אבוד

[דוד וגוליית]

אבוד

שלום,
מוזר לי לכתוב כאן. אבל אני מרגיש שאני צריך לפרוק.
אני נשוי - באושר רוב הזמן. אבל לפעמים אני מרגיש שאני פשוט לא יכול יותר.
לא יכול להתמודד עם כל המחויבויות שנלוות לחיי המשפחה. אין לי כוח יותר. לפעמים פשוט בא לי לקחת את הדברים ולנסוע לחול. להעלם.
אני גם לא רוצה להתגרש ולעזוב את אישתי והילדים. אני באמת אוהבת אותם יותר משאת עצמי.
אבל יחד עם זאת אני מרגיש לעיתים תכופות יותר ויותר שבא לי לצרוח.

אני לא יודע מה לעשות יותר.
אשמח לעצתכם.

 

[רונית כהן זמורה]

מציאת האבידה

לאבוד
בעול המשימות שיש לבצע יום יום: עבודה, אישה ילדים, לעיתים הולכים לאיבוד ומרגישים מוצפים. השחיקה ה יום יומית הינה גדולה ולכן אנו צריכים למזער אותה.
נתן לעשות זאת על ידי קביעת ריגושים, כמו יציאה מהשיגרה בחיי היום יום, דברים אלו מטעינים את עצמינו ונותנים לנו כוח להתמודד עם המחויבויות הרבות.
מאחר מומכתבך כללי, עניתי באופן כללי. אך יש תחילה לשאול, ממתי אתה מרגיש כך, האם היו אירועים שהביאו לכך, האם היו תקופות שחשת אחרת. הדבר מצריך בירור מקיף כדי למצוא את הדרך להכניס טעם לחיים.
בהצלחה

 

[נפלאה דרכי]

מכל מה שכתבת קפץ אלי ״ אוהב אותם יותר מעצמי״

אושר לא קשור למשפחה, וילדים ( כן, באמת! למרות מה שלימדו אותנו) ונשמע שאתה פשוט לא מכיר את עצמך והצרכים שלך מקרוב, זה גורם להרבה תחושות של בריחה, אי שקט וחוסר חשק להתמודד.

הגיע הזמן לאהוב אותך, והתוצאה הנלווית תהיה לאהוב את סביבתך, שלווה, ואושר.

בהצלחה