אבא שלי.

[ofek17]

אבא שלי.

יום טוב לכולם, קוראים לי אופק ואני עוד מעט בת 18. אני עדיין גרה בבית עם אבא שלי ואחי הקטן שהוא בן13 (אמא שלנו נפטרה לפני 8 שנים). אבא שלי מאז ומתמיד חשב שהדרך הטובה ביותר לחנך ילדים זה במכות שככה הם מבינים הכי טוב. כשאמא הייתה בחיים זה לא היה קורה יותר מידי. מאז שהיא נפטרה הוא ניהיה יותר עצבני ויותר אלים. אנחנו היינו בערך הילדים הכי מופרעים בעולם ואפילו לא ניסינו להיות איכשהו בסדר והיינו משגעים אותו ועשינו בעיות בבית ספר ובלאגן בבית בקיצור היינו נוראיים ולא היינו מבינים עד שהוא היה מוציא חגורה . מאז שהוא התחיל לעשות את זה כמעט באופן קבוע הישתננו לגמרי בלי בלאגן בלי בעיות בבית ספר-ילדים למופת. בכל אופן הוא היה בטיפול פסיכולוגי הרבה זמן והוא הפסיק עם המכות לגמרי לפני שנה. אני והוא לא מדברים הרבה. עוד כמה חודשים אני עוזבת את הבית ועדיין מעיק עלי.. כאילו אני יודעת שזה לא היה בסדר ואין מצב שאני אחנך ככה ת'ילדים שלי אבל מצד שני גם אנחנו לא היינו בסדר ורק ככה היינו מבינים שמה שעשינו לא היה במקום. עם הילדים שלי אני אנסה כל דרך אפשרית חוץ ממכות אבל עובדה שאני לא הבנתי משהו אחר..

 

[M Life]

אופק ממי..

גם אם ילדים מתפרעים אין מצב שהפתרון יהיה מכות. ואם זה בא לידי זה, זה דורש טיפול פסיכולוגי, ואני מבינה שזה נעשה.. העבר שלך תמיד ישאר אצלך בזכרון, חבוי או לא, אלו דברים שמשאירים צלקות. אם אחרי שתעזבי את הבית תרגישי עדיין שזה מציק ויושב לך על הלב, כדאי שתלכי לדבר עם פסיכולוג/ית, זו לא בושה, וזה מסובסד ע"י קופ"ח. תרגישי טוב מתוקה..

 

[g i l i]

אופק, עצה שלי..

אני בת 16, אני ילדה ממש בסדר מבחינה משמעתית.. אבל בין להיות בסדר לבין להיות מופרע, ההבדל הוא לא כלכך גדול שצריך להרביץ.. אבא שלך צריך להבין דמכות לא פותרות כלום, את העצבים מוצאיים בדרכים רבות שונות ומשונות אבל לעולם לא במכות.. זה בעייה אצלו וזה טוב שהוא בטיפול (או היה ואם היה אז שימשיך) אני חשבת שרק בגלל שזאת הדרך היחידה שהוא ניסה "לחנך" אתכם זאת הדרך היחידה שלמדתם אני גם די בטוחה שאם הוא היה מנסה בדרך אחרת זה גם היה עובד.. אם את לא מדברת איתו נסי לדבר איתו ברגעחם השפויים.. תחשבי שאת העצבים הוא היה פורק עלייך ועל אחיך.. תארי לך את העצבים שהוא יוציא על אחיך לבדו.. לכו לייעוץ משפחתי.. החיים שלכם יהיו דיי פגומים אם לא.. .

 

[g i l i]

אוקיי אז..

אני בת 16, אני ילדה ממש בסדר מבחינה משמעתית.. אבל בין להיות בסדר לבין להיות מופרע, ההבדל הוא לא כלכך גדול שצריך להרביץ.. אבא שלך צריך להבין דמכות לא פותרות כלום, את העצבים מוצאיים בדרכים רבות שונות ומשונות אבל לעולם לא במכות.. זה בעייה אצלו וזה טוב שהוא בטיפול (או היה ואם היה אז שימשיך) אני חשבת שרק בגלל שזאת הדרך היחידה שהוא ניסה "לחנך" אתכם זאת הדרך היחידה שלמדתם אני גם די בטוחה שאם הוא היה מנסה בדרך אחרת זה גם היה עובד.. אם את לא מדברת איתו נסי לדבר איתו ברגעחם השפויים.. תחשבי שאת העצבים הוא היה פורק עלייך ועל אחיך.. תארי לך את העצבים שהוא יוציא על אחיך לבדו.. לכו לייעוץ משפחתי.. החיים שלכם יהיו דיי פגומים אם לא..

 

[g i l i]

בקשר לכל הסיפור ..

בין להיות בסדר לבין להיות מופרע, ההבדל הוא לא כלכך גדול שצריך להרביץ.. אבא שלך צריך להבין דמכות לא פותרות כלום, את העצבים מוצאיים בדרכים רבות שונות ומשונות אבל לעולם לא במכות.. זה בעייה אצלו וזה טוב שהוא בטיפול אני חשבת שרק בגלל שזאת הדרך היחידה שהוא ניסה "לחנך" אתכם זאת הדרך היחידה שלמדתם אני גם די בטוחה שאם הוא היה מנסה בדרך אחרת זה גם היה עובד.. אם את לא מדברת איתו נסי לדבר איתו ברגעים השפויים.. תחשבי על העצבים הוא היה פורק עלייך ועל אחיך.. תארי לך את העצבים שהוא יוציא על אחיך לבדו.. לכו לייעוץ משפחתי..

 

[g i l i]

הכל אותו דבר אל תטרחי לקרוא..

 

[סקרנית טבעית]

אופק...../images/Emo24.gif

לדעתי גם את צריכה ללכת לטיפול, כי אני בטוחה שעניין המכות השפיע עליך ופגע בך, וטיפול זה לא דבר רע, להיפך מה שאבא שלך עשה היה אסור - זו התעללות, ואני קוראת בין השורות שלך שאת עדיין מאשימה אתכם : "אבל מצד שני גם אנחנו לא היינו בסדר ורק ככה היינו מבינים שמה שעשינו לא היה במקום." "אנחנו היינו בערך הילדים הכי מופרעים בעולם ואפילו לא ניסינו להיות איכשהו בסדר" גם לי הרביצו - ואני חושבת שלא משנה איזו ילדה היית זה לא מוצדק !! יכול להיות שמותה של אימך השפיעה עליכם וגרמה לכם להיות ילדים מופרעים - זה לא מצדיק מכות ! את אומרת שזה הדבר היחידי שהבנת - יש עוד דרכים, כנראה הוא לא ניסה מספיק לעבוד איתם בדרכים אחרות, באהבה ובליטוף ולא במכות אני מבינה אותך, מבינה מאוד מה את עוברת אני הרבה זמן האשמתי את עצמי שאני לא הייתי בסדר ילדים הם ילדים הם ילדים ! לא משנה מה הם יעשו, ולפעמים המעשים הכי לא טובים של ילדים נובעים מתמימות - לא צריך להכות בהם ולפגוע באמון שלהם לדעתי את צריכה ללכת לטיפול (כמו שאני עושה) על מנת שתוכלי להרגיש טוב יותר עם עצמך. גם אם את חושבת שאת בסדר זה רק ייטיב עמך - מבטיחה !

 

[faith2]

אופק../images/Emo24.gif

אלימות היא לא הפתרון לבעיות התנהגות. אלימות היא לא הפתרון לכלום. ואתם לא אשמים במכות שקיבלתם, העובדה היא שהבעיה הייתה אצלו! הוא הלך לפסיכולוג לא אתם, וזאת במטרה לפתור את הבעיה הזאתי. אל תנסי למצוא את הססיבה אצלך- כי פשוט לא תמצאי

 

[ofek17]

יכול להיות...

אממ.. יכול להיות שאתם באמת צודקים שהבעיה היתה אצלו אבל היא היתה קיימת גם אצלנו אולי לא באותה המידה אבל היא כן היתה קיימת... הוא לא פטר אותה בדרך הסימפטית ביותר אבל עכשיו יש לו 2 ילדים שיודעים מה הגבולות בחיים. אוף זה מעצבן... אני לא מצדיקה אותו חס וחלילה פשוט יש איזה כמה דברים שאני מנסה להבין... וזהו... אתם ממש חמודים ובאמת תודה על התגובות.

 

[faith2]

../images/Emo24.gif

תמיד כאן לתמוך

ויש לו שני ידלים כי אולי האמא חינכה אותם אחרת. זאת לא אשמתם שלא הציבו לכם גבולות, ילדים פועלים לפי הגבולות שההורים מציבים להם.

 

[s h o o s h a]

להתגבר על זה, לגדול את זה

את מספרת שאמך נפטרה לפני 8 שנים. חשבי לרגע, מדובר על אב צעיר עם שני ילדים קטנטנים שככל הנראה עד לאותו זמן היו תחת חסותה וטיפולה של אמכם ז"ל. לאמא היו שלושה ילדים-אחיך, אביך ואת. ולפתע המצב השתנה. הנתונים היו אחרים והבנאדם (אביך) איבד את היקר לו מכל ויתכן שגם את חלק משפיות דעתו. (הוא היה 'אלים' גם קודם אבל רק קצת כי כך חינכו אותו לחנך את ילדיו. מניחה שברוח "חוסך שבטו שונא בנו") שלא תביני לא נכון, אינני מצדיקה כלל וכלל אלימות במשפחה. אני דוחה אותה על הסף אלא שמסיפורך עולה תמונה בה כולם התנהגו בצורה מסוימת, איש מתוך המשפחה לא טרח לפנות לעזרה וכך גם איש מחוץ למשפחה והדרך נראתה נורמטיבית בעיני כל הנוגעים בדבר. עברו השנים, גדלתם אחיך ואת ואביך גם. הוא כנראה גם הבין שדרכו לא נכונה ופנה לטיפול. טיפול בו כאדם, טיפול בעצמו כדי לא לאבד גם אתכם-ילדיו. יקח זמן אני מניחה עד שירפאו הצלקות הנפשיות שנותרו בכם מילדותכם. אבל הן יירפאו. לדעתי, אל תבטלי את קשריך עם אביך. היום הוא זקוק לך ולאחיך יותר מאי פעם. וכשתהיי גדולה גדולה, אם בעצמך, אכן תהיי שונה. כי במכות לא משיגים דברים,מבריחים אותם. וביום עצוב כזה אין דרך 'טובה' לסיים אז, זהו שושה

 

[d i a m o n d]

אני כמה &

אבל אם אבא שלי..שאני לא מכיר אותו היה נוגע בי הייתי ניראה לי דוקר אותו .... מה פיתאום שירביץ לך? מה הוא חושב את עצמו חזק לידך? שילך לריב מכות בברים ובמועדונים ולא להכות מישהו עם חגורה...