אבא חולה אלצהיימר
היי, .
אבי כמעט בן 70 חולה באלצהיימר כבר מספר שנים,ההחמרה בעיקר בשנה האחרונה, התקפי זעם, נדודי שינה, הוא כבר הלך לאיבוד פעם -פעמיים, צריך לעזור לו להתקלח וכו'.. ורק אימא שלי, שתזכה לשנים ארוכות, מטפלת בו. לי עוד שתי אחיות אז מידי פעם אנחנו באות לעזור לה. אומר לכם את האמת אני בחיים שלי לא הייתי קרובה לאבא שלי, הוא אף פעם לא היה בבית ,תמיד עבד ואמא שלי היא זו שתמיד הייתה לצידנו טיפה בנו וגידלה אותנו.
אימא שלי נוסעת לסופ"ש ואנחנו צריכות להתחלק במשמרות עליו, אני בחיים לא אעז לדבר על זה עם אימא שלי (וגם לא עם אחיות שלי - נראה שזה בא להם יותר בקלות) אז אני משתפת אתכם , אני ממש מרגישה שאני לא מסוגלת לזה...ויש מצב שאני ממש לא רוצה, שזה הכי חמור בעיניי.
אני עושה את זה כי זו חובה שלי כי הוא אבא שלי ומגיע לאמא שלי קצת שקט ממנו ואני יכולה להתמודד עם רוב הדברים אבל איך למשל אקלח אותו, אנגב לו?? זה הדבר הכי אינטימי בעולם מילא שאשתו תעשה את זה אבל האם זה כלכך לגיטמי שהילדות שלו צריכות לעשות את זה?! אני די מרגישה רע עם המחשבות שלי כי חונכתי לכבד את הוריי ועם זה גם הלגיטימיות בלסעוד את הוריי.
אני כנראה נשמעת כפויית טובה אבל בכל זאת איך אפשר להשתחרר מהמחשבות האלו? אני מנסה לשנות גישה בשביל אימא שלי אבל אני די מתקשה.
אני אשמח לשמוע קצת תובנות.
היי, .
אבי כמעט בן 70 חולה באלצהיימר כבר מספר שנים,ההחמרה בעיקר בשנה האחרונה, התקפי זעם, נדודי שינה, הוא כבר הלך לאיבוד פעם -פעמיים, צריך לעזור לו להתקלח וכו'.. ורק אימא שלי, שתזכה לשנים ארוכות, מטפלת בו. לי עוד שתי אחיות אז מידי פעם אנחנו באות לעזור לה. אומר לכם את האמת אני בחיים שלי לא הייתי קרובה לאבא שלי, הוא אף פעם לא היה בבית ,תמיד עבד ואמא שלי היא זו שתמיד הייתה לצידנו טיפה בנו וגידלה אותנו.
אימא שלי נוסעת לסופ"ש ואנחנו צריכות להתחלק במשמרות עליו, אני בחיים לא אעז לדבר על זה עם אימא שלי (וגם לא עם אחיות שלי - נראה שזה בא להם יותר בקלות) אז אני משתפת אתכם , אני ממש מרגישה שאני לא מסוגלת לזה...ויש מצב שאני ממש לא רוצה, שזה הכי חמור בעיניי.
אני עושה את זה כי זו חובה שלי כי הוא אבא שלי ומגיע לאמא שלי קצת שקט ממנו ואני יכולה להתמודד עם רוב הדברים אבל איך למשל אקלח אותו, אנגב לו?? זה הדבר הכי אינטימי בעולם מילא שאשתו תעשה את זה אבל האם זה כלכך לגיטמי שהילדות שלו צריכות לעשות את זה?! אני די מרגישה רע עם המחשבות שלי כי חונכתי לכבד את הוריי ועם זה גם הלגיטימיות בלסעוד את הוריי.
אני כנראה נשמעת כפויית טובה אבל בכל זאת איך אפשר להשתחרר מהמחשבות האלו? אני מנסה לשנות גישה בשביל אימא שלי אבל אני די מתקשה.
אני אשמח לשמוע קצת תובנות.