אבא חולה..../images/Emo7.gif
שלום לכולם..אני חדשה פה ומנסה להתמודד עם הסיפורים העצובים שקראתי.. הסיפור שלי קצת שונה כי הוא אינו קשור לאלצהיימר ישירות אלא יותר לסימפטומים ולהשלכות של אותה מחלה. לפני מס' שנים התגלה גידול בראש של אבי ומאז הוא עובר תהליך ארוך וקשה של ניתוחי ראש מסובכים להוצאת הגידול והקרנות. לפני מס' חודשים הוא עבר את הניתוח השלישי ממנו הוא יצא עם פגיעה קוגניטיבית המתבטאת באיבוד זיכרון לטווח הקצר, בלבול, חוסר התמצאות, חוסר קשר למציאות ועוד. באותה תקופה לאחר תקופה מייגעת בבתי חולים אימי החליטה לקחת חופש מהעבודה ולטפל בו בבית..אולם, העניין כפי שידוע לכם בטח אינו קל בכלל ובטח לא לאישה בת 50+ שמלבד הטיפול באבי צריכה להתמודד עם צורת חיים חדשים עם גבר שונה ממה שהכירה ואיבוד החיים העצמאיים שלה. מתוך כך הוחלט בבית כי, כנראה ואין ברירה אלא להביא מישהוא שיקח מעט מהנטל המוטל על אימי ויטפל בו מס' שעות כל יום. עלי לציין כי אבי אינו סיעודי, אולם יש צורך בהשגחה עליו מכיוון שצורת החשיבה שלו לפעמים היא כמו של ילד והוא אינו מודע להשלכות של הדברים אותם הוא עושה ובנוסף לכך,עקב פגיעה כתוצאה מהניתוחים בשדה הראיה שלו שהצטמצם לאחוזים מעטים בלבד בעין אחת, הוא מתקשה לפעמים בהתנהלות עצמאית, מצב הגורר היתקלות בחפצים, קירות, הפלה ושבירת חפצים וכדו'. העניין הוא שאנו לא מחפשים "בייביסיטר" לאבא, אלא יותר מטפל היוכל גם להעסיק אותו ולעניין אותו לשמש לו חברה בעיקר ומאחר שאבא הפך מגבר צעיר יחסית, מפרנס, בעל חברים רבים האוהב לבלות ולעזור לאדם בודד וחסר יכולת לעבוד דבר המשפיע על ההערכה העצמית שלו. האם מישהוא יודע אילו אלטרנטיבות יש למקרה כמו שלו,, כלומר,, האם ישנה איזושהיא מסגרת טיפולית בה הוא יכול לשהות והלעסיק את עצמו על בסיס יומי (כמו מרכז טיפולי)? האם מישהוא מכיר מטפל המתאים לצרכים האלו? באיזו דרך יש ללכת על מנת להתמודד עם המצב ולהיטיב עימו? אשמח לכל עזרה ותשובה. שרק ניהיה בריאים.
שלום לכולם..אני חדשה פה ומנסה להתמודד עם הסיפורים העצובים שקראתי.. הסיפור שלי קצת שונה כי הוא אינו קשור לאלצהיימר ישירות אלא יותר לסימפטומים ולהשלכות של אותה מחלה. לפני מס' שנים התגלה גידול בראש של אבי ומאז הוא עובר תהליך ארוך וקשה של ניתוחי ראש מסובכים להוצאת הגידול והקרנות. לפני מס' חודשים הוא עבר את הניתוח השלישי ממנו הוא יצא עם פגיעה קוגניטיבית המתבטאת באיבוד זיכרון לטווח הקצר, בלבול, חוסר התמצאות, חוסר קשר למציאות ועוד. באותה תקופה לאחר תקופה מייגעת בבתי חולים אימי החליטה לקחת חופש מהעבודה ולטפל בו בבית..אולם, העניין כפי שידוע לכם בטח אינו קל בכלל ובטח לא לאישה בת 50+ שמלבד הטיפול באבי צריכה להתמודד עם צורת חיים חדשים עם גבר שונה ממה שהכירה ואיבוד החיים העצמאיים שלה. מתוך כך הוחלט בבית כי, כנראה ואין ברירה אלא להביא מישהוא שיקח מעט מהנטל המוטל על אימי ויטפל בו מס' שעות כל יום. עלי לציין כי אבי אינו סיעודי, אולם יש צורך בהשגחה עליו מכיוון שצורת החשיבה שלו לפעמים היא כמו של ילד והוא אינו מודע להשלכות של הדברים אותם הוא עושה ובנוסף לכך,עקב פגיעה כתוצאה מהניתוחים בשדה הראיה שלו שהצטמצם לאחוזים מעטים בלבד בעין אחת, הוא מתקשה לפעמים בהתנהלות עצמאית, מצב הגורר היתקלות בחפצים, קירות, הפלה ושבירת חפצים וכדו'. העניין הוא שאנו לא מחפשים "בייביסיטר" לאבא, אלא יותר מטפל היוכל גם להעסיק אותו ולעניין אותו לשמש לו חברה בעיקר ומאחר שאבא הפך מגבר צעיר יחסית, מפרנס, בעל חברים רבים האוהב לבלות ולעזור לאדם בודד וחסר יכולת לעבוד דבר המשפיע על ההערכה העצמית שלו. האם מישהוא יודע אילו אלטרנטיבות יש למקרה כמו שלו,, כלומר,, האם ישנה איזושהיא מסגרת טיפולית בה הוא יכול לשהות והלעסיק את עצמו על בסיס יומי (כמו מרכז טיפולי)? האם מישהוא מכיר מטפל המתאים לצרכים האלו? באיזו דרך יש ללכת על מנת להתמודד עם המצב ולהיטיב עימו? אשמח לכל עזרה ותשובה. שרק ניהיה בריאים.