אבאל`ה/יקי טוביאק

lichdog

New member
אבאל`ה/יקי טוביאק

אבאל`ה אבא שלי הוא הכי בעולם אוהבת אותו יותר מכולם אבא שלי אותי הוא אוהב מחלק מתנות מכל הלב אבל בלילה ,בלילה, כשכולם ישנים הוא נכנס לי למיטה, בין הסדינים מבקש שאשתוק, שאימא לא תתעורר אני נאבקת, מנסה להשתחרר והוא מתעלם, מוריד תחתונים מוציא את מה שיש רק לבנים מנסה לברוח, הוא אוחז חזק מנסה לצרוח, קולי נשנק תופס אותי, מוריד את בגדיי הוא מכאיב לי, יותר מדי הוא נוגע בי במקומות אסורים למה יש אבות עם לבבות שחורים? אני רוצה לספר, שייענש מכך הוא פוחד כמו מאש אבא מוחה לי את הדמעות ``די ילדה, מספיק לבכות`` אומר שאותי הוא הכי אוהב הוא הולך למטבח, עליי כבר לא חושב בוהה בו כשהוא את הקפה שותה אבאל`ה, למה אתה כזה סוטה?
 
מזעזע וכואב...

לא הספקתי להגיד ברוך הבא :) כמה שאלות לי אליך... למה מציג לנו אתה דווקא את הפן הזה בתיבתך ? את הכתיבה החודרנית והמזעזעת...? האם זה הסגנון שלך ? האם נובע הוא ממציאות מסויימת או מהסביבה ? אודה לך בקבלת תשובות ותודה על שמעיר אתה אותנו מן המציאות בבועה שלנו למציאות בבועה אחרת - חונקת ! ענבל
 

lichdog

New member
למלאך הבודד

כמה שזה מוזר, לא, אין שום קשר בין השירים לחיי האמיתיים... אני לא יודע אם אפשר להגדיר את זה כ``סגנון שלי`` אבל מסתבר שכמה שירים שכתבתי נסבו סביב נושאים כאלו ובסגנון המסויים הזה... תודה על ה``ברוך הבא`` :) ואני מקווה שיהיו עוד הרבה תגובות כאלו :)
 

שון33

New member
נורא

התמימות הזאת שאתה כותב... זה רק מחזק את תחושת הזועה שקשורה לחשיפת הנושא... מוריד בפניך את הכובע ק.ב.
 

lichdog

New member
תודה :)

אני חושב... את כל השירים שלי אני לא כותב עם חשיבה על איך הם נראים אלא פשוט על התוכן ומה שיוצא מהלב ומהראש... אני לא חושב על ``אם אני אכתוב את זה בצורה תמימה זה יהיה יותר טוב`` או משהו כזה... אבל תודה בכל מקרה :) מעולם לא הורידו בפני את הכובע... :) יקי
 
למעלה