אבא נפלא, ילדים נורמאליים !
נערה אחת, אמא שלה לקתה בסרטן המעי הגס. לא משהו שיש להתבייש בו... לא משהו ש-לא יכול לקרות לכל אחד... חלק מחבריה לכיתה בתיכון (כן, גם בישראל של שנת 2,000 ) נמנעו מ-לבוא אליה הביתה. מהמבוכה: לא ידעו איך מתנהגים, לא ידעו מה זה... פחדו קצת מצילו של המוות שפתאום נטה על הבית ההוא... הנערה, כשהגיעה לטיפול, הייתה קצת חוששת: בעצמה חשבה : אולי זה גנטי? אולי גם היא צפויה לחולי ? (כנראה שיש לה סיכוי מסויים). ו- היא כעסה: כעסה על אמא. אמא שהפסיקה להיות חבר´מנית... אמא שבמחלתה "הרסה" את המשפחה העליזה והפעילה שהיתה להם קודם... אמא שמעלה חשש ש-תנטוש אותם מוקדם מהצפוי... (אם לא תנצח את המחלה). כן, לא משנה מהי הסיבה, * אם הורה מערער את שלמות עולמו של הילד, * אם מאיזושהי סיבה ההורה לא עומד בציפיות של הילד/ה * אם ההורה : גבוה מדי/נמוך מדי/שמן מדי/ משקפופר מדי/עני מדי.... - ילד בריא בנפשו שיש לו קשר טוב עם ההורה = יזעם עליו!!! זה רק אומר שהילד הפנים את המסר הבסיסי של ההורות: "ההורים הם צור-משענתך !" תהליך ההתבגרות הוא רצף ארוך של השלמות קטנות עם המציאות, והכרה בכך שההורים הם לא כל מה שהיינו רוצים שיהיו. סופו הטוב(שאף פעם כמעט איננו מושג...) של התהליך הוא בקבלת הורינו כ- בני אדם , על מעלותיהם וחסרונותיהם... ו"בניית דמות ההורה הפנימי" - שלב שיש הרואים בו לא רק התפתחות פסיכולוגית, כי אם גם התפתחות רוחנית. אז: כן, אבא של נובלס ומלבורו-דיאט... הוא כנראה מאד מוצלח כ-אב, ו"רציפות האובייקט" שלו טובה, אימם (שרש לה-פאם) כנראה עשתה עבודה טובה... ו- הם כועסים!!! ילדים מפונקים = ילדים בריאים !!! אבא נפלא, ילדים נורמאליים. בוקר טוב ישראל !!!
נערה אחת, אמא שלה לקתה בסרטן המעי הגס. לא משהו שיש להתבייש בו... לא משהו ש-לא יכול לקרות לכל אחד... חלק מחבריה לכיתה בתיכון (כן, גם בישראל של שנת 2,000 ) נמנעו מ-לבוא אליה הביתה. מהמבוכה: לא ידעו איך מתנהגים, לא ידעו מה זה... פחדו קצת מצילו של המוות שפתאום נטה על הבית ההוא... הנערה, כשהגיעה לטיפול, הייתה קצת חוששת: בעצמה חשבה : אולי זה גנטי? אולי גם היא צפויה לחולי ? (כנראה שיש לה סיכוי מסויים). ו- היא כעסה: כעסה על אמא. אמא שהפסיקה להיות חבר´מנית... אמא שבמחלתה "הרסה" את המשפחה העליזה והפעילה שהיתה להם קודם... אמא שמעלה חשש ש-תנטוש אותם מוקדם מהצפוי... (אם לא תנצח את המחלה). כן, לא משנה מהי הסיבה, * אם הורה מערער את שלמות עולמו של הילד, * אם מאיזושהי סיבה ההורה לא עומד בציפיות של הילד/ה * אם ההורה : גבוה מדי/נמוך מדי/שמן מדי/ משקפופר מדי/עני מדי.... - ילד בריא בנפשו שיש לו קשר טוב עם ההורה = יזעם עליו!!! זה רק אומר שהילד הפנים את המסר הבסיסי של ההורות: "ההורים הם צור-משענתך !" תהליך ההתבגרות הוא רצף ארוך של השלמות קטנות עם המציאות, והכרה בכך שההורים הם לא כל מה שהיינו רוצים שיהיו. סופו הטוב(שאף פעם כמעט איננו מושג...) של התהליך הוא בקבלת הורינו כ- בני אדם , על מעלותיהם וחסרונותיהם... ו"בניית דמות ההורה הפנימי" - שלב שיש הרואים בו לא רק התפתחות פסיכולוגית, כי אם גם התפתחות רוחנית. אז: כן, אבא של נובלס ומלבורו-דיאט... הוא כנראה מאד מוצלח כ-אב, ו"רציפות האובייקט" שלו טובה, אימם (שרש לה-פאם) כנראה עשתה עבודה טובה... ו- הם כועסים!!! ילדים מפונקים = ילדים בריאים !!! אבא נפלא, ילדים נורמאליים. בוקר טוב ישראל !!!
