אבא, אמא ומה שביניהם

[מוכרתהגפרוריםהקטנה]

אבא, אמא ומה שביניהם

בקצרה, הם לא מסתדרים.. אמא גם לא מסוגלת לחיות נורמלי שאבא בבית (בדכ היא מסתגרת בחדר) אבל אם הוא ישן או מחוץ לבית, היא ממש סבבה, מבשלת, אופה, אפילו משקיעה בלבוש.. היום קרה לי מצב שלא היה לי מושג איך להתמודד איתו.. אבא ביקש שאני אעיר אותו בחמש (לצורך העניין הם גם לא ישנים באותו חדר) אמא גילתה את זה וביקשה ממני לא להעיר אותו (כדי שתוכל להתנהל חופשי) מצד אחד אני מבינה את הכאב של אמא כשאבא בסביבה.. מצד שאני אבא שלי ביקש ממני להעיר אותו...... מה עושים?!

 

[מנסה ומתנסה]

באיזה מצב בלתי אפשרי את נמצאת....

האם יש חבר / בן משפחה שתוכלי לערב, כדי לנסות לעזור לך להחלץ מהמצב הזה? (בת כמה את ?)... ההורים שלך הם אנשים מבוגרים ש(לפחות כאורה) בחרו להימצא במצב הבלתי אפשרי הזה לעצמם. אבל את? לעצם העניין ועד שימצא פתרון אמיתי לסיטואציה האיומה הזאת - (כמה זמן הדברים מתנהלים ככה?) - מציעה לא לקחת על עצמך את העניינים שבין אביך לאמך. אם אבא ביקש להעיר - תעירי, ותבקשי שפעם הבאה............ ישים שעון מעורר? ותנסי להתעסק, במידת האפשר, בענינייך, ולא להיכנס למקום הנוראי שההורים שלך מכניסים אותך אליו - לחיות את חייהם. גם לצורך כך הייתי נעזרת בחבר / בן משפחה אם אפשר - כל עזרה אפשרית.

 

[מוכרתהגפרוריםהקטנה]

אני אוסיף ואומר...

שהיא אחכ מנגנת לי על המצפון..... עושה לי פרצופים..... איך אני אמורה להחליט בין אבא לאמא?! ולשאלתך, אני בת 18

 

[מנסה ומתנסה]

את ממש לא צריכה להחליט ביניהם...

ואת צריכה לבקש מהם לא להעמיד אותך במצב הזה. האם את עומדת בפני גיוס? אולי עדיף שתתרחקי מהבית, תבואי כאורחת. זה אולי יעזור להורים שלך להתמודד כמבוגרים.

 

[מוכרתהגפרוריםהקטנה]

אמרתי..

לאמא, והיא הגיבה כמו ילדה בת 15.... אני עומדת לפני גיוס.. אבל זה עוד חודשיים לפחות.... אין לי לאן להתרחק

 

[מנסה ומתנסה]

אז תנסי להחזיק מעמד עוד חודשיים...

יש תאריך גיוס? הכוונה בלהתרחק היא לשרת רחוק מהבית. ובמקביל תלכי ליעוץ פסיכולוגי, אולי, מישהו שיעזור לך גם להתרחק ריגשית, להבין שאת לא צד בעניין שאליו מנסים ההורים הלא בוגרים שלך להכניס אותך.

 

[מוכרתהגפרוריםהקטנה]

ביקשתי פעם

ואמא לא מוכנה לשמוע על זה כי זה יעשה לי בעיות בגיוס...

 

[azaria]

אז הנה יש לך מנוף שישפיע על אמא שלך.

מדאיגות אותה ההשפעות על הגיוס שלך? אז תסבירי לה שגם דילמות הנאמנות מחרפנות אותך ועלולות להשפיע על הגיוס שלך. וכמובן שאני מצטרף לכל החיבוקים והחיזוקים שקיבלת כאן. המצב שתיארת איננו קל. נסי להיעזר בקצינ/ת ת"ש (תנאי שירות) כבר בבקו"ם. ספרי את סיפורך ובקשי איזו עזרה שנאה לך שתעזור. למשל שירות בבסיס סגור שיאפשר לך מגורים בבסיס ולא יחייב אותך לחזור הביתה כל ערב. אולי תוכלי גם להעביר את הזמן עד הגיוס כמה שיותר מחוץ לבית. למשל אצל סבא וסבתא, או אצל אח / אחות מבוגרים ממך, אצל חברה, או משהו אחר. אבל כמובן שעדיף בהרבה אם תוכלי לדבר עם אמא ועם אבא, ביחד או לחוד. תסבירי להם שאת אוהבת אותם כי הם ההורים שלך. שאת רוצה שיהיה להם טוב ושחבל לך שהם כל כך לא מסתדרים. אבל שהמקום שלך איננו להיות תקועה ביניהם או קרועה ביניהם. את 100% עם אבא וגם 100% עם אמא. ושבבקשה לא ימשכו אותך כל אחד לכיוונו כי זה מכאיב לך ומקשה עליך. מי יודע. אולי כשישמעו דברי טעם ותוכחה מהילדה שלהם, אולי זה יפקח את עיניהם ויביא לשיפור במצב.

 

[מנסה ומתנסה]

אז תחזיקי מעמד עוד קצת...

ובצבא תוכלי להעלות את הדברים, בפני קצינת ת"ש (קצינת תנאי שירות - כמו שעזריה אמר יש בבסיס קליטה ומיון חיילת שמטפלת בנושאים כאלה), וגם יותר מאוחר בפני קב"נית (קצינת בריאות הנפש). אל תחזיקי את הדברים בתוך הבטן - לא מגיע לך ! בחודשיים שנותרו - תנסי למצוא מקורות תמיכה מחוץ למשפחה. את גם יכולה להגיד לאמא/ אבא שחשוב לך למצוא פתרון לבעיה, ושאם הם לא יעזרו (הן על ידי שיפור היחס אלייך או על ידי עזרה בפנייה לגורם מקצועי מבחוץ) - את תפני ישירות. ואז את יכולה לגשת ללשכת הרווחה ולבקש התערבות. את עוד ילדה, וחבל מאוד שהורייך מתנהגים כך, אבל את צריכה לנסות ולגייס כוחות כדי ליצור נבדלות מהורייך - להם אין כרגע את הכוחות לראות אותך.