אבא שלי יצא מהבית והלך לאיבוד

אבא שלי יצא מהבית והלך לאיבוד

אמא שלי מצאה אותו אחרי שעתיים מסתובב ליד בית מלון בדרך לבית של סבתא שלי מסתבר שהוא ניסה להגיע אליה ולא הצליח הוא כנראה הצליח חצי מהדרך ואת השאר הוא התבלבל. יש לו מטפלת לשעות הבוקר כי אמא שלי עובדת אבל הוא נשאר רק שעה לבד וכבר החליט שהוא צריך לצאת מהבית כנראה לסבתא שלי שהיא אמא שלו. אמא שלי תיארה לעצמה שהוא הלך לכיוון ולכן חיפשה אותו שם וגם מצאה אותו בסוף למרבה המזל. אני מתפלאת שאף אחד לא פנה למשטרה כי הוא היה לבוש בפיג'מה שלו שהיא די סמרטוטית כזאת לבית אתם יודעים. נראה לי שמי שמסתכל לא פונה למשטרה אולי הוא צריך עזרה אנשים מעדיפים לא להסתבך ולהתרחק. אני מודה לאלוהים שאמא שלי מצאה אותו בסוף אבל אלו היו רגעים של פחד אימים. אמא שלי כמובן סיפרה לי רק לאחר שהיא מצאה אותו, ניסיתי להשביע אותה שלא להשאיר אותו לבד יותר גם לא לרגע עד שיקבל את הזכאות למטפלת שתהיה איתו כל שעות היום. סיוט מה אני אגיד לכם.
 
מזל גדול שמצאה אותו

יקרה , כמה כואב בטח לאמא שלך שזה קרה והיא חסרת אונים. היא לא רצתה להדאיג אותך כי את עסוקה עם משפחתך. אני מבינה שכרגע יש לכם רק מטפלת לכמה שעות עד שתקבלו אישור לעובד זר. אני מקווה שאמא שלך תמצא סידור זמני כך שלא יישאר לבד כי עכשיו ברור שהוא חייב כל הזמן השגחה. גם אצלי המחשבות רודפות מתי אני אצטרך השגחה. רק חשבתי להביא מישהי שתבשל ואמרתי לו שזה עבורי והוא לא מרוצה מכך ואני לא יודעת אם לנסות או לא. יש לי כבר טלפון של מישהי אך אני עדיין מהססת. בחורה יקרה , מה שלומך? יש קבוצת תמיכה בתל אביב לילדים של חולים שנפגשת פעם בחודש ליד איכילוב בימי שני והפעם אני אלך יחד עם בתי הצעירה, אולי את גם יכולה לבוא? אם תרצי פרטים וטלפון , אמסור לך. זה במימון של משרד הבריאות וללא תשלום. אני מאד מקווה שתקבלו בקרוב את האישורים ואביך יהיה בהשגחה כל הזמן ואמא לא תהיה כבולה לבית וגם את תהיי רגועה יותר. חיבוק ממני ותפילה שיהיה להורייך רק טוב, טובה
 

ענתי44

New member
כשקראתי את הכותרת חששתי

שאבא שלך נמצא אי שם בקור המקפיא והחושך המאיים, רעב ועייף ובעיקר מפוחד.... נשמתי לרווחה שהוא נמצא בריא ושלם ושלא אונה לו כלום. איזה שעתיים נוראיות עברו עליכם. אני עברתי את זה עם אמא שלי, לפני האירוע המוחי שגרם לה להפסיק ללכת. זה משהו שאני לא מאחלת לאף אחד. את כל כך צודקת יקירה אסור להשאיר אותו לרגע לבד.
 

justme007

New member
איזה מפחיד זה

אני שמחה שזה נגמר בטובץ ואת צודקת נהיה פה כמו בניו יורק, אנשים מעדיפים להפנות את הראש ולא להסתבך. פעם גם אני הייתי ככה. אבל מאז שאמא חלתה התרככתי ואני כל הזמן חושבת על כל הזקנים האלו שמסתובבים שאולי אחד מהם גם חולה אלצהיימר אז אני כל הזמן מחייכם אליהם וגם אם אני רואה שהם צריכים עזרה במשהו אז אני ישר ניגשת אליהם ככה מבלי לחשוב פעמיים. אמא שלי גם לפני שבועיים עשתה לנו התקף לב שהיא "ברחה" מהמועדון והלכה לכיוון הבית שיש כביש סואן בין הבית לבין המועדון - כך שאני מאוד מפחדת מזה שחולי אלצהיימר מסתובבים ככה בחוץ ללא השגחה. הלוואי והיה איזה שהוא טריגר ושאנשים היו יותר מודעים למחלה הזו והיו שמים לב יותר לאנשים מבוגרים שמשוטטים
 

נילי41

New member
../images/Emo20.gif המימונים יקרה

תפוז עדיין מתעתע ואחרי שכתבתי לך תגובה די ארוכה ומפורטת, לא הצלחתי לשלוח אותה, אז עכשיו אני מנסה שוב, בתקווה שזה יעבור והפעם בקיצור.
אסור להשאיר חולי אלצהיימר לבד ללא השגחה, בכל שלב. אף פעם אי אפשר לדעת מתי יקרה משהו בלתי צפוי. אני כל כך שמחה שאמך מצאה את אביך לאחר שעתיים, אני מתארת לי את הפאניקה שלה ואת הפחדים שלה. אני מקווה שתקבלו בקרוב מטפלת ושאמך תוכל קצת להתאוורר כי חולה אלצהיימר צריך טיפול והשגחה במשך 24 שעות ביממה. בלי חוכמות. האפיזודה הזו היא תמרור אזהרה לכם ולכל חולי אלצהיימר בכל השלבים. אפילו אצלנו, שבעלי לא נשאר אף רגע לבד, יום אחד נהג ההסעה השאיר אותו בפתח הבית, ווידא שהוא נכנס לבניין, חיכה דקה ונסע, התברר שבעלי לא זיהה את דלת הדירה ויצא מהבית. אני מצאתי אותו אחרי 20 רגע, יושב בתחנת אוטובוס במרחק כ-100 מטר מהבית, מבולבל ולא יודע איך הגיע לשם. מאז נהג המונית יודע לא להוריד אותו אלא לחכות שאני ארד. "למסירה ביד" בלבד. כמו חבילה. אין ברירה אחרת. אני מאחלת לכולכם יום טוב, בלי דרמות ובעיות מיותרות.
 

ronnyw

New member
גם אני רוצה להוסיף את חלקי:

למקרה האב שאבד (ונימצא) יש צד חיובי ביותר - ללמד אותנו להימנע מארועים דומים. כמו תמיד - עדיפה מניעה, מאשר תיקון אחר כך (אם אפשר לתקן...) אני רושמת זאת, כי נדמה לי שהמסר לא מספיק מחלחל. למשל טובה (סלחי לי טובה על הישירות, אבל אני רוצה להשתמש בך למטרות טובות...) כותבת שגם היא חוששת שבעלה ילך לאיבוד. מה זה "חוששת"? עשי מעשה !! למה את מחכה? הרי אם ימשיך בטיוליו, זה יקרה מתישהו. זה רק עניין של זמן. את לבד מציינת שמחלתו מחמירה. את כאילו יודעת שטיוליו הם זמניים. עד מתי? עד שאכן יאבד? למה לא לעשות מעשה כבר עכשו??!! נכון, זה בלבול מוח והתארגנות, אבל זה ממילא מה שצפוי!! אנחנו (גם אני בזמנו) נמצאים בדרך כלל צעד אחד אחרי המחלה. החכמה היא להקדים אותה !! שלא ילכו לאיבוד, שלא נגלה שפספסו עם התרופות, שלא ניווכח שבזבזו כספים בלי אבחנה, שלא ינהגו וחו"ח יעשו תאונה. כל אלה דברים צפויים, עם סבירות גדולה שאכן יקרו. אז למה להיות חכם לאחר מעשה, להתייסר על כך ש"לא ראינו את הכתובת על הקיר", כשהינה, האב האובד של המימונים "מראה" לנו את הכתובת ו"מקריא" אותה בקול חזק וברור ?!!
 
רוני, מה עושים אם

ביום שישי אין מועדון ובן זוגי רוצה לעשות סיבוב בעיר הוא עדיין מתמצא בסביבה ,, אני באמצע הבישולים, הוא לא מוכן לשמוע לי ,להשאר בבית ,
 

ronnyw

New member
אריאלה, אענה לך בשאלה על שאלה

.... ונניח שכל מה שאמרת נכון, את מבשלת, ובן זוגך יצא לסיבוב בעיר, והינה לא חזר (חס וחלילה, אבל הרי זה סביר, לא?), וחיפשתם ותודה לאל מצאתם אותו, והחזרתם אותו הביתה. מה תעשי מעכשו? תתני למקרה כזה לחזור על עצמו?... כנראה שתמצאי "סידור"... אז זהו, שאני מציעה שתמצאי את ה"סידור" לפני היקרות המקרה... אבל, אריאלה, וטובה והאחרים - כמובן שאני אינני מכירה את כל הניואנסים של החיים הפרטיים שלכן ושל בני זוגכן, וגם אם כן - מי שמני לשופטת או למומחית? אני מנסה לשדר מסר כללי מבטל-שאננות, ומשתמשת בכן (וסליחה על כך !!)
 
רוני היקרה תודה על התגובה

הוא לוקח איתו פלפון האם זה מספיק? הבעיה ,הוא לא רוצה לפעמים לשמוע הוא חושב שאני מגבילה אותו סתם. הוא לא מודע והוא לא רוצה לשמוע שהוא חולה או משהוא לא בסדר איתו, אין לי אף אחד בבית ביום שישי 2 ילדי הרווקים והנשואים עובדים.הוא הולך לבית הכנסת וחוזר בסדר. הפחד יגיע יום אחד שישכח את הדרך חזרה ופה אני לא אדע מה לעשות? אני חושבת שאצטרך לקנות איתורית ולשים לו על היד או במחזיק המפתחות שלו.
 
דרורה , אני עדיין לא חוששת

את תמיד רצה קדימה , אך כשמדובר בבן זוג שעדיין די עצמאי , אי אפשר להקדים את המאוחר. אי אפשר לדאוג לכך שמישהו יהיה איתו כי הוא לא יסכים , יעלב או יתעצבן ובצדק. גם זהבה פגשה אותנו ביום שישי ודיברה איתנו ומאד התרשמה וראתה כמה הוא נהנה ביריד בקניון והתעניין במוצגים. נכון , אין לנו שום וודאות בחיים והכל יכול לקרות. אך בדרך כלל הוא אומר לי מה הוא חש ואם הוא מתבלבל. לכן אני מאד מקווה שכשיתחיל בלבול כלשהו הוא ישתף אותי ואוכל להערך בהתאם. הוא הולך לבד בכל העיר , מטייל ,הולך לבקר את אחיו ואחותו, הולך לבית הכנסת בשבת ומתפלל וברוך השם הבנים מידעים אותי אם יש בעייה. כרגע אני רוצה להביא מישהי שתבשל ותגיש לו אוכל ומייד הוא סירב והתנגד. הוא לא רוצה מישהו זר בבית אפילו שאמרתי לו שזה עבורי. בינתיים הבת בחופשת סמסטר ונמצאת יותר בבית , כך שהוא לא לבד כל כך ומכסימום מחכה שאשוב ונאכל יחד. אני יודעת שאני דוחה את הדברים , אך זה מאד קשה לבצע אותם בלי לגרום לו בושה , כעס ועוד, גם כך הוא מרגיש תלות הולכת וגוברת גם בי וגם בילדים ואני לא רוצה להשפיל אותו. דרורה יקרה , הכתובת על הקיר אך צריך גם לתת ללב להחליט לפעמים ואני מקווה שאני לא טועה. טובה
 

zs1957

New member
מזל גדול שאמך מצאה אותו

אסור להשאיר את אבא לבד. אמא צריכה לפקוח עליו עיניים כמו על תינוק. מסכנה איזה חרדה תקפה אותה עד שמצאה אותו. גם לי קרה שאמא שלי היתה צריכה להגיע לבדיקה אצל הרופא והיא ישבה וחכתה בתחנת מגן דוד מבולבלת לקח לי 5 דקות עד שמצאתי אותה הייתי כל כך מבוהלת זה היה לפני האיבחון .הבנית שאסור לנו לתת לאמא ללכת לבד לשום מקום. פעם אחרת היא יצאה מהבית ושכחה לחזור זוג צעיר החזיר אותה הביתה היא ספרה לי והשבעתי אותה לא לצאת לבד מהבית עד שאני או אחותי באים לקחת אותה. היא היתה מודעת שיש לה בעיות בזיכרון ופחדה ללכת לבד. מאחלת לך שתקבלי במהרה את הזכאות לעובד זר. כל טוב, זהבה שחם
 
למעלה