לא קל לתת ייעוץ לילד לילד רק על סמך
דיווח ההורים,מבלי לראות אותו.אבל אנסה.נדמה לי שבעיית התקשורת שלו קשורה מאד לעובדה,שבבית,אתם מדברים איתו,רק אנגלית,ובבית ספר,כמובן,רק עברית.. בכלל עקרונית,ילד שעדיין לא רכש שפה אחת בצורה בסיסית וטובה,כל שפה נוספת עלולה לבלבל אותו,בעיקר בגלל הצורך לתרגם.כיוון שבבית מדברים רק אנגלית,אני מניח כי הוא חושב,באנגלית,ולא מתרגם.אבל בעברית,בבית הספר,הוא זקוק לזמן,ומכאן האיטיות.מאחר ואתה,אבא יקר שולט ללא ספק בעברית בואו תנסו לזמן מה לחלק את השפה המדוברת בבית.עם אמא,רק אנגלית,איתך,רק עברית,או להפך.אתם יכולים ביניכם לדבר כל שפה שתרצן.אם הוא פונה אליך באנגלית,נסה לא להגיב,אלא אם כן יפנה בעברית.ראה,במצב הנוכחי בנך לא מתרגל את העברית מבית הספר,לחיי הגית,ולהפך.ואיך הוא עושה שיעורים??אין קשר בין היפוטוניה,לדיסלקטיה,ומאחר והוא מקבל טיפול על ידי מרפאה בעיסוק מצבו ישתפר ללא ספק.בנך לא זקוק לטיפול פסיכולוגי,קל וחומר כי מוקדם לרוץ עימו לפסיכיאטר,גם מוקדם מדי להתחיל בטיפול תרופתי.במקום זה,כדאי שהילד יקבל טיפול באומנות.כזה שמשלב גם שיעורים בהתחומים האלטרנטיביים, כמו יוגה,או מדיטציה,עלמנת שילמד להרגע ולשלוט טוב יותר בגופו,ומכאן גם במזגו.לגבי האבחון הפסיכולוגי שעשה באנגלית,התעלם מהממצאים,הם אינם תקפים,שעה שעולם הילד מוכפל בין אנגלית לעברית,והוא מבולבל,ועד שלא יצליח למקם את עצמו ביחס לילדים בבית הספר,וביחס אליכם,יקשה עליו לתקשר. לכן לסכום,הצעתי,לדבר בבית עברית רק עם הורה אחד,ואנגלית עם השני,ולא לוותר בזה.במקוםפ טיפול פסיכולוגי שלא צלח,הענק לבנך טיפול באמנות,שיש בו שלוב של מוסיקה/תנועה/אמנות פלסטית,ביבליוטרפיה,וגם קצת דיבורים.. בן נתחיל בזה,בתקופת החופש הגדול,ונראה לאן זה יוביל אותכם.