אבולוציה מא' ועד ת'.

[InfectedM]

אבולוציה מא' ועד ת'.

שלום לכולם. אני עוקב אחר הפורום בעניין רב זה זמן מה ואני משתדל לספוג ידע מכם אני מאוד מעוניין ללמוד לעומק את נושא האבולוציה אך לא מצאתי אתר שבאמת מסביר הכל מהבסיס. אשמח אם תוכלו להפנות אותי לאתר או ספר טוב שיעזרו לי להתחיל. Evolution for dummies אולי?

בריאן

 

[Caligola]

אם אין לך בעיה לקרוא טקסטים באנגלית

אני מציע לך לעבור על האתר הזה - Understanding Evolution של אוניברסטית בארקלי, באתר Talkorigins(*) תוכל למצוא כמויות של אינפורמציה. ואם במאמרים בעברית אתה מעונין, בפורום חינוך ובעלי חיים עלה מאמר שמסביר את עקרונות תורת האבולוציה בצורה פשוטה להבנה. באתר חופש יש מדור העוסק באבולוציה, יש כיום עשרות של ספרים העוסקים באבולוציה, וממה שידוע לי הפופאלרים בהם הם ספריו של הזאולוג ר'יצארד דוקינס, הגן האנוכי (**) והשען העיוור (***) ובנוסף לאתרים האלה, אתה מוזמן לעבור על קישורי הפורום, שם תוכל למצוא עוד קישורים לאתרים בנושא..

 

[pembencipolisi]

http://www.palaeos.com/

האתא מציג את כל הידוע על סדר התפתחות היצורים כולל תמונות ותכונות מזהות של היצורים.

 

[סלע 1]

אבולוציה למתחילים

כתבתי פעם מסמך מבוא בנושא אבולוציה כתוצאה מדיון בפורום דתיים-חילונים ב-ynet. במקרה (או שלא במקרה) קראתי לאותו מסמך בשעתו Evolution for dummies (בדומה לכל הספרים הנושאים שמות בסגנון זה). אני מקווה שמסמך זה יהיה שימושי עבורך כנקודת התחלה.

 

[22ק ו ס ם]

היי סלע, טוב לראות אותך פה

 

[סלע 1]

הי קוסם

למען האמת, הגעתי לפורום הזה אחרי שראיתי הפניה שלך לפתיל כאן בפורום מדע ב-ynet.

 

[Caligola]

מאמר חביב, פשוט להבנה, ומסביר בצורה

מצויינת, עם זאת מקריאה שלו ראיתי שם כמה דברים שראויי לתקן..

מספר תיקונים למאמרך:

(1) רשמת שם: "ברוב המקרים התוצאה של מוטציה אקראית כזו היא הרת אסון ומתקבל שינוי לרעה – יצור מעוות ונכה הסובל מפגם כזה או אחר. אבל בהסתברות מסוימת, אחת לכמה אלפי מוטציות, מתקבל שינוי לטובה" -- שני טעויות: 1. האבולוציה ברוב המקרים יוצרת מוטציות שהם נטרליות. יש כ-175 מוטציות נטרליות, כ-3 מוטציות שליליות, ומספר מועט יותר מוטציות מועילות אצל בני אדם. 2. מוטציות שליליות הם לא בהכרח מוטציות קטלניות, הם יכולות להוריד מסיכויי השרידות של הפרט, אבל *לא בהכרח* לגרום למותו. לכן, "ברוב המקרים התוצאה של מוטציה אקראית היא נטרלית, בחלק מהמקרים היא שלילית, ובחלק אחר היא מועילה" יהיה יותר נכון לרשום. (2) עוד טעות עשית בקטע הזה -- "כל מוטציה גנטית יכולה להזיז את הכדור בצעד קטן מאד לאחד הכיוונים. מכיוון שהמוטציות הן אקראיות לחלוטין, רוב הסיכויים שסידרה של מוטציות תדחופנה את הכדור הלוך ושוב באותו האזור, והיצור שלנו לא ישתנה בהרבה." -- ההפך הסבירות שתיפול מוטציה נקודתית באזור מסויים בגנום ומיד אחריה תיפול מוטציה נקודתית באותו מקום בדיוק שתשחזר אותה הוא סיכויי אפסי. תחשוב למשל על הרצף הגנטי הבא:

CGATCGATCGTAGCTAGCTAGCTAGCTAGCTAGCTAGCTA​

נפלה כעת מוטציה ושינתה את האות המודגשת. וכעת הרצף הגנטי נראה כך:

CGATAGATCGTAGCTAGCTAGCTAGCTAGCTAGCTAGCTA​

כעת הסיכויי שתפול מוטציה בדיוק באותה אות, ותשנה את A חזרה ל-C הוא סיכויי אפסי ולא סביר, ולכן המטפורה של הכדור איננה נכונה. (3) המטאפורה של הכדור הנע בהרים גם היא שגוייה, היא מניחה שלאבולוציה יש מצב סופי, כלומר: ברגע שהכדור הגיע לתחתית הוא כבר לא יכול יותר לרדת למטה, וזאת טעות. (4) עוד טעות ראיתי בקטע הזה -- "הרבייה המינית הומצאה לפני כ-1.2 מיליארד שנה" -- טעות, חד-תאיים גם מבצעים רביה מינית ותהליך כזה נקרא קוניוגציה, כך שרביה מינית לא "הומצאה" בשלב כלשהוא, היא התקיימה החל מהרגע הראשון שהופיעו החד-תאיים. (5) בסיום מאמרך, ציינת שם -- "140 מיליון שנה – הדינוזאורים בעלי הנוצות הראשונים." -- לא מדוייק, הציפור הראשונה שנמצאה היא הארכיאופטריקס והיא תוארכה כבת 150 מיליון שנה.

וכמה הערות:

(א) לגבי הומו-ארקטוס שציינת במאמרך חשוב להדגיש שהומו-ארקטוס למרות שמו לא היה ההומנואיד הראשון שהלך זקוף, ההומונאיד הראשון שהזדקף היה האוסתרולופיתקוס אפרנזיס, ואת זה אפשר לראות מהמאובן המפורסם - Lucy. (ב) ציינת שם את האדם הניאנדרתלי, וראוי להדגיש את ההבדלים ביננו לניאנדרתלים: לנאנדרתלים יש גולגולת ארוכה, העצם שבאזור הגבה מובלטת בשונה מהומו-ספאינס-ספאינס, לנאנדרתלים עצמות כבדות יותר. ניתן לראות כאן אילוסטרציה של אדם ניאנדרתלי מול הומו-ספאינס-ספאינס. (ג) ציינת שם שהאדם הניאנדרתלי לא היה אחד מאבותינו אלא קרוב משפחה, ויש להדגיש שהאדם הניאנדרתלי בטוח לא היה מאבותינו בדיקות מעבדה השוו mtDNA שהוצא מתוך האדם הניאנדרתלי לבין mtDNA של האדם המודרני, לבין mtDNA של שימפנזה הבדיקות קבעו שהניאנדרתלים לא היו אב-קדמון של האדם המודרני, אלא מין שהתקיים בפני עצמו. ראה כאן - 1. http://www.genetics.wisc.edu/courses/spring04/566/files/krings.pdf 2. http://www.pnas.org/cgi/content/full/96/10/5581 (ד) רשמת שם -- "כפי הנראה שינויים אקלימיים שהתרחשו לפני קרוב לשני מליון שנים גרמו לאבותינו הקדומים להימצא בסביבה שונה מזו לה הסתגלו, ובמקום יער מלא עצים ופרות היו צריכים להסתגל לסביבת סוואנה מישורית ברובה. בכדי לשרוד הם היו צריכים להסתגל להליכה בעיקר על הקרקע, מה ששינה את יציבתם" -- ופה אני בספק, אני לא בטוח ששינוי הסביבה הוא זה שגרם לפיתוח הזקיפות.

 

[סלע 1]

תגובה על ההערות

תודה על ההערות והתוספות. באופן ספציפי יותר: הערה 1: כשאתה צודק אתה צודק. אני מקבל את התיקון. הערה 2: מובן שיש בעייתיות במטאפורה הנ"ל, מכיוון שניסיתי לעבור ממרחב דיסקרטי רב-מימדי למרחב חד מימדי ורציף לצורך הפשטות, והמעבר הנ"ל הופך את הדוגמה למאד פשטנית (הסתייגות אותה ציינתי במהלך אותו קטע יותר מפעם אחת). המודל המאד אבסטרקטי ולא ממש מציאותי אליו התיחסתי (מרחב רציץ, מוטאציות של פלוס-1 ומינוס-1) נועד בכדי להמחיש את הקשר בין ההסתברות למוטאציה לבין סיכויי ההישרדות תחת סביבה נתונה. מכיוון שניסיתי להיתחמק (אולי באופן לא מספיק אלגנטי) מההתיחסות אל פרט בודד לעומת אוכלוסיה, כדאי להתיחס לאוכלוסיה של פרטים בכדי לקבל תיאור קרוב ביותר למצב בפועל. הערה 3: בדוגמה הנ"ל אני לא מניח כי לאבולוציה יש מצב סופי אלא נקודות מינימום לוקאליות. מינימום לוקאלי הוא מצב בו לא ניתן להגיע למצב טוב יותר ע"י מוטאציה יחידה (או במילים אחרות - ישנה הסתברות נמוכה להגיע למצב טוב יותר). מבחינה זו אני שלם לחלוטין עם הדימוי של הכדור המטייל בהרים. זה לא שהכדור הגיע לתחתית והוא לא יכול לרדת למטה. תמיד תהיינה נקודות מינימום נמוכות יותר, אבל בכדי להגיע אליהם יש צורך להתגבר על משוכה הסתברותית (כלומר צירוף מוטאציות שכל אחת בפני עצמה איננה מועילה). הערה 4: כאן אני דווקא לא מסכים איתך, בשתי נקודות. דבר ראשון, גם תהליך הקוניוגציה לא קיים מראשית הופעת החיים. לפי מה שהצלחתי למצוא סבורים כי מנגנון זה התפתח לפני כ-2.5 מיליארד שנה. דבר שני, למרות שהן קוניוגציה והן רביה מינית הם מנגנונים המאפשרים מיזוג חומר גנטי, מדובר בתהליכים שונים. תהליך רביה מינית של תאים אוקריוטים (בניגוד לבקטריות), המבוססת על תהליך של מיוזה, נוצר רק לפני 1-1.2 מיליארד שנה על פי מה שידוע כיום. הערה 5: יכול להיות שהמקור עליו הסתמכתי בנושא זה לא היה מעודכן דיו.

 

[Caligola]

מאחר והמאמר הוא Evolution for

dummies, רצוי לדעתי להמנע משימוש במטאפורות שיכולות לבלבל את הקוראים. למרות שזה לא קריטי ולא הכרחי לתקן את הסעיפים (2) ו-(3), הם יוצרים במקצת רושם מוטעה. במטפורת הכדור הנע בהרים אין בהכרח משוכה הסתברותית של רצף מוטציות שצריכות לקרות כדי שהאבולוציה תמשיך, אלא אם כן תפרט אני לא אסכים עם הקביעה הזאת, תמיד תוכל להיות בכל שלב מוטציה חיובית שתגביר את השרידות ותתווסף למאגר הגנים של האוכלוסיה, זה למשל מקרה של מוטציה חיובית שנצפתה אצל תינוק, במקרה הזה למשל, אני לא רואה משוכה הסתברותית. לגבי הערה מספר 4: OK, קיבלתי את הערתך, ספציפית אני חושב שתהליך הרביה מינית התפתח בעקבות הקוניוגציה ושיש קשר מבחינה התפתחותית בין הדברים, למרות שאין לי תימוכין לכך.

 

[סלע 1]

דווקא הדוגמה שהבאת לא משכנעת

השאלה "האם מוטאציה היא חיובית או לא" לא תלויה דווקא במה שניראה לנו באופן אינטואיטיבי כחיובי אלא בשאלה של תמורה לעומת מחיר. לכאורה אפשר לבוא ולומר: תינוק שרירי יותר? איזה כיף לו, זה אחלה מוטאציה שבעולם. אבל עכשיו תישאל השאלה: בעולם בעל משאבים מצומצמים בו התפתח המין האנושי במשך כל שנותיו, האם זה באמת יתרון? האם המחיר של שרירים מוגדלים, בדמות צריכת מוגברת של אנרגיה וחלבונים (ואולי גם חסרונות נוספים שלא חשבתי עליהם) אכן שווים את היתרון ההישרדותי? שים לב שמדובר פה בעצם בשיבוש של המנגנון שמטרתו לפקח על גדילת מסת השרירים. עצם קיומו של מנגנון שכזה מעידה על היותו חיוני לקיומנו (לפחות מבחינה היסטורית). הייתי אפילו מסתכן ואומר שסביר שהגן הגורם לחוסר במיוסטטין כבר נוצר בעבר אבל לא הפך לדומיננטי באוכלוסיה מכיוון שאין בו יתרון אבולוציוני.

 

[Caligola]

בסופו של דבר מה שמכריע וקובע

הוא מבחן התוצאה, ד"ר Markus Schuelke שהוא פרופסור לגנטיקה מולקולרית עקב ביחד עם עמיתיו אחר הילד במשך חמש שנים, ונתגלה שהילד לא סבל ממחלה בעקבות החוסר במיוסטטין -

The good news is that Schuelke and his colleagues have been able to follow the boy for almost five years, and he appears to suffer no ill effects from the lack of myostatin.​

לכן, אין זה משנה אם נעלה ספקולוציות מדוע המוטציה הזאת יכולה להיות שלילית, על פי מבחן התוצאה התגלה שהיא חיובית.

 

[סלע 1]

אני לא משוכנע שזה המבחן הנכון

מוטאציה היא חיובית ברגע שלפרט הנושא מוטציה זו יש יתרון הישרדותי. העובדה שאצל אותו הילד לא אובחן כל נזק ניראה לעין לא הופכת עדיין את המוטציה ליתרון. מעבר לכך, כפי טענתי צריך להתיחס לעקרון המינימום הלוקאלי רק תחת סביבה יציבה יחסית. אין כל ספק שמצבו של האדם הלבן היום שונה מהמצב שהתקיים במשך עשרות אלפי שנים בהם האדם היה חברה של ציידים לקטים. מאד יכול להיות שבמצב הקיים היום למוטציה שכזו אין חסרון הישרדותי בעוד שבמשך רוב שנות קיומו של המין האנושי אדם שרירי מידי היה יכול להיות בבעיה.

 

[Caligola]

אני רואה שיש לך בקיאות מרשימה..

המושג של לקטים וציידים(Hunters and gatherers) הוא מושג המתייחס לתאוריה שבזמן הצייד היו שני קבוצות: האחת מלקטת והשנייה מאספת. לדעתי, אם הילד הזה היה חיי בתקופה קדומה יותר הוא היה צייד מצויין, וגם זה לא היה פוגע ביכולתו ללקט אם הוא היה נדרש. גופו המפותח היה מסייע לו להרוג את הטרף הרבה יותר בקלות.

 

[Caligola]

*טל"ח "האחת מלקטת"="האחת צדה"

 

[22ק ו ס ם]

תוספת

שתי הקבוצות מתייחס לעובדה שהגברים היו ציידים והנשים מלקטות. סלע צודק עקרונית שיש אדפציות שלא רלוונטיות לסביבה המודרנית או שפועלים בצורה שונה מכיוון שהגירויים שונים. נקודה נוספת שראויה להבהרה היא שהאבולוציה פועלת על ממוצעים. כך שהמוטאציה הנצפית צריכה לעזור לשרידה בממוצע ויתכן שבמקרה הספציפי הזה היא לא הייתה משנה במאומה.

 

[Caligola]

סטיבן ג'יי גולד הציע בשנת 1972 את

תאורית שיווי המשקל המקוטע תאוריה על פיה השינויי האבולוציוני איננו מתקדם בקצב קבוע, על פי התאוריה של גולד התמיינות יכולה לקרות במהירות ומיד אחריה המין יכול להשאר במשך תקופה ארוכה ללא שינויים התפתחותיים רבים. אומנם לא התכוונת לזאת, אבל מטאפורת הכדור הנע בהרים מזכירה את תאורית שיווי המשקל המקוטע. אם אינך מתכוון לתאורית שיווי המשקל המקוטע, אז האבולוציה מתקדמת בקצב קבוע, ולא עוברת תקופות של משוכות הסתברותיות. וגם אם יש קצב התפתחות שהוא איננו קבוע, זה עדיין לא הופך את האבולוציה כתלוייה במשוכות הסתברותיות.

 

[סלע 1]

כאן אני מופתע לגלות

שלפחות על פי ההתיחסות שלך דומה כי תיאורית שיווי המשקל המקוטע לא התקבלה עדיין כדומיננטית בתחום. לפחות באופן אינטואיטיבי כמו גם על פי כל הידוע לי, אני לא רואה כל הסבר אחר משכנע לגבי מגוון הממצאים הידוע לנו. איזו דרך אחרת קיימת בכדי להסביר את העובד כי ממצאים פליאונתולוגים מעידים על כך שמינים של בעלי חיים נותרו כמעט ללא שינוי במשך מיליוני שנים (לפחות ללא שינוי מורפולוגי נראה לעין), ומינים חדשים צצו בזמן קצר יחסית? כיצד ניתן להסביר את העובדה שבתקופות מסויימות חלה "התפוצצות" מינים, ובטווח זמנים קצר יחסית נוצר מגוון עצום של מינים לעומת תקופות ארוכות אחרות עם מעט מאד שינויים? והשאלה האפילו יותר מעניינת: כיצד ניתן להסביר את העובדה שישנם מינים שנותרו כמעט ללא שינוי מלפני מאות מיליוני שנה ועד היום? ההסבר היחיד מבחינתי הוא שעבורם "טוב לי כמו שאני, ואין לי סיבה להשתנות" - כלומר בנישה שלהם, כל מוטאציה בעלת סבירות גבוהה היא לרעה. מעבר לכך, אפשר לערוך גם ניסוי מחשבתי. בוא נניח לרגע שישנו יצור החי בסביבה ללא שינויים משמעותיים (שינויים משמעותיים הם מושג יחסי התלוי במאפייני הסביבה בהם היצור תלוי). האם לא סביר להניח כי לאחר מספיק זמן, כל מוטאציה בעלת סבירות גבוהה מספיק תתרחש? האם לא סביר להניח כי אותו יצור יגיע למצב של "התמחות יתר" בו תהיה לו התאמה כל-כך טובה לנישה שלו שכל מוטאציה סבירה רק התפוך אותו לפחות מתאים?

 

[Caligola]

אז דברי לא הובנו כהלכה.

תאורית שיווי המשקל המקוטע אכן התקבלה כדומיננטית בתחום בעקבות ממצאי המאובנים, ואני גם מקבלה, ויש הסכמה רחבה לכך שהאבולוציה לא נעה בקצב קבוע, ולמעשה יכולה לעיתים להיות מהירה, לעיתים אחרות להיות איטית, ולעיתים אחרות לנוע בקצב משתנה. האם כשכתבת את המשפט הזה -- "תמיד תהיינה נקודות מינימום נמוכות יותר, אבל בכדי להגיע אליהם יש צורך להתגבר על משוכה הסתברותית (כלומר צירוף מוטאציות שכל אחת בפני עצמה איננה מועילה)." -- התכוונת לתאורית שיווי המשקל המקוטע?

 

[סלע 1]

התכוונתי לאחד העקרונות

בתיאוריית שיווי המשקל המקוטע, והכנסתי כאן גם קצת את הפרשנות האישית שלי לתיאוריה ... תיאוריית השיווי המשקל המקוטע נשענת על מספר עקרונות. אם אני זוכר נכון, המאמר המקורי לא הסתמך על משוכות הסתברותיות למיניהן אלא בעיקר על התנאים הסביבתיים הדרושים לתהליך ההתמיינות (אוכלוסיה קטנה ומבודדת, קיומה של מצוקה קיומית הדורשת פיתרון), כאשר הטענה היא שתנאים אלו מתקיימים למשך פרק מן מוגבל, לאחריו באה תקופה ארוכה של שיווי משקל. הסברים הדומים להסבר אותו הבאתי, אאל"ט, באו מאוחר יותר. אפשר גם להסתכל על זה בצורה אחרת, אם מסתכלים על "מרחב הפתרונות" ולא על המרחב הגנטי. באופן כללי אפשר להתיחס במודלים אבולוציונים לשלושה מרחבים שונים: המרחב הסביבתי (או "מרחב הבעיה"), מרחב הפיתרון ומרחב היצוג (או המרחב הגנטי). המרחב הסביבתי מתיחס לתנאי הסביבה עימם האורגניזם צריך להתמודד, כלומר הסכנות והמשאבים בכל מקום גיאוגרפי. כל יצור "בוחר" לעצמו, בדרך של התמיינות, נישות סביבתיות מסויימות אליהן הוא מתאים את עצמו. מרחב הפיתרון מתיחס לתכונות והמאפיינים הפיזיים וההתנהגותיים של היצור. למרות שעל פי רוב יש מידה רבה של התאמה בין מרחב הפיתרון לבין הקומבינציה הגנטית היוצרת את הפיתרון הנ"ל, הקשר הוא לא חד-חד ערכי, כפי שניתן ללמוד גם מתופעת ה-convergence, כאשר יצורים בעלי מטען גנטי שונה לחלוטין מפתחים את אותו הפיתרון. הידע שלנו בגנטיקה עדיין מועט מידי מכדי לפתח מודלים מורכבים המתיחסים למרחב הגנטי. אנחנו מכירים את המנגנונים השונים ליצירת מוטאציות, אנחנו מכירים את השפעתם של גנים בודדים שונים, אבל אנחנו מבינים הרבה פחות את ההשפעה ההדדית של מספר גנים אחד על השני, על האפקט של גורמים מרחביים (שאינם קשורים לרצף הגנטי), שלא לדבר על הידע המועט שלנו באמבריולוגיה ועל הדרך בה הגנים קובעים את צורת התפתחותנו מעובר. לאור המוגבלויות הנוכחיות של הידע המדעי, לעניות דעתי קל יותר להתיחס בינתיים למרחב הפיתרון - כלומר למאפיינים הניראים לעיין, תוך שילוב מה שאנחנו כן יודעים על גנטיקה אל תוך המודל. אחד הדברים שניתן לשים לב אליהם ב"מרחב הפיתרון" הנ"ל הוא תופעת ההתמחות. ברגע שמין בעלי חיים מסויים מפתח יתרון בתחום מסויים, יש העדפה ברורה לשיפור היתרון הקיים על פני פיתוח יתרונות חדשים. מה שנובע מכך זה "סחף" לכיוון מסויים, והתפתחות המביאה לניצול מירבי (באופן יחסי כמובן) של היתרון הנ"ל. ברגע שהג'ירף הקדמון החל לגדל צוואר ארוך, הועדפה סידרה של מוטאציות שתאפשר להאריך את הצוואר יותר ויותר, עד לנקודה בה לא יהיה לאורך נוסף כל יתרון הישרדותי. במצב כזה, שינויים רבים אחרים שהיו עשויים להוות יתרון אצל בעלי חיים אחרים עלולים לגרוע מיתרון הצוואר של הג'ירפה שלנו, ולכן לא להתרחש גם כאשר יתכן והתפתחות זו עשויה היתה להוביל את הג'ירף בסופו של דבר לפיתרון שיהיה טוב בהרבה מצוואר ארוך. זה בדיוק המינימום הלוקאלי אליו אני מתכוון.

 

[SilentMike]

אפשר?

הייתי רוצה להתערב כאן בעניין. תיאוריית "שיווי המשקל המקוטע" לא התקבלה משום שהיא מעולם לא עמדה מול תיאוריה של "התקדמות אבולוציונית בקצב קבוע" (ולך תדע איך בכלל מחשבים את הקצב הזה...). כבר במוצא המינים צ'ארלס דרווין מציין בכמה מקומות שמינים מסויימים עשויים להישאר פחות או יותר כמו שהם במשך תקופה ארוכה מאוד, בזמן שמינים אחרים משתנים. גם עוסקים מאוחרים יותר בתחום עסקו בכך לפני שגולד ואלדריג' (אסור לשכוח את ניילס אלדריג') פירסמו את התיאוריה שלהם (ביניהם ארנסט מאייר, חוקר מכובד לכל הדעות). מכיוון שאף אחר אף-פעם לא טען להתקדמות בקצב קבוע, תיאוריות "שיווי המשקל המקוטע" לא יכלה לתפוס את מקומה של טענה כזו. הזואולוג ריצ'רד דוקינס הקדיש לתיאוריית שיווי המשקל המקוטע פרק בספרו "השען העיוור" משנת 1986. הוא הציע תיאוריה גמישה יותר של "אבולוציה של מהירות משתנה", והסביר מדוע לדעתו "שיווי המשקל המקוטע" בגירסה הריאלסיטית והפחות פופוליסטית, היא בשר מבשרו של הניאו-דרוויניזם, ולא מהפכה כלל. הטענה המרכזית של תיאוריית "שיווי המשקל המקוטע" היא ששינוי תמיד (או כמעט תמיד) מתרחש מאוד מהר (עשרות אלפי שנים) ובאיזור גיאוגרפי מוגבל, כאשר אחרי תום תקופת השינויים באה תקופה של קיפאון מוחלט (או כמעט מוחלט בגירסה המוחלשת שכנראה היתה כוונתו של גולד, אם שינויים קלים של התאמה לשינויי אקלים וסביבה רגילים). ההבדל האמיתי בינה לבין התורה השלטת, הוא שזו השלטת אומרת ששינויים יכולים להתרחש גם מהר וגם לאט, גם בתת-אוכלוסיה קטנה ומבודדת וגם באוכלוסיה גדולה יותר (כאשר קצת שינוי מתרחש במקום A ועוד קצת אח"כ במקום B וכו'...). ובעיקר, שאין "קיפאון" אמיתי. יש אבולוציה שפועלת כל הזמן, ולפעמים קצב השינוי הוא איטי עד כדי כך עצירה, משום שבעה"ח מותאם היטב לסביבתו ולא מוצגות כמעט מוטציות לשיפור. אבל הוא לא ב-"סטאסיס". הוא לא צריך לנוח מליון וחצי שנה כי הוא עבר שינוי. אם התנאים ישתנו, או שמוטציה מועילה שתפתח פתח לספרינט נוסף תגיע הוא (המין הביולוגי) כן יתחיל לעבור שינוי.