אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אבולוציה-אבולוציה-אבולוציה
- פותח הנושא yo t a m
- פורסם בתאריך
אבל איזו מין תיאוריה מדעית זאת,
כשהיא נראית יותר כמו הסבר אלמנטרי לתופעות, שהולך ומסתבך- כלומר, למעשה, היא נראית יותר כתיאור מהלך האירועים מאשר תיאוריה מדעית, "חוק טבע". ולמה אני מתכוון? חוק -מדעי- למשל הוא "כל הגופים נופלים באותה תאוצה בהשפעת כוח משיכה" ולמה הוא מדעי בעיניי? משום שהוא לא מתייחס לאיזשהו אירוע ספציפי, ואין בו יוצא מהכלל כזה, ואחר, ועוד אחד אחר כך שבסוף הוא הופך לתיאור של אוסף מקרים. לעומת זאת, האבולוציה היא משהו בסגנון של "החזקים ביותר שורדים", כשברור שזה מה שיקרה- ואז יש גם יוצאי דופן- לא, לא תמיד זה החזקים, לפעמים זה הקטנים, כי נפל מטאוריט- ואז לא, זה לא הקטנים, זה דווקא אלה שבמהלך השנים הצאצאים שלהם היו בעלי צוואר יותר ארוך, והם אכלו עלים ממקומות יותר גבוהים מהעזים האחרות ואז החליטו לקרוא להם ג'ירפות. בקיצור- החוק של "המתאים ביותר שורד" הוא חוק טאוטולוגי, שדורש תיאור של תופעה ספציפית בכל הסתעפות והסתעפות של התפתחות (למה התפתחות? אולי הידרדרות?) המינים. אולי בזמנו של דרווין, זה היה חדשני לומר שבעלי חיים משתנים ובעלי חיים נכחדים וכו'- אבל עם הגנטיקה המודרנית, כשכל צאצא בן 4 יודע שיש מוטציות, האבולוציה היא פשוט הסתכלות על הגנטיקה בסדרי גודל של מיליוני שנים במקום בסדרי גודל של שנים בודדות, ולכן היא לא הרבה יותר מתיאור כרונולוגי של מינים שונים ומשונים והסברים ספציפיים למה הם נוצרו- עבודה שמתקשרת יותר למיון ולקסיקונים של החי מאשר לאיזשהו חוק טבע, תגלית מבריקה שהיא היסוד לכל הביולוגיה.
כשהיא נראית יותר כמו הסבר אלמנטרי לתופעות, שהולך ומסתבך- כלומר, למעשה, היא נראית יותר כתיאור מהלך האירועים מאשר תיאוריה מדעית, "חוק טבע". ולמה אני מתכוון? חוק -מדעי- למשל הוא "כל הגופים נופלים באותה תאוצה בהשפעת כוח משיכה" ולמה הוא מדעי בעיניי? משום שהוא לא מתייחס לאיזשהו אירוע ספציפי, ואין בו יוצא מהכלל כזה, ואחר, ועוד אחד אחר כך שבסוף הוא הופך לתיאור של אוסף מקרים. לעומת זאת, האבולוציה היא משהו בסגנון של "החזקים ביותר שורדים", כשברור שזה מה שיקרה- ואז יש גם יוצאי דופן- לא, לא תמיד זה החזקים, לפעמים זה הקטנים, כי נפל מטאוריט- ואז לא, זה לא הקטנים, זה דווקא אלה שבמהלך השנים הצאצאים שלהם היו בעלי צוואר יותר ארוך, והם אכלו עלים ממקומות יותר גבוהים מהעזים האחרות ואז החליטו לקרוא להם ג'ירפות. בקיצור- החוק של "המתאים ביותר שורד" הוא חוק טאוטולוגי, שדורש תיאור של תופעה ספציפית בכל הסתעפות והסתעפות של התפתחות (למה התפתחות? אולי הידרדרות?) המינים. אולי בזמנו של דרווין, זה היה חדשני לומר שבעלי חיים משתנים ובעלי חיים נכחדים וכו'- אבל עם הגנטיקה המודרנית, כשכל צאצא בן 4 יודע שיש מוטציות, האבולוציה היא פשוט הסתכלות על הגנטיקה בסדרי גודל של מיליוני שנים במקום בסדרי גודל של שנים בודדות, ולכן היא לא הרבה יותר מתיאור כרונולוגי של מינים שונים ומשונים והסברים ספציפיים למה הם נוצרו- עבודה שמתקשרת יותר למיון ולקסיקונים של החי מאשר לאיזשהו חוק טבע, תגלית מבריקה שהיא היסוד לכל הביולוגיה.
Nissan Altschuler
New member
המין המתאים שורד
המין המתאים תמיד שורד, הנה לך חוק טבע. לא קרה, ולו פעם אחת בכל תולדות כדור הארץ שמין של יצורים שלא התאים לסביבתו שרד. ומדובר כמובן במין של יצורים ולא בפרט. כל המינים הקיימים כיום מתאימים לסביבתם, מהפשוטים למורכבים, ולכן הם שרדו כי אילו לא היו מתאימים לסביבתם לא היו שורדים. המינים תמיד מתפתחים, למה? מפני שאם הם לא היו מתפתחים הם לא היו שורדים. הפרטים עם החומר התורשתי הגרוע נמחים מעל פני האדמה. מכיוון שהמין המתאים שורד, אין שינוי שהוא באופן אובייקטיבי לטובה או לרעה, השינוי הוא נייטרלי, ועל הסביבה לקבוע אם הוא לטובה או לרעה, אם המין שורד סימן שהשינוי היה לטובה כי המינים המתאימים שורדים. שינויים עשויים אומנם להיראות לנו כהידרדרות בגלל נטייה לראות טוב אולטימטיבי ורע אולטימטיבי, ובגלל חוסר הבנה שהברירה אם השינוי היה לטובה או לרעה הוא על הסביבה בא חי היצור, אם יצור שעבר לחיות מתחת לאדמה ואיבד את יכולתו לראות, זאת אינה הידרדרות, אילו זאת הייתה הדרדרות היצור לא היה שורד. ירידה במורכבות של היצור אינה הדרדרות מפני שהיצור שרד. אם הגדולים והחזקים לא מתאימים לסביבתם, הם לא שורדים, אם הקטנים דווקא כן מתאימים לסביבתם הם שורדים, זה אינו יוצא דופן. אם 80% מהצמחייה מושמדת ובעלי חיים הניזונים ממנה מתים ובעלי החיים הניזונים מבעלי החיים אוכלי הצמחייה מתים לא משנה כמה מורכבים הם היו. ואם הקטנים שמתאימים לסביבה החדשה שנוצרה מפני שהם צורכים פחות מזון, אז הם המתאימים והם ששורדים. אם אחוז החמצן באוויר יורד ממעל 30% לבערך 20% היצורים המנצלים את החמצן טוב יותר שורדים, בתקופה של מעל ה-30% חמצן לא הייתה מגרעה מיוחדת לדינוזאורים שנשמו באמצעות שרירי הצלעות, אך ליונקים היה ערך בניצול מקסימלי של חמצן, לאחר הירידה באחוז החמצן באוויר הלטאות הגדולות מתו כי ניצול החמצן שלהם לא הספיק, הלטאות הקטנות דווקא שרדו כי צריכת החמצן שלהם הייתה נמוכה יותר, והיונקים התפתחו בעולם עם אחוז החמצן הנמוך יותר מפני שהם משתמשים בנשימה באמצעות סרעפת. שינויי סביבה קרו הרבה בכל מהלך ההיסטוריה והמינים שהתאימו לסביבה החדשה שהתפתחה הם ששרדו. על מנת להסביר הצלחה של שינויים מסויימים כמובן יש להתחשב בסביבה שהייתה בזמן הנתון. יוצא הדופן היחיד הוא אירועי הסחף הגנטי לפעמים קורים אסונות חד פעמיים אז יצורים שהיו מתאימים לסביבתם הקבועה עשויים להישמד, זה עניין של מזל. אירועים אלו הורסים את הסביבה שהייתה קיימת ולאחריהם מתהווה סביבה חדשה בה מכל אלו ששרדו במזל את האסון המתאימים לסביבה החדשה שורדים.
המין המתאים תמיד שורד, הנה לך חוק טבע. לא קרה, ולו פעם אחת בכל תולדות כדור הארץ שמין של יצורים שלא התאים לסביבתו שרד. ומדובר כמובן במין של יצורים ולא בפרט. כל המינים הקיימים כיום מתאימים לסביבתם, מהפשוטים למורכבים, ולכן הם שרדו כי אילו לא היו מתאימים לסביבתם לא היו שורדים. המינים תמיד מתפתחים, למה? מפני שאם הם לא היו מתפתחים הם לא היו שורדים. הפרטים עם החומר התורשתי הגרוע נמחים מעל פני האדמה. מכיוון שהמין המתאים שורד, אין שינוי שהוא באופן אובייקטיבי לטובה או לרעה, השינוי הוא נייטרלי, ועל הסביבה לקבוע אם הוא לטובה או לרעה, אם המין שורד סימן שהשינוי היה לטובה כי המינים המתאימים שורדים. שינויים עשויים אומנם להיראות לנו כהידרדרות בגלל נטייה לראות טוב אולטימטיבי ורע אולטימטיבי, ובגלל חוסר הבנה שהברירה אם השינוי היה לטובה או לרעה הוא על הסביבה בא חי היצור, אם יצור שעבר לחיות מתחת לאדמה ואיבד את יכולתו לראות, זאת אינה הידרדרות, אילו זאת הייתה הדרדרות היצור לא היה שורד. ירידה במורכבות של היצור אינה הדרדרות מפני שהיצור שרד. אם הגדולים והחזקים לא מתאימים לסביבתם, הם לא שורדים, אם הקטנים דווקא כן מתאימים לסביבתם הם שורדים, זה אינו יוצא דופן. אם 80% מהצמחייה מושמדת ובעלי חיים הניזונים ממנה מתים ובעלי החיים הניזונים מבעלי החיים אוכלי הצמחייה מתים לא משנה כמה מורכבים הם היו. ואם הקטנים שמתאימים לסביבה החדשה שנוצרה מפני שהם צורכים פחות מזון, אז הם המתאימים והם ששורדים. אם אחוז החמצן באוויר יורד ממעל 30% לבערך 20% היצורים המנצלים את החמצן טוב יותר שורדים, בתקופה של מעל ה-30% חמצן לא הייתה מגרעה מיוחדת לדינוזאורים שנשמו באמצעות שרירי הצלעות, אך ליונקים היה ערך בניצול מקסימלי של חמצן, לאחר הירידה באחוז החמצן באוויר הלטאות הגדולות מתו כי ניצול החמצן שלהם לא הספיק, הלטאות הקטנות דווקא שרדו כי צריכת החמצן שלהם הייתה נמוכה יותר, והיונקים התפתחו בעולם עם אחוז החמצן הנמוך יותר מפני שהם משתמשים בנשימה באמצעות סרעפת. שינויי סביבה קרו הרבה בכל מהלך ההיסטוריה והמינים שהתאימו לסביבה החדשה שהתפתחה הם ששרדו. על מנת להסביר הצלחה של שינויים מסויימים כמובן יש להתחשב בסביבה שהייתה בזמן הנתון. יוצא הדופן היחיד הוא אירועי הסחף הגנטי לפעמים קורים אסונות חד פעמיים אז יצורים שהיו מתאימים לסביבתם הקבועה עשויים להישמד, זה עניין של מזל. אירועים אלו הורסים את הסביבה שהייתה קיימת ולאחריהם מתהווה סביבה חדשה בה מכל אלו ששרדו במזל את האסון המתאימים לסביבה החדשה שורדים.
אבל זו טאוטולוגיה
בדיוק כמו להגיד "האנשים שיש להם הכי הרבה שיער הם האנשים הכי שעירים" אתה לוקח הגדרה של מתאים- כלומר, בעל הסיכויים הרבים ביותר לשגשג בסביבה כלשהי, ואומר שהמתאים ביותר שורד, כלומר- בעל הסיכוים הרבים ביותר לשגשג בסביבה כלשהי שורד. ברגע שאמרת שיש לו הכי הרבה סיכויים לשגשג, ברור שהוא ישרוד מבין קבוצה של יצורים בעלי סיכויים שונים, אם כי גם כאן יש לך שגיאות- לפעמים לא המתאים ביותר ישרוד, אלא דווקא בעל המזל ביותר, כי זה עניין הסתברותי כמו שאתה רואה. ולכן אפשר למצות את האבולוציה ב"מי ששורד שורד", דבר שלא מועיל הרבה לדיון המדעי, אני מניח.
בדיוק כמו להגיד "האנשים שיש להם הכי הרבה שיער הם האנשים הכי שעירים" אתה לוקח הגדרה של מתאים- כלומר, בעל הסיכויים הרבים ביותר לשגשג בסביבה כלשהי, ואומר שהמתאים ביותר שורד, כלומר- בעל הסיכוים הרבים ביותר לשגשג בסביבה כלשהי שורד. ברגע שאמרת שיש לו הכי הרבה סיכויים לשגשג, ברור שהוא ישרוד מבין קבוצה של יצורים בעלי סיכויים שונים, אם כי גם כאן יש לך שגיאות- לפעמים לא המתאים ביותר ישרוד, אלא דווקא בעל המזל ביותר, כי זה עניין הסתברותי כמו שאתה רואה. ולכן אפשר למצות את האבולוציה ב"מי ששורד שורד", דבר שלא מועיל הרבה לדיון המדעי, אני מניח.
זה לא ההגדרה של אבולוציה
ההגדרה של אבולוציה היא: Change in allele frequency over time, a scientific theory ההגדרה "שינויי בתדירות אללים לאורך זמן בתוך אוכלוסיה." איננה מהווה טאוטולוגיה שכן היא ניתנת לבדיקה אמפירית, באמצעים שונים, כמו: מאובנים, אטביזם, מיקרו-אבולוציה, vestigal organs, התמיינות נצפית (היווצרות מין חדש), השוואות מולקולריות של mtDNA ושל DNA.
ההגדרה של אבולוציה היא: Change in allele frequency over time, a scientific theory ההגדרה "שינויי בתדירות אללים לאורך זמן בתוך אוכלוסיה." איננה מהווה טאוטולוגיה שכן היא ניתנת לבדיקה אמפירית, באמצעים שונים, כמו: מאובנים, אטביזם, מיקרו-אבולוציה, vestigal organs, התמיינות נצפית (היווצרות מין חדש), השוואות מולקולריות של mtDNA ושל DNA.
ומה קורה,
כשאוכלוסייה מסויימת נשארת בעלת אותו גנום? זה לא חוק מחייב, זה קירוב. מלבד זאת אין פה נימוק למה זה קורה, (ואם יהיה הוא יהיה הטאוטולוגיה עליה דיברנו קודם), וכן אין הגדרה מדוייקת ל"אוכלוסיה" ו"אורך זמן"- האם אורך זמן זה מיליוני שנים, או כמה שניות? האם אוכלוסייה זה גזע, מין, סוג, או מה?
כשאוכלוסייה מסויימת נשארת בעלת אותו גנום? זה לא חוק מחייב, זה קירוב. מלבד זאת אין פה נימוק למה זה קורה, (ואם יהיה הוא יהיה הטאוטולוגיה עליה דיברנו קודם), וכן אין הגדרה מדוייקת ל"אוכלוסיה" ו"אורך זמן"- האם אורך זמן זה מיליוני שנים, או כמה שניות? האם אוכלוסייה זה גזע, מין, סוג, או מה?
זו לא טאוטולוגיה
הנקודה היא שהמוטציות מכניסות מגוון והברירה הטבעית מספיק חזקה כדי לשנות את השכיחות הגנים לאורך זמן. זה שהמתאים שורד אינו חידוש. זה ששרידת המתאימים והורשת תכונותיהם גורמת לתכונות האוכלוסיה כולה להשתנות זה כבר מעניין. אוכלוסייה זה קבוצה ממין אחד המתקיימת באזור אחת.
הנקודה היא שהמוטציות מכניסות מגוון והברירה הטבעית מספיק חזקה כדי לשנות את השכיחות הגנים לאורך זמן. זה שהמתאים שורד אינו חידוש. זה ששרידת המתאימים והורשת תכונותיהם גורמת לתכונות האוכלוסיה כולה להשתנות זה כבר מעניין. אוכלוסייה זה קבוצה ממין אחד המתקיימת באזור אחת.
מה שיקרה
אם לא יהיו כלל שינויים בגנום לאורך זמן(במונחי זמן של macro-evolution) יהיה בזה הפרכה לתאוריית האבולוציה, אבל דבר כזה לא קרה, ואני אפרט: א. תהליך הברירה הטבעית נמשך וממשיך לקרות בטבע, לא מההגיון שאוכולוסיה מסויימת לא תעבור כלל שינויי. ב. מוטציות זה דבר שקורה כל הזמן אצל כל האורגניזם השונים. ג. אינני יודע מה קצב המוטציות אצל בע"ח, אבל ב-Genome של עובר אנושי, אחרי תהליך המיוזה, מוערכים כ-175 מוטציות נטרליות, 3 מוטציות מזיקות, ומוטציות מעטות מועילות. תוסיף את א+ב+ג ביחד ותגיע בתקופה של אלפי שנים לשינויי בתדירות אללים לאורך זמן בתוך אוכלוסיה. מין = אוסף של פרטים שיכולים להתרבות אחד עם השני. אוכלוסיה = מין שחיי כקבוצה או כבודדים באזור גיאוגרפי מסויים. זמן = לא מדובר על פרקי זמן קצרים של דורות בודדים, אלא על פרקי זמן של מספקים אשר יוצרים macro-evolution. אם למשל ימצאו עצמות של הומו-ספיאנס והוא יתוארך כבן 5 מיליון שנים, יהיה בזה סתירה, וזה יוכיח שלא היו שינויים לאורך זמן בגנום, אך דברים כאלה לא קרו, וממצאי המאובנים תואמים את ההתפתחות מבחינה כרונולוגית.
אם לא יהיו כלל שינויים בגנום לאורך זמן(במונחי זמן של macro-evolution) יהיה בזה הפרכה לתאוריית האבולוציה, אבל דבר כזה לא קרה, ואני אפרט: א. תהליך הברירה הטבעית נמשך וממשיך לקרות בטבע, לא מההגיון שאוכולוסיה מסויימת לא תעבור כלל שינויי. ב. מוטציות זה דבר שקורה כל הזמן אצל כל האורגניזם השונים. ג. אינני יודע מה קצב המוטציות אצל בע"ח, אבל ב-Genome של עובר אנושי, אחרי תהליך המיוזה, מוערכים כ-175 מוטציות נטרליות, 3 מוטציות מזיקות, ומוטציות מעטות מועילות. תוסיף את א+ב+ג ביחד ותגיע בתקופה של אלפי שנים לשינויי בתדירות אללים לאורך זמן בתוך אוכלוסיה. מין = אוסף של פרטים שיכולים להתרבות אחד עם השני. אוכלוסיה = מין שחיי כקבוצה או כבודדים באזור גיאוגרפי מסויים. זמן = לא מדובר על פרקי זמן קצרים של דורות בודדים, אלא על פרקי זמן של מספקים אשר יוצרים macro-evolution. אם למשל ימצאו עצמות של הומו-ספיאנס והוא יתוארך כבן 5 מיליון שנים, יהיה בזה סתירה, וזה יוכיח שלא היו שינויים לאורך זמן בגנום, אך דברים כאלה לא קרו, וממצאי המאובנים תואמים את ההתפתחות מבחינה כרונולוגית.
אתה אומר כיצד ניתן יהיה להפריך
את האבולוציה, אך לא זה מה שטענתי. טענתי שהאבולוציה היא למעשה חסרת כל ערך ממשי כתיאוריה משום שסך הכל היא מנבאת שיהיה שינוי, דבר שהוא די מובן מאליו גם סטטיסטית- כי יש הרבה יותר גנומים שונים מהגנום של אותו המין, ולכן סטטיסטית יש לאחד מהם יותר סיכוי מהאחד שכבר קיים (אלא אם הגנום הקיים הוא כבר "מושלם" ומצב כזה אני מאמין לא קיים). האבולוציה לא יכולה לנבא מה טיב השינוי, תוך כמה זמן הוא יתרחש, אילו יצורים ישרדו ואילו לא, ולמעשה חוץ מלהגיד "כן, אנחנו יודעים שבטח יהיה איזה שינוי כי זה לא הגיוני שהכל יקפא על שמריו ואיזשהו מין יהיה מושלם וישרוד תמיד ולא תהיה איזו מוטציה שתגרום לשיפור מצבו בסביבה או משהו", דבר שהוא די אלמנטרי סך הכל, אין לה שום ערך. אולי בתקופתו של דרווין היה לה ערך, כשלא היה ידוע על מוטציות ודברים כאלה, ולכן ראייה כוללנית כזאת על שינוי של היצורים החיים על פני כדור הארץ הייתה חדשנית ומעניינת- אבל כעת כשגנטיקה ידועה די טוב, אבולוציה היא מסקנה מתבקשת ישירה מהעובדה שקיימות מוטציות, ואינה כל כך חשובה.
את האבולוציה, אך לא זה מה שטענתי. טענתי שהאבולוציה היא למעשה חסרת כל ערך ממשי כתיאוריה משום שסך הכל היא מנבאת שיהיה שינוי, דבר שהוא די מובן מאליו גם סטטיסטית- כי יש הרבה יותר גנומים שונים מהגנום של אותו המין, ולכן סטטיסטית יש לאחד מהם יותר סיכוי מהאחד שכבר קיים (אלא אם הגנום הקיים הוא כבר "מושלם" ומצב כזה אני מאמין לא קיים). האבולוציה לא יכולה לנבא מה טיב השינוי, תוך כמה זמן הוא יתרחש, אילו יצורים ישרדו ואילו לא, ולמעשה חוץ מלהגיד "כן, אנחנו יודעים שבטח יהיה איזה שינוי כי זה לא הגיוני שהכל יקפא על שמריו ואיזשהו מין יהיה מושלם וישרוד תמיד ולא תהיה איזו מוטציה שתגרום לשיפור מצבו בסביבה או משהו", דבר שהוא די אלמנטרי סך הכל, אין לה שום ערך. אולי בתקופתו של דרווין היה לה ערך, כשלא היה ידוע על מוטציות ודברים כאלה, ולכן ראייה כוללנית כזאת על שינוי של היצורים החיים על פני כדור הארץ הייתה חדשנית ומעניינת- אבל כעת כשגנטיקה ידועה די טוב, אבולוציה היא מסקנה מתבקשת ישירה מהעובדה שקיימות מוטציות, ואינה כל כך חשובה.
OK
ההגדרה של תאוריה מדעית - היא הסבר לוגי מאושר של תופעות. המילה "תאוריה" לעיתים קרובות מאופיינת ע"י ניחוש, אבל בשביל שרעיון מדעי יחשב לתאוריה, התאוריה חייבת להיות מאושרת ע"י מספר קריטריונים. קריטריון אחד צריך להיות שכל תאוריה חייבת להיות ניתנת להפרכה, כך שהתאוריה תהיה מסולקת עם הממצאים יסתרו אותה. אבל זה לא הקריטריון היחיד, כשם שהרבה רעיונות לא סבירים הם ניתנים להפרכה. תאוריות נוצרות כדי להסביר נתונים ותצפיות, כך שהיכולת להסביר נתונים זה קריטריון נוסף (הסברים מתקבלים על הדעת, ואשר ניתנים להפרכה אשר לא ניבחנים יכולים להיות מוגדרים כהיפותזה). תאוריות גם נשפטות על פי ההיקף, בהירות, ועקיבות לוגית, דיוק, יכולת בחינה, ותמיכה אמפירית. תאוריית האבולוציה כדרך הסבר להופעת החיים על כדור הארץ, עומדת בכל אחד מהדרישות של תאורייה מדעית. עכשיו, נכונה חלקית הטענה שרשמת שאין מה לעשות עם "תאוריית האבולוציה" מעבר לכך שהיא מציעה הסבר, אך באותה מידה גם אין ממש מה לעשות עם תאוריית "כוח המשיכה". תאוריית האבולוציה יכולה להיות שימושית כדי להבין את התהליכים שקורים כאשר משתמשים בתרופה נגד נגיף HIV, כידוע, בכל פעם אשר משתמשים בסוג מסויים של תרופה נגד HIV, מופיעים סוגים חדשים של המחלה, אשר מחוסנים לתרופה, פה למשל תאוריית האבולוציה נותנת הסבר מדוע זה קורה. שנית, הבנת האבולוציה של חרקים/מזיקים, יכולה לסייע להמציא אמצעים יותר אפקטיבים להדברת מזיקים בשדות של גידולים.
ההגדרה של תאוריה מדעית - היא הסבר לוגי מאושר של תופעות. המילה "תאוריה" לעיתים קרובות מאופיינת ע"י ניחוש, אבל בשביל שרעיון מדעי יחשב לתאוריה, התאוריה חייבת להיות מאושרת ע"י מספר קריטריונים. קריטריון אחד צריך להיות שכל תאוריה חייבת להיות ניתנת להפרכה, כך שהתאוריה תהיה מסולקת עם הממצאים יסתרו אותה. אבל זה לא הקריטריון היחיד, כשם שהרבה רעיונות לא סבירים הם ניתנים להפרכה. תאוריות נוצרות כדי להסביר נתונים ותצפיות, כך שהיכולת להסביר נתונים זה קריטריון נוסף (הסברים מתקבלים על הדעת, ואשר ניתנים להפרכה אשר לא ניבחנים יכולים להיות מוגדרים כהיפותזה). תאוריות גם נשפטות על פי ההיקף, בהירות, ועקיבות לוגית, דיוק, יכולת בחינה, ותמיכה אמפירית. תאוריית האבולוציה כדרך הסבר להופעת החיים על כדור הארץ, עומדת בכל אחד מהדרישות של תאורייה מדעית. עכשיו, נכונה חלקית הטענה שרשמת שאין מה לעשות עם "תאוריית האבולוציה" מעבר לכך שהיא מציעה הסבר, אך באותה מידה גם אין ממש מה לעשות עם תאוריית "כוח המשיכה". תאוריית האבולוציה יכולה להיות שימושית כדי להבין את התהליכים שקורים כאשר משתמשים בתרופה נגד נגיף HIV, כידוע, בכל פעם אשר משתמשים בסוג מסויים של תרופה נגד HIV, מופיעים סוגים חדשים של המחלה, אשר מחוסנים לתרופה, פה למשל תאוריית האבולוציה נותנת הסבר מדוע זה קורה. שנית, הבנת האבולוציה של חרקים/מזיקים, יכולה לסייע להמציא אמצעים יותר אפקטיבים להדברת מזיקים בשדות של גידולים.
פגוש בדב שכול
New member
זה חידוש
חידוש גדול חידשת לי 'חכמ'. את המספר הזה של קצב מוטציות של בערך אחת ל 8^10 נוקלאוטידים, שמעתי וראיתי בעבר. לתומי, סברתי שזהו מספר שנמצא בבדיקות בפועל. דהיינו שסרקו קטעי גנים של הורה וצאצא ומצאו בממוצע כך וכך מוטציות. אבל מה שמסתבר, לפחות מהמאמר שהבאת הוא שלא כך. אלא שאת קצב המוטציות מסיקים בדיעבד כך - מניחים מראש שלאדם ולשימפנזה אב משותף שחי לפני כך וכך דורות, מודדים את גודל השוני ביניהם, מחלקים במספר הדורות ומקבלים את קצב המוטציות. כל הכבוד. מה שבאמת ראוי היה לעשות הוא - למדוד את קצב המוטציות בפועל, לחשב את אחוז המוטציות שבכלל שורדות, לחשב כמה דורות לוקח למוטציה ששורדת להתפשט על אוכלוסיה, להשוות את גנום האדם לשימפנזה ולראות אם השוני ביניהם מתאים לקצב המוטציות שחושב ואז להסיק אם יתכן בכלל שיש להם אב משותף שחי לפני כך וכך דורות כפי שעולה מממצאי שברי הגוגלות המעופשות. "תוסיף את א+ב+ג ביחד ותגיע בתקופה של אלפי שנים לשינויים בתדירות אללים לאורך זמן בתוך אוכלוסיה." -------- אם עקבת אחר הויכוחים והסימולציות בפורום "אתאיזם ודת" היה עליך כבר לדעת שביצורים דיפלואידים (שזה כמעט כל הרב תאיים) המצב הוא עגום. ב N דורות סיכוייה של מוטציה לשרוד הוא 2 חלקי N. דהיינו ב 1000 דורות ישרדו בכלל רק כ 2 מוטציות מתוך 1000 (בתנאי שאינן מזיקות כמובן). ונמצא אם כן, שאם מהשוואת גנום האדם והשמפנזה נמצא קצב מוטציות של אחת ל 8^10 נוקלאוטידים לערך, אזי יהיה עלינו להניח שבפועל קצב המוטציות גבוה פי N בערך, כאשר N הוא מספר הדורות מאז האב המשותף. ואת זה כמדומני שכחו לחשב באותו מאמר. "וממצאי המאובנים תואמים את ההתפתחות מבחינה כרונולוגית" ------ נפלא. ממצאי המאובנים תואמים את קצב המוטציות שחושב לפי ממצאי המאובנים.
חידוש גדול חידשת לי 'חכמ'. את המספר הזה של קצב מוטציות של בערך אחת ל 8^10 נוקלאוטידים, שמעתי וראיתי בעבר. לתומי, סברתי שזהו מספר שנמצא בבדיקות בפועל. דהיינו שסרקו קטעי גנים של הורה וצאצא ומצאו בממוצע כך וכך מוטציות. אבל מה שמסתבר, לפחות מהמאמר שהבאת הוא שלא כך. אלא שאת קצב המוטציות מסיקים בדיעבד כך - מניחים מראש שלאדם ולשימפנזה אב משותף שחי לפני כך וכך דורות, מודדים את גודל השוני ביניהם, מחלקים במספר הדורות ומקבלים את קצב המוטציות. כל הכבוד. מה שבאמת ראוי היה לעשות הוא - למדוד את קצב המוטציות בפועל, לחשב את אחוז המוטציות שבכלל שורדות, לחשב כמה דורות לוקח למוטציה ששורדת להתפשט על אוכלוסיה, להשוות את גנום האדם לשימפנזה ולראות אם השוני ביניהם מתאים לקצב המוטציות שחושב ואז להסיק אם יתכן בכלל שיש להם אב משותף שחי לפני כך וכך דורות כפי שעולה מממצאי שברי הגוגלות המעופשות. "תוסיף את א+ב+ג ביחד ותגיע בתקופה של אלפי שנים לשינויים בתדירות אללים לאורך זמן בתוך אוכלוסיה." -------- אם עקבת אחר הויכוחים והסימולציות בפורום "אתאיזם ודת" היה עליך כבר לדעת שביצורים דיפלואידים (שזה כמעט כל הרב תאיים) המצב הוא עגום. ב N דורות סיכוייה של מוטציה לשרוד הוא 2 חלקי N. דהיינו ב 1000 דורות ישרדו בכלל רק כ 2 מוטציות מתוך 1000 (בתנאי שאינן מזיקות כמובן). ונמצא אם כן, שאם מהשוואת גנום האדם והשמפנזה נמצא קצב מוטציות של אחת ל 8^10 נוקלאוטידים לערך, אזי יהיה עלינו להניח שבפועל קצב המוטציות גבוה פי N בערך, כאשר N הוא מספר הדורות מאז האב המשותף. ואת זה כמדומני שכחו לחשב באותו מאמר. "וממצאי המאובנים תואמים את ההתפתחות מבחינה כרונולוגית" ------ נפלא. ממצאי המאובנים תואמים את קצב המוטציות שחושב לפי ממצאי המאובנים.
SilentMike
New member
ומהי טאוטולוגיה?
טאוטולוגיה היא פשוט פסוק לוגי שהוא תמיד אמת בלי קשר לערך המשתנים שלו. זה הכל. עכשיו מה תורת האבולוציה בדרך ברירה טבעית טוענת? שהחיים התפתחו באופן טבעי לחלוטין בצורה הטבעית לחלוטין. נוצרו מוטציות, ואלו נבררו ע"י כך שמותאמים יותר שרדו באופן עקבי. זה מה שרוצים להוכיח לא צריך לפחד מהמילה "טאוטולוגיה". טאוטולוגיה אינה בהכרח דבר רע. בכל פעם שמוכיחים משפט מתמטי מוכיחים למעשה שהפסוק "הידע הקודם גורר את המשפט X" הוא טאוטולוגיה. באבולוציה מה שאנו רוצים להראות זה שהברירה היא מספיקה. אנחנו רוצים להראות ש-"מי ששורד באופן טבעי שורד" (שים לב שהוספתי משהו די חשוב) מספיק בשביל להסביר פילים לויתנים נמלים ועצי סקויה. זו המטרה בעצם, להוכיח שזה מה שגורם בפועל לשינוי, ברירה בין שינויים קטנים ובדידים בקוד הגנטי. וזה מתאים בדיוק לשיטה המדעית של לקחת את ההסבר הפשוט והבסיסי ביותר שאפשר, ולא להמציא מעבר לו קישוטים מיותרים (וגם לעיקרון הפילוסופי התואם "התער של אוקום"). ואגב הקטע על זה שבר-המזל שורד, לא מחזיק. לאורך זמן מי שיותר מתאים שורד (סטטיסטיקה של מספרים גדולים), אלא אם כן ה-"מזל" הוא לא אקראי, אלא איזו תכונה מדידה שנותנת יתרון קבוע.
טאוטולוגיה היא פשוט פסוק לוגי שהוא תמיד אמת בלי קשר לערך המשתנים שלו. זה הכל. עכשיו מה תורת האבולוציה בדרך ברירה טבעית טוענת? שהחיים התפתחו באופן טבעי לחלוטין בצורה הטבעית לחלוטין. נוצרו מוטציות, ואלו נבררו ע"י כך שמותאמים יותר שרדו באופן עקבי. זה מה שרוצים להוכיח לא צריך לפחד מהמילה "טאוטולוגיה". טאוטולוגיה אינה בהכרח דבר רע. בכל פעם שמוכיחים משפט מתמטי מוכיחים למעשה שהפסוק "הידע הקודם גורר את המשפט X" הוא טאוטולוגיה. באבולוציה מה שאנו רוצים להראות זה שהברירה היא מספיקה. אנחנו רוצים להראות ש-"מי ששורד באופן טבעי שורד" (שים לב שהוספתי משהו די חשוב) מספיק בשביל להסביר פילים לויתנים נמלים ועצי סקויה. זו המטרה בעצם, להוכיח שזה מה שגורם בפועל לשינוי, ברירה בין שינויים קטנים ובדידים בקוד הגנטי. וזה מתאים בדיוק לשיטה המדעית של לקחת את ההסבר הפשוט והבסיסי ביותר שאפשר, ולא להמציא מעבר לו קישוטים מיותרים (וגם לעיקרון הפילוסופי התואם "התער של אוקום"). ואגב הקטע על זה שבר-המזל שורד, לא מחזיק. לאורך זמן מי שיותר מתאים שורד (סטטיסטיקה של מספרים גדולים), אלא אם כן ה-"מזל" הוא לא אקראי, אלא איזו תכונה מדידה שנותנת יתרון קבוע.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.