אבא חסר סבלנות

mayadi1

New member
אבא חסר סבלנות

אני נשואה 5 שנים , בהריון מתקדם ויש לנו בת מדהימה ומיוחדת, קצת דעתנית בת 4 בקרוב. המלחמה שלי היא עם בעלי לצערי. אני ובעלי אנשים שונים והגישה החינוכית שלנו שונה מאוד. לצערי לבעלי קשה להתבטא והוא מרבה בשימוש במילות ציות כלפי ביתנו והענשה מבלי להסביר לה ולשוחח איתה בנוסף ברגע שהוא חוזר הביתה היא לא יוצר אינטרקציה עם הקטנה ועושה רושם שהוא כל הזמן ממתין שהיום רק יגמר אני מעירה לו הרבה ולעיתים גם לצערי נאלצת להעיר ליד הילדה ( כשאני רואה שבעלי מגזים בתגובותיו כלפיה) הילדה לא מוכנה לבצע פעולות פשוטות של מקלחת, שינה וכו' עם בעלי ורק איתי למרות שאני כן מעודדת אך זה מלווה בצרחות. אני מיואשת ואני חוששת שבתנו תפתח חוסר ביטחון, ואנטיגוניזם כלפי אביה חשוב לי שתהיה אינטרקציה ואהבה ביניהם, מה גם שכל הנטל נופל עלי ואני מרגישה שאני צריכה לתת עבור שניים. מה לעשות? האם ללכת ליעוץ? בעבר חשבתי לצלם אותו ולהראות לו כך שיוכל להסתכל מהצד ולחוות דעה. אבל עושה רושם שהוא לא חושב שהוא משהו שהוא לא טוב בעוד מספר חודשים אני אלד ואני דואגת שזה יהיה יותר גרוע. דווקא כאשר היא תצטרך אותו יותר מתמיד הוא לא יהיה. אודה לך עצה
 

survivorrr

New member
לדעתי המצב גרוע מכפי שאת חושבת.

אתחיל דוקא מהסיפא - כאשר את תלדי, זה לא שהיא תצטרך אותו יותר. היא תרתע ממנו יותר, תידבק אליך יותר ותיכעס עליך וכנראה גם על התינוק/ת כי הוא יגזול תשומת לב שהיתה מופנית קודם אליה. דבר רע נוסף הוא שלדעתי בעלך לא יקשיב לך. גם אם תצלמי - הוא יסרב לשבת איתך ולראות ואולי גם יכעס שצילמת בסתר. הוא צריך לשמוע צד שלישי שבדרך כל שהיא יחייב אותו לשבת, להקשיב ולצפות. את כותבת "אני מיואשת ואני חוששת שבתנו תפתח חוסר ביטחון, ואנטיגוניזם כלפי אביה". זה לא יקרה בעתיד. זה קורה עכשיו. זה המצב הנתון. ועכשיו נראה אותך מצליחה לשכנע את כבודו לסור איתך לטיפול. אני כבר לא מדבר על ללכת לשם לבדו. לדעתי - אין צ'אנס. את צריכה מישהו שיכנס אליכם הביתה בסטייל סופר נני ויתן לו טוב טוב בראש. הבנתי ממנהלת הפורום שהמכון "שלה" נותן שירות כזה ויתכן שיש גם מכונים אחרים. אם רק תשכנעי אותו לקרוא כאן בפורום אני יכול לספר לך שאמי הזהירה את החוצפנית שהעזה לכנות את עצמה "אישתי" (היום ב"ה כבר לא) שעם ההתנהגות שלה היא תאבד את הילדות. ההתנהגות שלה כללה גם סממנים שאת מתארת בהתנהגות של בעלך. תשובתה היתה "אני לא מאבדת שום דבר". היא איבדה ועוד איך. למרות שאני מנסה לשכנע אותן לשמור על קשר איתה, ההצלחה שלי מאד מאד מאד מוגבלת. בהצלחה לך.
 
ראשית חוכמה טיפוח הזוגיות

שלום רב, אני חושבת שראשית דבר כדאי לחמם את התקשורת הזוגית. טיפוח הזוגיות והידברות ביניכם עשוי לשפר את האווירה הביתית. מציעה לך להתחיל להזמין את בעלך לדייט שבועי קבוע, לשוחח לשתף אחד את השני על חוויות היום. על מחשבות ורגשות. להקשיב זה לזו. בן זוגך זקוק להערכה, לעידוד. האם יש גם דברים חיוביים בקשר שלו עם הבת? צייני אותם בפניו. במקום ביקורת בפני הילדה שמעבירה מסר של חוסר כבוד וחוסר סובלנות ביניכם נסי לתת לו תחושת ערך ומשמעות. במקביל, שאלי את עצמך, מה אני יכולה להגיד לעצמי כשאיני שבעת רצון מההתנהגות של בעלי לביתי? איזו מחשבה אני יכולה להדהד בתודעתי כדי להכיל את ההתנהלות. למשל, " אכפת לו מהילדה, הוא עושה הכי טוב שהוא יכול עכשיו" העימותים ביניכם בנוכחות הילדה עלולים להסב לה נזק גדול יותר מאשר יחסו אליה. פני להם(פיזית ורגשית) מרחב לפעילות עצמאית. נסי להסיר דאגה מליבך ולסמוך. ושאלה לי אלייך, מי את תהיי בלי ההגנה על בתך, ובלי הדאגות ? עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.
 

mayadi1

New member
המון המון תודה

זה נתן לי המון חומר למחשבה, את צודקת אני צריכה להרפות יותר ולסמוך. אני אשתדל ליישם את עצותך
 
המון המון תודה לך...

שלום רב, המון המון תודה לך. אני מעריכה את תגובתך. היכולת להתבונן פנימה ולקחת אחריות אישית ומחוייבות על תהליך שינוי לא תסולא בפז. כל הכבוד!! ישר כוח!!! אל תשכחי לעדכן בהמשך... שלך בברכה, עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.
 
למעלה