אבא "ראש קטן"

אבא "ראש קטן"

שלום, אני בהליכי גירושין כבר 3 שנים ומקבלת מזונות אישה בגלל ההפרש האדיר בין משכורתו של בעלי ליכולת ההשתכרות שלי. האקס (בעלי) לא מוכן לשלם מזונות יותר ממה שיפסוק בית המשפט ולכן אנחנו ממתינים להחלטה כבר זמן רב וההליכים מתמשכים. להפעלת לחץ לסיום ההליכים, תבעתי אותו לכתובה בביה"ד הרבני. אני מרגישה כאילו האקס שלי מתנקם בי באמצעות בתנו המשותפת ולא שם "" על מה שהיא צריכה. אני לא מדברת על זה שהוא לא יקח אותה להצגה או בריכה כי זה עולה כסף והוא לא יוציא עליה כסף מעבר למה שהוא משלם לי, אלא במובן הטיפול שהוא מעניק לה כאב. מה שמפריע לי שהוא לא ער לצרכים של הילדה בכל הקשור לפחדים שיש לה, כמו חרדת נטישה ועוזב אותה בחוג וכשהיא יוצאת לבדוק אם הוא שם - הוא איננו. הוא משקר לה ומשקר לי בנוכחותה והיא מבינה שאינו דובר אמת. הוא מסית נגדי וכהנה. גם כשהוא מגיע לקחת אותה / להחזיר אותה, הוא מסרב להביט בי או להשיב לשאלותי הקורקטיות סביב הילדה. הוא פעמים רבות מחזיר אותה ללא ארוחת ערב ובימים שהיא לנה אצלו (במיטתו)- הוא לא רוחץ אותה כלל. הוא אינו מחזיק לה בגדי החלפה, למרות שהיא נוטה להקיא בנסיעות.בעבר, הייתי שולחת בגדים, אך הם לא שבו ובכלל הוא שוכח כמעט כל דבר; את בקבוק המים שלה ואת התיק שלה ובכלל שקוע בעצמו ונראה לי שהוא מתנכר לה ואינו קשור אליה רגשית. לדעתי, הוא ממשיך לאסוף אותה בשביל הדימוי שלו כאב בעיני זרים (כלפי חוץ) וגם בכדי להפחית מהמזונות (כי כביכול הוא מטפל בה מחצית שבוע). בתנו "חולה" על אביה והוא אינו נדרש לעשות דבר לזכות באהבתה. העו"ס שמונתה לנו מעניקה לגיטימציה להתנהגות זו שלו, כשהיא מציינת בדו"ח לבית המשפט שאינני יכולה לצפות לשיתוף פעולה מצדו כל עוד מתמשכים ההליכים. מיותר לציין, כי הוא נהנה מרמת חיים טובה ומחוזר ע"י נשים - והגירושים הסבו לו רק עונג. בזמנו, הוא סירב ללכת בזמנו לייעוץ נישואים וגם אז היה מופנם ואדיש, אך ניסה ולא הביע רוע מכוון, כפי שהוא עושה היום. גם אני איני ממורמרת בשל הפרידה ומבינה שהמשבר היה קורה במוקדם או במאוחר ועדיף מוקדם.הוא אינו מוכן לקיים אף קשר קורקטי עימי סביב הילדה ואינו עונה לשיחותי או לתיאומים שאני מנסה לבצע בנוגע לה, או אף סירב לעזור לי להגיע לבית החולים עימה וכהנא וכהנא. בסוף השבוע האחרון, הוא אסף את בתנו ולא נתן לה תרופה שהיתה אמורה לקבל 3 פעמים ביום וגם לא החזיר את התרופה - רק למחרת, כך שלא יכולתי לתת לה אותה בשובה וגם לא למחרת בבוקר. מאחר ובהתנהגות זו והתנהגויות קודמות (החזיר אותה עם חום גבוה מאוד ללא טיפול כלשהו), הוא מוכיח שוב ושוב שהוא לא אב דואג וראוי וכל התנהגותו מנוגדת לטובת הילדה - רציתי לברר מה באפשרותי לעשות. מאחר וניתוק הילדה ממנו לצורך טיפול בלעדי שלי - יגרום לעוגמת נפש לילדה (וגם יגביל את שעות העבודה שלי - אבל, זה זניח). אולי, הפחתת המינון או כל דרך אחרת על מנת להבהיר לו שהיא אנושית וזקוקה לטיפול אנושי וכיצד לעשות זאת מול רשויות הרווחה שמקנים לו אפשרות להתנהג כך, כל עוד אינו מכה או עוזב אותה לבד. אני לא חושבת שהוא יתנגד לתדירות נמוכה יותר של פגישות -כל עוד הוא יוכל להאשים אותי בכך. ואיך אני מסבירה זאת לילדה מבלי להכניס אותה לאנרגיות השליליות ולמערכת היחסים העכורה בינינו, שהיא כבר עדה לה. בתודה מראש.
 
ברוכה הבאה לפורום. כאשר זוג נימצא

בסיכסוך סביב גרושין ומשתמש בילדים כבני ערובה, זה כאב קשה מנשוא לכל הנוגעים בדבר ואני מבינה את חוסר האונים שלך מול המערכת, החוק. לא כתבת בת כמה הילדה, נקודה מאד בעייתית שעולה לי היא השינה עם האב יחד במיטה. אין זה מקובל כלל עיקר ועל נקודה זו יש לך "דיבור" עם העו"סית. ילדות ואבות אינם צריכים לישון באותה מיטה ואני מניחה גם שמיטתו אינה עם סורג בטיחות אז מישפטית בנקודה זאת יש לך קייס. באשר לכל השאר, אכן עושה רושם שביתך אינה מקבלת את הטיפול האופטימלי אצל אביה ושאינו רגיש מספיק לצרכים שלה. כאשר התקשורת שלכם כל כך לקויה ואין זה משנה באשמתו של מי, וההורות היא נפרדת, אין זה בשליטתך אין הוא מחנך אותה ומטפל בה. אם את חושבת שמדובר בהתעללות (לא מאכיל, לא רוחץ, לא נותן תרופות) אילו דברים שאת צריכה לאסוף ולתעד ולקבוע פגישה עם פקידת סעד. החוק לטובת הילד ואם תוכלי להוציא את הריב שבינכם ולהיות עניינית לצרכי הילדה, יתכן שזהו כיוון אפשרי לטיפול. בינתיים ובמקביל, את מצידך אל תעשי מה שהאקס שלך עושה (גם אם את מרגישה צודקת ושמגיע לו..) כשאת עם ביתך, תהני ממנה, תחמיאי לה , תפרגני לה ופחות "תתחקרי" איך היה אצל אבא. הילדה זקוקה לאביה וחשוב שתהיה איתו, את ללא קשר תעשי את הוידוי שלך עם פקידת הסעד. שיהיה לך בהצלחה!
 
תודה והבהרות לשאלה...

תודה על התשובה. בתי בת 5. העו"ס מקבלת אינפורמציה על התנהגותו, אך נותנת לכך לגיטימציה מתוך אמונה שכאשר ההליכים יסתיימו, התנהגותו תהיה "אבהית" יותר והוא יפסיק בנסיונותיו לפגוע בי דרכה, ובעצם מפנה אלי אצבע מאשימה וטוענת כי עלי לבצע ויתורים לצורך סיום ההליכים. גם היא, כפי שציינת את, סוברת שהילדה זקוקה לאביה ולכן מתעלמת מהתנהגותו הנוכחית. תקופה ארוכה אני מנסה להתרכז בלהיות האמא הכי טובה שאני יכולה ולאפשר לו להיות איזה סוג אבא שהוא רוצה, אך לעיתים אני נשברת, בעיקר כזה קשור לרשלנות ולתרופותיה של הילדה. ההתלבטות שלי קשורה לפעולות ממשיות שאני שוקלת לבצע לצורך הגבלת הסדרי הראייה או הפסקת הלינה אצלו עד אשר ימצא סידור הולם בעבורה. אני חוששת שהניתוק יגרום דווקא אצלה לנזק ולאביה יוסיף לריחוק נוסף ממנה, ולכן זקוקה לעצה מקצועית בנושא זה. אינני מנסה להתנקם בו, אך חשוב לי שיבין את חשיבותו בהיותו הורה אחראי וראוי ושלא יתייחס אליה כמובן מאליו וכלאחר יד ולפחות יטרח סביב המינימום ההכרחי. אני גם בטוחה שהוא לא ייקח אחריות וישנה גישתו אלא יאשים אותי וימשיך להסית כנגדי. לפיכך, אני לא בטוחה איך לפעול ואינני רוצה לפגוע בביתי, אך בו-זמנית ברצוני להפסיק את פגיעתו בה. קשה לי להבין מה יהיו ההשלכות של הנתק ושל הגעגועים ואם יהיו לכך יתרונות. ושוב בתודה.
 
אנסה לעזור לך להתמקד במה שכדאי

לעשות עכשיו שיהיה לטובת הילדה ויהיה במידת האפשר מתאים גם לך. את נמצאת מבחינת השלב בגרושים בתקופה בה המתח רב וכל אחד מההורים צריך "להוכיח " את עצמו. למרות שאת לא מקבלת את דרכיו החינוכיות, טיפוליות עם הילדה ואף יכול להיות שאת צודקת, אין זה בשליטתך. גם בתוך זוגיות ישנם חילוקי דעות בדרכי הטיפול ובפרידה (כל שכן בזו כשלכם) הסיכויים שתסכימו על משהו, הוא קטן מאד. אני מציעה לך ככל האפשר לנסות לא לחפש איפה הוא לא בסדר, לא לשאול את הילדה יותר מידי שאלות על "איך היה אצל אבא" ולנסות לעבור את התקופה הזאת עם בריאות נפש הכי טובה שאפשר לך ולביתך. במישור השני, סיפרת שביתך ישנה עם אביה במיטה וזה משהו שאינו מקובל. אם אין אפשרות שביתך תישן בחדר אחר אז שתישן באותו החדר על מזרן לידו. זה כן משהו שאת יכולה לדרוש ואף צריכה. גם לפה לא הייתי מכניסה טיעונים נוספים בשביל לא לחרחר ריב אבל פה כן צריך להתעקש. דברי על כך עם העובדת הסוציאלית . אני רוצה לציין שאיני מומחית בענייני החוק והיעוץ שלי הוא בהסתכלות המשפחתית, טובת הילדה והמשפחה.
 
מכירה את זה מעצמי

וגם מהתנהלות האקסית מול בנה. כשהילד נמצא אצלה הוא לא עובר מקלחת. אומנם יש לה בגדים להחלפה אך מרגיז במיוחד בקיץ שלא כל יום הוא עובר מקלחת והיא בכל הזדמנות זורקת את הילד אצל הוריה או בעלה ובקושי נמצאת איתו וכך נוצר מצב שבלילות הוא מתקשה להרדם ובוכה שהוא מתגעגע לאמא. מה שאני מציעה זה שכאשר יש מצב בו ביתך חולה והיא צריכה לקבל תרופות שתשאר בבית. גם ככה לטלטל ילד חולה זה לא תענוג גדול אז שתשאר בבית עד שתבריא ולא תצטרך אנטיביוטיקה. כמו כן בעניין המקלחת את יכולה לדרוש שיחזיר אותה בערב ושלא תישן אצלו ואז את תטפלי בכל הצרכים הגופניים שלה וגם בארוחת הערב. את יכולה לפנות לגורמים המתאימים ולספר על טיפול לקוי שלו בבתכם שגובל בהזנחה ואז הם צרכים לחשוב על טובת הילד. אני לא אומרת לעשות לו דווקא משום שאת חכמה ומכירה בכך שביתך צריכה גם אב. אני גם מכירה את התחושה שלפעמים מרגישים שהצד השני זוכה ליותר אהבה הערכה והוקרה מהצד שמטפל באופן שוטף ומספק את כל הצרכים. אין מה לעשות ככה זה עובד וצריך לקוות שכשהיא תהיה גדולה היא תבין מי באמת היה שם בשבילה ומי באמת סיפק את צרכיה.
 
למעלה