אבא מיואש../images/Emo95.gif
נראה לי שלאבא שלי נורא קשה בתקופה האחרונה. ואני בכלל לא עוזר. וזה לא לגמרי בשליטתי (החוסר עזרה). אבא שלי הרבה פעמים מדבר לאנשים בטון לא הכי חברותי בעולם, כי האו נחוש במה שהוא אומר, ולא שם לב שהטון שבו הוא מדבר פוגע ומרגיש כאילו הוא תוקף את מי שהוא מדבר איתו, למרות שהוא לא עושה את זה... זה גרם לו להמון צרות בחיים. לריבים עם הבוסים שלו בחברות שהוא עבד בהן בעבר, להמון ריבים עם אמא שלי, למצב של חוסר תקשורת בינו לבין אחיו ולהמון ריבים איתי ולפעמים גם עם האחים שלי... אני יודע שזה קצר רוח מצדי, אבל אני לא מסוגל לדבר איתו כשהוא מדבר ככה. היום בבוקר התיישבנו אני, הוא ואמא שלי, לגבי זה שהם רוצים שניישר קו בנוגע לזה שלא משתמשים בטלפון בזמן נהיגה. שיחה לגיטימית לגמרי. אבל הוא דיבר בטון ממש תוקפני ופשוט עצרתי אותו ואמרתי לו שידבר כמו שצריך ולא יתקיף אותי, כי המטרה היא לדבר ולהגיע להבנה, ואיכשהו מזה התחלנו ממש לריב, וזה הגיע לרמות שצעקתי עליו שהוא מתנהג כמו בהמה (ואני בחיים לא מגיע לצורת דיבור כזו גם בריבים הכי רציניים, אבל איכשהו הוא מצליח להוציא את זה ממני). כמובן שאח"כ התקשרתי להתנצל על איך שדיברתי אליו ולהגיד לו שאני מתחייב לעמוד בתנאים שהם מציבים. בנוסף, אמרתי לו שאני לא מוכן שככה יתנהלו השיחות איתו, כי זה לא שיחות ושאני רוצה שנדבר על הצורת תקשורת בינינו. איכשהו, גם מהנקודה הזו הצלחנו לריב, אבל בסוף קבענו שמתישהו נשב ונדבר כמו שצריך על כל המצב... עכשיו אני אצל סבתא שלי, אמא שלו, והיא שאלה אותי אם קרה משהו בבית כי ביום שבת היינו פה, ואני אמא והאחים שלי הלכנו מוקדם, ורק הוא נשאר עם כל הדודים, והיא אמרה שזה נראה נורא מוזר כאילו לא היה לנו אכפת ממנו וציינה שהוא נראה מדוכא בזמן האחרון. אני יודע שהדכאון שלו קשור לריבים איתי, לריבים עם דוד שלי ולריבים עם אמא שלי, ואני נרוא רוצה למצוא דרך לעזור לו ולשפר את הקשר בינינו, אבל לא מצליח למצוא את הדרך. וברור לי שגם הוא רוצה, והוא עושה מאמצים, אבל איכשהו תמיד יש בינינו מתח שרק מחכה להתפרץ...
נראה לי שלאבא שלי נורא קשה בתקופה האחרונה. ואני בכלל לא עוזר. וזה לא לגמרי בשליטתי (החוסר עזרה). אבא שלי הרבה פעמים מדבר לאנשים בטון לא הכי חברותי בעולם, כי האו נחוש במה שהוא אומר, ולא שם לב שהטון שבו הוא מדבר פוגע ומרגיש כאילו הוא תוקף את מי שהוא מדבר איתו, למרות שהוא לא עושה את זה... זה גרם לו להמון צרות בחיים. לריבים עם הבוסים שלו בחברות שהוא עבד בהן בעבר, להמון ריבים עם אמא שלי, למצב של חוסר תקשורת בינו לבין אחיו ולהמון ריבים איתי ולפעמים גם עם האחים שלי... אני יודע שזה קצר רוח מצדי, אבל אני לא מסוגל לדבר איתו כשהוא מדבר ככה. היום בבוקר התיישבנו אני, הוא ואמא שלי, לגבי זה שהם רוצים שניישר קו בנוגע לזה שלא משתמשים בטלפון בזמן נהיגה. שיחה לגיטימית לגמרי. אבל הוא דיבר בטון ממש תוקפני ופשוט עצרתי אותו ואמרתי לו שידבר כמו שצריך ולא יתקיף אותי, כי המטרה היא לדבר ולהגיע להבנה, ואיכשהו מזה התחלנו ממש לריב, וזה הגיע לרמות שצעקתי עליו שהוא מתנהג כמו בהמה (ואני בחיים לא מגיע לצורת דיבור כזו גם בריבים הכי רציניים, אבל איכשהו הוא מצליח להוציא את זה ממני). כמובן שאח"כ התקשרתי להתנצל על איך שדיברתי אליו ולהגיד לו שאני מתחייב לעמוד בתנאים שהם מציבים. בנוסף, אמרתי לו שאני לא מוכן שככה יתנהלו השיחות איתו, כי זה לא שיחות ושאני רוצה שנדבר על הצורת תקשורת בינינו. איכשהו, גם מהנקודה הזו הצלחנו לריב, אבל בסוף קבענו שמתישהו נשב ונדבר כמו שצריך על כל המצב... עכשיו אני אצל סבתא שלי, אמא שלו, והיא שאלה אותי אם קרה משהו בבית כי ביום שבת היינו פה, ואני אמא והאחים שלי הלכנו מוקדם, ורק הוא נשאר עם כל הדודים, והיא אמרה שזה נראה נורא מוזר כאילו לא היה לנו אכפת ממנו וציינה שהוא נראה מדוכא בזמן האחרון. אני יודע שהדכאון שלו קשור לריבים איתי, לריבים עם דוד שלי ולריבים עם אמא שלי, ואני נרוא רוצה למצוא דרך לעזור לו ולשפר את הקשר בינינו, אבל לא מצליח למצוא את הדרך. וברור לי שגם הוא רוצה, והוא עושה מאמצים, אבל איכשהו תמיד יש בינינו מתח שרק מחכה להתפרץ...
