Apikachu L
New member
"אבא, זה בן או בת?" ו"אני לא זה ולא זה"
שני סיפורים:
1. לפני שבוע (התכוונתי לכתוב על זה באותו יום ולא יצא) ירדתי במעלית עם השכנים. הסיבה שירדתי במעלית ולא במדרגות הייתה פגיעה בבוהן בכף הרגל שבגללה הן הפסיקו להיות אופציה.
באותו יום לבשתי חולצה גברית יחסית, מכנסיים סתם, ואת הסנדלים הרגילות (והנשיות) שלי ולק פאנסקסואלי.
וכמובן, היה לי גם תיק כבד על הגב, בגללו אני נאלץ ללכת קצת כפוף.
במעלית היו אבא, ילד ביסודי (כיתה א' או ב') וילדה בגן.
חייכתי אל השניים.
הילדה הסתכלה עלי ואז פנתה אל האבא. "זה בן או בת?"
האבא התעלם כמה שניות במהלכן הספקתי לחייך ולהשחיל "שניהם". הילדים התחילו להתווכח בניהם בכל זאת מה אני. ז"א יש לי סנדלים של בנות, אבל חולצה. ביציאה מהמעלית האבא פתר את התהיה ב"בת" אבל הילדים עוד המשיכו לדון בנושא בניהם.
כל הסיטואציה מבחינתי שמחה אותי נורא, אפילו שממש לא השתדלתי לעבור כשום דבר באותו היום.
לא הייתי עם ביינדר מן הסתם. לא הולך עם דברים כאלו לרוב, מן הסתם לא לאוניברסיטה. גם ארון וגם...ובכן, אחרי כמה שעות לא הכי נוח.
2. ביום א' הזה במסגרת אחד משיעורי היהדות בהם דיברנו על מעמד האישה ביהדות, והפטור ממצוות עשה שהזמן גרמן, היו הרבה דיבורים על נשיות וגבריות. מבחינתי דיונים כאלו מכניסים אותי לדיספוריה, מהרעיונות האלו שיש גברים ונשים ואני אף פעם לא אהיה אף אחד מהם. מבחינתי הרעיונות של נשיות וגבריות הם רעיונות שחשבתי עליהם און ואוף המון זמן בשביל לנסות ולהיות מה שאני לא או לנסות להבין מה אני כן. היו דיבורים מעניינים באיזה שלב על זה שמגדר זה גם ראיית עולם ומשהו בסיסי בתוך גבר ואישה. רעיון שהתחברתי אליו, שהיה גם במאמר שהביאו לנו, עד שהכותב הפיל הכל בפלטה לתוך ההטרונורמטיביות. היו רגעים יפים בדיון ולשם שינוי השתתפתי. למרות הערה טרנספובית שאחת הסטודנטיות פלטה בזמן שאמרתי דברים על הגדרה של נשיות וגבריות (חלק מהותי מהשיעור היה דיון בעצם ביני לבין המרצה, כי התברר שיש לי בקיאות מסויימת ביהדות, לאור היותי שנה ג' יחסית למי ששנה א' שם וגם נטיות לחקור את הנושא), ופשוט אמרתי לה שאני אתעלם מההערה הטרנספובית שאמרה כרגע והמשכתי לדבר. לא נחמד מצידי, אבל הייתי באמצע של דיבורים
.
בסוף השיעור הגיעו למסקנה של המרצה שהפטור הוא בגלל שיש כיוון מסויים לנשיות שהפטור בא יותר לקראתו להתאים אליו את היהדות. השאלה שלי והשאלה שלה גם, הייתה למה אין מצוות שהן מיועדות במיוחד במיוחד לנשים ולגברים אין פטור. היא ספרה שלזה דווקא עדיין אין תשובה. (אמרתי לה שתחכה עוד זמן מה ויהיו...).
עדיין הייתה שם נפילה של פלטה להטרונורמטיביות, אבל השיעור נגע במי ברמה מסויימת.
בסוף השיעור ניגשתי אליה והודתי לה על שיעור מעניין ומעורר מחשבה (לא הסכמתי להרבה דברים, אבל כן עורר בי כמה דברים). מכאן לשם סיפרתי שהייתה לי תקופה של 10 שנים של עיסוק במה זה גבר ומה זה אישה, והיא שאלה אותי מאיזה מקום. יצאתי בפניה ואמרתי לה שזה בגלל שבשלב מסויים הרגשתי שאני לא שם ולא שם, כאשר אני לא גבר ולא אישה, ועל זה במשך זמן רב ניסיתי להכריח את עצמי להיות משהו שאני לא. ועלזה שאם יש גבר ויש אישה, למה שלא יהיו גם דברים אחרים. היא הייתה מבינה ונחמדה מאוד.
אבל אחרי שיעור כל כך מלא בזיוני שכל שמחתי ללכת לשיעור טהור ומדעי יותר כמו התנהגות בעלי חיים, שהיה סרט פורנו שלם על הזדווגיות בעלי חיים. המרצה בעל גישה מעניינת לגבי פמיניזם, שאני לא הצלחתי להבין בתחילת הקורס. הוא לא פולטיקלי קורקט, אבל בדרכו הוא מאוד פמיניסט.
שני סיפורים:
1. לפני שבוע (התכוונתי לכתוב על זה באותו יום ולא יצא) ירדתי במעלית עם השכנים. הסיבה שירדתי במעלית ולא במדרגות הייתה פגיעה בבוהן בכף הרגל שבגללה הן הפסיקו להיות אופציה.
באותו יום לבשתי חולצה גברית יחסית, מכנסיים סתם, ואת הסנדלים הרגילות (והנשיות) שלי ולק פאנסקסואלי.
וכמובן, היה לי גם תיק כבד על הגב, בגללו אני נאלץ ללכת קצת כפוף.
במעלית היו אבא, ילד ביסודי (כיתה א' או ב') וילדה בגן.
חייכתי אל השניים.
הילדה הסתכלה עלי ואז פנתה אל האבא. "זה בן או בת?"
האבא התעלם כמה שניות במהלכן הספקתי לחייך ולהשחיל "שניהם". הילדים התחילו להתווכח בניהם בכל זאת מה אני. ז"א יש לי סנדלים של בנות, אבל חולצה. ביציאה מהמעלית האבא פתר את התהיה ב"בת" אבל הילדים עוד המשיכו לדון בנושא בניהם.
כל הסיטואציה מבחינתי שמחה אותי נורא, אפילו שממש לא השתדלתי לעבור כשום דבר באותו היום.
לא הייתי עם ביינדר מן הסתם. לא הולך עם דברים כאלו לרוב, מן הסתם לא לאוניברסיטה. גם ארון וגם...ובכן, אחרי כמה שעות לא הכי נוח.
2. ביום א' הזה במסגרת אחד משיעורי היהדות בהם דיברנו על מעמד האישה ביהדות, והפטור ממצוות עשה שהזמן גרמן, היו הרבה דיבורים על נשיות וגבריות. מבחינתי דיונים כאלו מכניסים אותי לדיספוריה, מהרעיונות האלו שיש גברים ונשים ואני אף פעם לא אהיה אף אחד מהם. מבחינתי הרעיונות של נשיות וגבריות הם רעיונות שחשבתי עליהם און ואוף המון זמן בשביל לנסות ולהיות מה שאני לא או לנסות להבין מה אני כן. היו דיבורים מעניינים באיזה שלב על זה שמגדר זה גם ראיית עולם ומשהו בסיסי בתוך גבר ואישה. רעיון שהתחברתי אליו, שהיה גם במאמר שהביאו לנו, עד שהכותב הפיל הכל בפלטה לתוך ההטרונורמטיביות. היו רגעים יפים בדיון ולשם שינוי השתתפתי. למרות הערה טרנספובית שאחת הסטודנטיות פלטה בזמן שאמרתי דברים על הגדרה של נשיות וגבריות (חלק מהותי מהשיעור היה דיון בעצם ביני לבין המרצה, כי התברר שיש לי בקיאות מסויימת ביהדות, לאור היותי שנה ג' יחסית למי ששנה א' שם וגם נטיות לחקור את הנושא), ופשוט אמרתי לה שאני אתעלם מההערה הטרנספובית שאמרה כרגע והמשכתי לדבר. לא נחמד מצידי, אבל הייתי באמצע של דיבורים
בסוף השיעור הגיעו למסקנה של המרצה שהפטור הוא בגלל שיש כיוון מסויים לנשיות שהפטור בא יותר לקראתו להתאים אליו את היהדות. השאלה שלי והשאלה שלה גם, הייתה למה אין מצוות שהן מיועדות במיוחד במיוחד לנשים ולגברים אין פטור. היא ספרה שלזה דווקא עדיין אין תשובה. (אמרתי לה שתחכה עוד זמן מה ויהיו...).
עדיין הייתה שם נפילה של פלטה להטרונורמטיביות, אבל השיעור נגע במי ברמה מסויימת.
בסוף השיעור ניגשתי אליה והודתי לה על שיעור מעניין ומעורר מחשבה (לא הסכמתי להרבה דברים, אבל כן עורר בי כמה דברים). מכאן לשם סיפרתי שהייתה לי תקופה של 10 שנים של עיסוק במה זה גבר ומה זה אישה, והיא שאלה אותי מאיזה מקום. יצאתי בפניה ואמרתי לה שזה בגלל שבשלב מסויים הרגשתי שאני לא שם ולא שם, כאשר אני לא גבר ולא אישה, ועל זה במשך זמן רב ניסיתי להכריח את עצמי להיות משהו שאני לא. ועלזה שאם יש גבר ויש אישה, למה שלא יהיו גם דברים אחרים. היא הייתה מבינה ונחמדה מאוד.
אבל אחרי שיעור כל כך מלא בזיוני שכל שמחתי ללכת לשיעור טהור ומדעי יותר כמו התנהגות בעלי חיים, שהיה סרט פורנו שלם על הזדווגיות בעלי חיים. המרצה בעל גישה מעניינת לגבי פמיניזם, שאני לא הצלחתי להבין בתחילת הקורס. הוא לא פולטיקלי קורקט, אבל בדרכו הוא מאוד פמיניסט.
