכים להשתמש בהן אפילו" ונזף באחותו הקטנה רוזמרי אשר העריצה סיפורי אבירות וגבורה, "אלה רק סיפורים מגוכחים על קרבות נגד מפלצות שלא קיימות אפילו שהמציאו שחצנים וטיפשים", אולם בסתר ליבו קינא בבני האצולה וחלם על הרפתקאות ותהילה שהוא לא יכל לצאת אליהן עקב מוצאו הנחות.
לאחר שהגיבור מסיים את לחשל בעצמו חרב בפעם הראשונה מרטין הנפח מעניק לו מתנה- פגיון יקר ערך עם חריטות מוזרות. "מאיפה הפגיון הזה?" הגיבור שואל, "אין מצב שאתה הכנת אותו, הוא ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שאתה מסוגל להכין". מרטין נוזף בו על החוצפה ומספר שכאשר הגיבור היה רק ילד קטן ואחותו רוזמרי הייתה תינוקת הוא מצא אותם מועמדים למכירה בשוק עבדים, והוא בעצם שחרר אותם בתשלום ואימץ אותם- ולאחר מכן הוא גילה שהגיבור החזיק בסתר פגיון שהוא "קיבל מהסנדק שלו" ולקח אותו ממנו על מנת לשמור עליו ולהחזיר לו אותו כשהוא יגיע לגיל המתאים.
בהמשך הסיפור מרטין נמצא על ערש דווי, והוא מתוודה בפני הגיבור שהוא תמיד קינא ופחד בסתר מהכישרון המדהים והרצינות הקרה שהגיבור הפגין כבר בגיל צעיר, ולכן הוא אף פעם לא הסביר לו את כל מה שהוא יודע ואת כל הסודות- אבל הוא ראה שהגיבור בכל זאת מצליח לקלוט בעצמו ולהתעלות עליו. מרטין מת והגיבור יורש את תפקיד הנפח הבכיר של הטירה ועובר לעבוד על הפרויקט האחרון והלא גמור של מרטין- גרזן גדול.
לאחר מכן יש לגיבור בעיות עם המחזרים של אחותו- היא לא מעוניינת באף אחד מהם ומתגרה בכולם, ולאחר שהיא אומרת לאחד מהם "תביס את אחי במכות ואני אנשק אותך על השפתיים" הם כולם רוצים חתיכה ממנו. רובם מוותרים אחרי פעם או פעמיים שהוא מכסח אותם בלי בעיה- כולם חוץ מריצ'ארד, שוליית אביר צעיר שלא מתבייש לחזר אחרי רוזמרי למרות הבדל המעמדות וביניהם ולא מתייאש מתבוסותיו החוזרות ונשנות במאבקים שלו עם הגיבור. לאחר שהגיבור מכניע אותו עוד פעם בלי בעיה הוא שואל את ריצ'ארד למה הוא כל כך מקובע על רוזמרי, והוא מספר שהיא מתייחסת אליו בצורה שונה מאוד מהמשרתות האחרות- כל פעם שיוצא לה לטפל בפצעים שלו אחרי אימוני נשק (וריצ'ארד תמיד חוטף הרבה פציעות באימונים) היא תמיד מטפלת בו בצורה מכאיבה ונוזפת בו כשהוא לא מצליח להתאפק מהכאבים ויורדת על כך שהוא נפצע מלכתחילה, בניגוד למשרתות אחרות שנוהגות בו בצורה עדינה וחנפנית, דבר אשר מעניין ומושך אותו משום מה...
התפנית הגדולה מתרחשת כאשר רוזמרי נאנסת ונרצחת על ידי הלורד/נסיך/מלך של הטירה, והגיבור נוקם בו והורג אותו ולאחר מכן מועמד למשפט. הגיבור דורש משפט בקרב ומובטח לו שאם הוא ינצח את האלוף של המלך בקרב עונשו יומר ממוות לגלות- אך כשהוא ניצב בזירה חמוש רק בפגיון שלו מתברר לאימתו שיריבו הוא מינוטאור פראי ואכזרי עם גרזן ענק (הגרזן שהגיבור חישל עבורו מבלי לדעת). הגיבור מצליח להחזיק מעמד בקושי עד שריצ'ארד קופץ לתוך הזירה ונהרג בניסיון לעזור לו, והשוק שהגיבור חוטף מהצפייה במותו של ריצ'ארד גורם לפחד שלו מהמינוטאור ומהמוות להיעלם ולהתחלף בזעם ממוקד. הגיבור מצליח להטעות את המינוטאור ולפגוע לו בנקודת תורפה, להפיל אותו לרצפה, לקחת ממנו את הגרזן ולהוריד לו את הראש...
 
בעיות עד כאן:
איך הגיבור לא מקבל מיד גזר דין מוות על רצח של בן אצולה? איך הגיבור מצליח להוכיח ולהצדיק לפחות חלקית את מעשיו על מנת שהמשפט יתקיים בכלל?
 
המשך עלילה:
הגיבור יוצא לגלות שבמהלכה הוא נאבק לשרוד ולחפש מטרה חדשה לחיות עבורה (עד כה הוא הקדיש את חייו בדאגה לעצמו ולאחותו). במהלך מסעו הוא נלחם במפלצות שונות ופוגש שלל דמויות מגוונות אשר החברה האנושית ממנה הוא בא מפלה ורודפת, ביניהם מכשף רב עוצמה עם לב זהב בשם קראת'ס שמלמד אותו קסמים ושבט אורקים עם מנהיג בשם גורבק אשר מלמד אותו לוחמה עם גרזן וכבוד בקרב.
לאחר מספר הרפתקאות נוספות (שעוד לא המצאתי) הגיבור מגלה על הנסיכה שבשבי הדרקון ומחליט לחלץ אותה על מנת לבטל את הגלות שלו ואת רדיפת המכשפים והאורקים בתור פרס ו/או כי הנסיכה היא בעצם הבת של אחותו והמלך האנס, והסיפור סוגר מעגל וחוזר לאן שהוא התחיל.
מילותיו האחרונות של הגיבור לקוראים הן על כך שהסיפור יסתיים ולמרות ששמו לא יהיה ידוע בהיסטוריה זה לא חשוב משום שמה שחשוב באמת זה המעשים שעשית בחיים, ושהוא מקווה שמה שהוא עשה אכן יעזור ויעורר השראה עבור הדורות הבאים...
 
בעיות אחרונות:
צריך לחשוב על עוד הרפתקאות ודמויות אשר ימלאו את החלל לקראת הקרב הסופי עם הדרקון, במיוחד אם הנסיכה היא אכן אחייניתו של הגיבור (במקרה הזה צריך גם לחשוב איך הוא מגלה את זה).
בנוסף לכך הסוף קצת קיטשי, קצת הרבה אפילו...
 
