אבא "התאהב" במטפלת

רותי57

New member
אבא "התאהב" במטפלת

שלום לכולם! אוי כמה טוב שאתם קיימים ותמיד עם אוזן קשבת. יש לנו מטפלת המטפלת באבי האצהימרי ואמי החולה באירוע מוחי, אך הראש איתהו גם מתפקדת קצת. עכשיו אמא מתכסחת עם אבא על כל ה60 השנים ההם ביחד. מזכירה לו את כל האהבותיו שהיו ולא היו בתקופה שלפני לידתי ואני עכשיו בת 58. אבי לאומת זאת מאשים אותה בבגידות עם בחורים צעירים שבאים לבקר אותה כאשר היא ישן( עלי לציין שהוא עושה זאת רק כאשר הוא נמצא בהתקף של מחשבות שווא.אז אני מגדילה לו את המחנון של סרקוול והוא נרגע לאיזה חודשיים ויש לנו קצת שקט. אך מאז בואה של המטפלת המצב די רגוע, חוץ מהמריבות בין המטפלת לאמי, המטפלת בסדר אך לא יותר. היא לא יודעת מה זה נקיון מיא מנקה מלמעלה או יכולה לשון עד 100.00 בבוקר בטענה שקמה בלילה לאבא. אך כל זה לא חשוב מיא מתיחסת די יפה לאבא. אמי בא בטענות כי אבי כל הזמן מסמכל אליה, מנשק לה את הידיים, אם היא איננה כל הזמן מחפש אותה, אמא אמרת שהיא מרגיה את עצמה מושפלת וגם מיותרת . אולי יש בזה משהו, אך מה אפשר לעשות הרי אי אפשר להסביר לאבי דבר כי הוא אומר שאנו ממציאים את זה. אני מרחמת על אמי למרות כל הצרות שהיא עושה לאבי ולי. היא כעסנית, כאשר נכנסת לקריזה אי אפשר לעצור אותה היא מקללת במילים משאוזניים מאדימות בשומען, אך היא בן אדם וכל הזמן מחפשת אהבה אצל אבי והוא בקושי זוכר מיהוא. וכל מילה של אבא שלא מוצאת חן בעיני אימי , מתחילה ההצגה! אין כבר כוחותלכך . אני הולכת אליהם כל יום והרגליים נושאות אותי אחורה. כי אני יודעת שתכף שוב יתחילו הטענות והצעקות מצד אמי. ואי אפשר להסביר לה שכבר אין טעם בהבתחשבנויות על דברים מלפני 60 שנה וגם אין עם מי.... האם יש למשהו עיצה?????
 

ronnyw

New member
אוי לעיצה...

הינה לך העיצה שאני נותנת לעצמי כל פעם שיש קרב בבית, אבל אינני ממלאת אחריה: צריך להוציא אחד מהם למוסד. אצלנו זו האימא, שלא כל כך יודעת ממילא איפה היא נמצאת. (היא החולה באלצהיימר, אבא עיוור ודכאוני עם סוכר בלתי נשלט, מבלה את חייו במיטה. אבל הראש שלו, יחסית בסדר). הינה אמרתי את זה. אבל לא עשיתי. אני יודעת שזה יקרה מתישהו, אבל לא מוצאת את כוחות הנפש לכך. נראה לי שבמקרה של שניים, שסובלים כל אחד לחוד מבעיותיו, ועוד מוסיפים לזה מריבות אינסופיות בניהם, התפרצויות, קריזות, צעקות, חשבונות מימי הנעורים (ממש ממש כמו אצלך) ואפילו אלימות - אין הרבה ברירה. לפעמים אני חושבת שאם הפיליפינית "תיברח" (אינני יודעת איך היא מחזיקה מעמד. אני, אחרי ביקור של שעה, יוצאת מהם באפיסת כוחות מוחלטת) - זה יהיה הטריגר למוסד. בנתיים אפשר רק להגדיל את המינון של תרופות ההרגעה... אגב, זה מה שהם עושים במוסדות למיניהם - הופכים את המטופלים לזומבים. זה לא נאמר כביקורת. אני חושבת שאין להם אפשרות אחרת. -
 

רותי57

New member
את מי להוציא

אבי עדיין מזהה אותנו ודווקא עכשו הוא בתקופה טובה, אמא טוענת שמה פתאום היא תעזוב את הבית את אבא חבל להוציא כי במוסד הוא יגמר, הוא גם לא יסכים ללכת. בזמנו הצעתי לאמא שנסכור דירה קטנה בסביבה, מגיע לה 9.5 שעות של מטפלת והיא תוכל להסתדר אךיהיה לה עצוב כי היא אוהבת לקטר ולרחם על עצמה. באמת קשה לה. אבל גם היא אישה קשה מאוד.
 

zs1957

New member
לא ללכת אליהם כל יום. תני למטפלת

להתמודד אתם.כל הקיטורים והכיות של אמך גוזלים ממך המון אנרגיה וזה לא עוזר לאיש כי אין עם מי לדבר.תדברי עם אמא בטלפון,שיחה קצרה. את צריכה לשמור את האנרגיה לעצמך ולבני ביתך.שהות ממושכת אצל הורייך עלולה להטיש אותך וזה יבוא על חשבון ילדייך ובעלך.חבל ליצור בעיות נוספות גם כך יש לך מספיק בעיות. מקווה שעזרתי ולו במעט. כל טוב, זהבה שחם
 

רותי57

New member
זהבה תודה

תודה לכם על מעיצות. אני גרה בבית מולם זה המזל והחוסר מזל, וקופצץ לבקר ולקחת כביסה. כי אבי מרטיב ואין להם סידור אינסטלציה טיב. שנית יש לי מיבש. נראה לי שאם אני לא אבוא יום אחד ואני בבית ולא נסעתי לשום מקום אמא תעלב. ומה עושים עם הבעיה שאבי מחזר אחרי המטפלת?
 

ענתי44

New member
רותי נפלאה שכמותך../images/Emo24.gif

אמא שלך זכתה ב"לוטו ילדים" ואפילו איננה יודעת את זה. אין מה לעשות.תני לה לקטר.כמו שאני רואה את זה את לא יכולה לשנות את אמא שלך, וכמי שמכירה מקרוב את השלכות האירוע המוחי אין לך שום סיכוי. את יכולה רק לשנות את הגישה שלך למצב. את מתחילה כמו מנטרה יומית לשנן לעצמך שאת בת נפלאה וטובה ושלא אמא מדברת אלא המחלה. את יכולה להתחיל לצחוק בתוכך על המצב, כן אני יודעת שישר יתחילו רגשי האשמה,ופשוט לאט לאט ברגע שתפנימי את זה את תפגעי פחות. אני נותנת לך עיצה שאני מיישמת אותה בעצמי והיא חוללה פלאים. באשר לאבא, האם את בטוחה שהוא מאוהב במטפלת? לו מישהי היתה סועדת אותי גם אני כהכרת תודה הייתי מנשקת ידייה. ככה גם אמא שלי עושה לי. אני רואה במרכז יום אצל אמא שככה גם חברים אחרים מנשקים ומחבקים באהבה את המטפלת הנפלאה. גם טבעי בעיניי שהוא מחפש אותה במבטיו, הוא תלוי בה. וגן אם באמת התאהב בה אז מה? כל עוד הוא לא ינסה להטריד את המטפלת ולגעת בה אין מה לעשות. האם אפשר לומר ללב אל תאהב?! רותי נפלאה שלי, קטונתי לעומתך ולעומת רוני. האחריות כלפי שני הורים בלתי מתפקדים פשוט קשה. כל מה שאת עושה זה פשוט הכי טוב שאפשר. אני הייתי מציעה לך לשמוע לקול זהבה ולהפחית את הביקורים. את יכולה לשלוח להביא את הכביסה ובמקום ללכת אליהם אז נניח יום בשבוע תלכי במקום למשהו שאת אוהבת. למשל קונצרט, מוזיאון או כל מה שיעשה לך טוב. אולי אפילו לחוג.
 

רותי57

New member
ענתי

אני באמת לא יודעת אם אביהתאהב בה אני מאמינה שלא. אך אמי מלחיצה אותי. שהיא מרגישה מושפלת, שהיא כבר לא בעל הבית בבית שלה, ואבא "אוכל" את המטפלת עם העיניים. הסברתי לה כי אבא מכיר לה תודה שהיא מטפלת בו כי אמי רק מקטרת ורוטנת כאשר נגשת לטפל באבא. אבי היה תמיד אוהב נשים. אני אישית לא רואה בזה פגם. וככל שידוע לי במשך 40 שנה היה נאמן לאמי. אך היא זוכרת רק את התקופות שלפני לידתי כלומר 58 שנה, כנראה שהיה קצת "פרוע" ובזאת מזינה את כעסה כלפיו. למעשה אבי היה אב נהדר , אינטלגנטי שקט נעים הליכות ומאוד נבון וצנוע ועד המחלה נראה נהדר.
 

ענתי44

New member
אז אל תתייחסי לדברי אמא

יש לי הרושם שאמא שלך, בלי קשר למחלה, בוחרת להיות מרירה וכועסת, בטח אחרי אירוע מוחי. כל עוד אין מקרה של פגיעה במטפלת אז אין לך מה לדאוג. פשוט תתעלמי ממה שאמא אומרת, אל תתעמתי איתה בנושא. תגידי לה שאת מבינה שכואב לה. וחבקי אותה וזהו מיד תעשי דליט על דבריה שיושלכו לפח הזבל של הזיכרון.
 

zs1957

New member
כל זמן שאין מדובר בהטרדה מינית

זה בסדר ואין להתייחס לכך. גם אם אמא שלך מקנאה תסבירי לה שהיא אשה חמה מתייחסת לכולם בחום ואהבה.אין שופ רומן בינהם. בהצלחה במשימה!!!! זהבה שחם
 
למעלה