המורי הזקן
New member
אבא מזד**ן
טוב תראו אני כותב את הדברים בשיא הקריזה.. אבא שלי כבר לא בבית למעלה מחודש אחרי שבינו לבין אמא שלי היה תאקל,אז אני רואה אותו איזה פעם-פעמיים בשבוע ואתמול ראיתי אותו. עוד כמה ימים יש לי טסט שביעי...והייתי ברגע של דיכדוך,רגע שאני צריך איזה עידוד,מילה טובה,איזה "השתגעת?בטח שאתה עובר!" אז הרמתי טלפון לאבא שלי לפני רבע שעה ושאלתי אותו,"מה דעתך הפעם אני עובר?" זו הייתה שאלה רטורית,שאלה שהצד השני אמור לדעת איך מרגיש השני ואיך הוא יגיב וירגיש אחרי התשובה שלך -"לדעתי לא" פאק יחתיכת אבא מזד**ן,ביקשתי ממך איזו מילה טובה,איזה עידוד איזה PUSH אחרון!זה הכל!! כמו אישה שמראה לבעלה את השימלה החדשה שקנתה והיא שואלת אותו את חוות דעתו,אם הוא יגיד לה את מה שהוא חושב,איך היא תוכל עכשיו לצאת בביטחון לאירוע שלכבודו קנתה את השימלה? פאק,קצת רגישות זה הכל!! הבנאדם הזה חסר רגישות לסביבה,לגבי איך אנשים מרגישים באותו רגע.והוא עוד ממשיך "אתה פזיז,אתה לא יודע איך לנהוג" ועד מיני הגיגים..סעמק ניתקתי לו בפרצוף,איך אתה מצפה שעכשיו אני יעבור עם כל המחמאות שלך? וזה עוד מאבא!לא מאיזה פלאח מהרחוב. אני לא חושב שאני פזיז,אני יודע מה הבעיה שלי בטסטים שבגללם אני לא עובר,אני כבר מריח מתחת לאף את ריחו של הנייר עליו מודפס הרישיון,אז במקום להתנשא עליי ולומר שאני פזיז,משפט שאומרים לתלמידים בשיעור שני-שלישי שלהם, יכלת לשחרר איזה משפט מעודד. מה זה משנה שאני לא יודע לנהוג?(נגיד)הרי אני רוצה לעבור זה הכל.במה זה עוזר כל ההטחה הזו בפרצוף?כל הביקורת?זה מוריד את הביטחון העצמי לאפס. אני הרי יודע לנהוג,פשוט לא הלך עד היום זה הכל,ולפי מה שאני מאמין==>הפעם זה יילך!אבל איך אני יכול להאמין בזה אם אפילו אבא שלי!לא מאמין בי?אפילו חברים שלי אומרים לי הפעם אתה עובר,למה אבא שלי לא יכול להיות כזה? הוא ממש ממש עיצבן והכעיס אותי.
טוב תראו אני כותב את הדברים בשיא הקריזה.. אבא שלי כבר לא בבית למעלה מחודש אחרי שבינו לבין אמא שלי היה תאקל,אז אני רואה אותו איזה פעם-פעמיים בשבוע ואתמול ראיתי אותו. עוד כמה ימים יש לי טסט שביעי...והייתי ברגע של דיכדוך,רגע שאני צריך איזה עידוד,מילה טובה,איזה "השתגעת?בטח שאתה עובר!" אז הרמתי טלפון לאבא שלי לפני רבע שעה ושאלתי אותו,"מה דעתך הפעם אני עובר?" זו הייתה שאלה רטורית,שאלה שהצד השני אמור לדעת איך מרגיש השני ואיך הוא יגיב וירגיש אחרי התשובה שלך -"לדעתי לא" פאק יחתיכת אבא מזד**ן,ביקשתי ממך איזו מילה טובה,איזה עידוד איזה PUSH אחרון!זה הכל!! כמו אישה שמראה לבעלה את השימלה החדשה שקנתה והיא שואלת אותו את חוות דעתו,אם הוא יגיד לה את מה שהוא חושב,איך היא תוכל עכשיו לצאת בביטחון לאירוע שלכבודו קנתה את השימלה? פאק,קצת רגישות זה הכל!! הבנאדם הזה חסר רגישות לסביבה,לגבי איך אנשים מרגישים באותו רגע.והוא עוד ממשיך "אתה פזיז,אתה לא יודע איך לנהוג" ועד מיני הגיגים..סעמק ניתקתי לו בפרצוף,איך אתה מצפה שעכשיו אני יעבור עם כל המחמאות שלך? וזה עוד מאבא!לא מאיזה פלאח מהרחוב. אני לא חושב שאני פזיז,אני יודע מה הבעיה שלי בטסטים שבגללם אני לא עובר,אני כבר מריח מתחת לאף את ריחו של הנייר עליו מודפס הרישיון,אז במקום להתנשא עליי ולומר שאני פזיז,משפט שאומרים לתלמידים בשיעור שני-שלישי שלהם, יכלת לשחרר איזה משפט מעודד. מה זה משנה שאני לא יודע לנהוג?(נגיד)הרי אני רוצה לעבור זה הכל.במה זה עוזר כל ההטחה הזו בפרצוף?כל הביקורת?זה מוריד את הביטחון העצמי לאפס. אני הרי יודע לנהוג,פשוט לא הלך עד היום זה הכל,ולפי מה שאני מאמין==>הפעם זה יילך!אבל איך אני יכול להאמין בזה אם אפילו אבא שלי!לא מאמין בי?אפילו חברים שלי אומרים לי הפעם אתה עובר,למה אבא שלי לא יכול להיות כזה? הוא ממש ממש עיצבן והכעיס אותי.
