אבולוציה של אנטיביוטיקה

[ranisharoni]

אבולוציה של אנטיביוטיקה

כשאנו לוקחים אנטיביוטיקה תמיד אומרים לנו שצריך לסיים את הכמות כדי למנוע מהחיידק המותקף מלפתח עמידות לאנטיביוטיקה שניתנה לנו (ע"י חיסול וודאי של כל אוכלוסיית החיידקים המותקפים בגופיינו).
להבנתי, במדינות מסויימות, נזקי מחלות שקשורות לפיתוח עמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה עולה על נזקי עישון (כלכלית).

מה הסיכוי של חיידק מותקף לפתח עמידות לאנטיביוטיקה אם לא מסיימים את כל הכמות?
התחושה שלי היא שתמיד נותנים אנטיביוטיקה ממגוון מצוצמם של מוצרי מדף (נגזרי פנצילין למינהם).
האם יש עידכון תמידי של תכשירי האנטיביוטיקה הנפוצים משום פיתוח העמידות?

איך למעשה חיידק הופך עמיד לאנטיביוטיקה ואיך מפתחים ווריאנט שמתגבר על העמידות?
להבנתי במירוץ החימוש בין האנטיביוטיקה לסוגיה לחיידקים אין לנו למעשה שום סיכוי משום היעילות האבולוציונית של החיידקים באדפטציה מהירה.
האם זה סביר?

אנקדוטה, השמדת חיידקי אי-קולי שמקורם בצואת בקר ע"י כיבוס בשר באמוניה (Pink Slime) היא פרקטיקה ידועה לשימצה בה נאלצו לנקוט יצרני הבשר, בהכשר USDA, משום שאותם חיידקי אי-קולי פיתחו עמידות חזקה מידי לאנטיביוטיקה.
(האם חיידקים יכולים לפתח עמידות לאמוניה?

)

תודה.

 

[n o k i a 2 4]

תגובה לשאלותיך

היי,

עד כמה שאני יודע, הסיכוי של חיידק מותקף לפתח עמידות לאנטיביוטיקה במצב שלא מסיימים את הטיפול עד הסוף כנדרש הינו גבוה מאוד, מאחר והחיידקים שכביכול שרדו את ההתקפה האנטיביוטית יהיו מסוגלים להתרבות ולהקים דורות חדשים של חיידקים צאצאים חזקים ועמידים יותר, כאמור, הסיכוי גבוה אך אין זה מחייב שהדבר יהיה נכון לכל אחד ואחד.
לכן מומלץ לסיים את כל האנטיביוטיקה בכדי להפחית את הסיכון להתפתחות זני חיידקים עמידים שיידרשו בהמשך טיפול יותר פוטנטי ואינטנסיבי.

בגדול, ישנן לא מעט קבוצות של אנטיביוטיות, כגון: הפניצילין, קרבפנם, קינולונים וכן הלאה, כשבכל אחת מהקבוצות ישנם מספר סוגים של תרופות המאופיינות בטווח הפעילות שלהן ולרגישותם לאנזים בטא לקטמז, כדוגמת: ה-cloxacillin וה-methicillin שעמידים יותר לבטא לקטמז, המוקסיפן בעל הפעילות המשופרת כנגד חיידקים גראם שליליים וכן הלאה.

אני יכול להניח שלרוב, רופאים נתקלים מידי יום ובתקופות די קבועות באותם זני חיידקים נפוצים ולכן לרוב מפנים לטיפול באותם סוגים נפוצים של אנטיביוטיקה, אני גם מניח שבמקרים יותר קיצוניים הם יידעו להמליץ על טיפול באמצעות הקבוצה והסוג הרלוונטיים של האנטיביוטיקה שאינם נכללים בין התרופות הנפוצות.

בכל זאת, ישנו איום הולך וגובר של זיהומים שמקורם ב"סופר חיידקים" שפיתחו עמידות איתנה בפני האנטיביוטיקה בשל השימוש הנרחב בה בבתי חולים, עד כדי כך שארגון הבריאות העולמי הכריז על כך כאיום המשמעותי ביותר על בריאות הציבור בעולם. ואכן כבר קיים מירוץ למציאת סוגי אנטיביוטיקה חדשים הפועלים במנגנונים השונים מאלה הידועים, כשחלק יטענו שישנן הצלחות לא מעטות עד כה וחלק יטענו שהדבר אינו קורה עקב שיקולי כדאיות כלכלית והחזרי השקעה קטנים מהמחקרים הנ"ל, שהפכו ללא משתלמים.

למיטב הבנתי, חיידקים מפתחים עמידות מולדת לאנטיביוטיקה בתהליך של העברה גנטית אופקית מאותה אוכלוסיית חיידקים שהספיקה לפתח עמידות לאנטיביוטיקה, אולי כדאי שאת שאלתך על פיתוח הווריאנט שמתגבר על העמידות תפנה לפורום רפואה.

(זו כמובן דעתי האישית והיא אינה קובעת או באה להחליף דעה של מומחים בנושא.)

 

[ranisharoni]

איך זה עובד ברמת העיקרון?

תודה על התגובה.

אני מניח שמי שלא משלים את הטיפול (וגם אני חטאתי בכך) פשוט מרגיש הרבה יותר טוב היות והמינון הראשוני מחסל את רוב החיידקים. האם, ברמת העיקרון, כדי שיתפתח זן עמיד דרוש שמספר חיידקים ישרדו את הטיפול הלא שלם וגם תישאר מעט אנטיביוטיקה בסביבתם כדי שהם יוכלו לפתח עמידות מלאה? למה לא סביר שהחיידקים יפתחו עמידות במהלך טיפול שלם? האם זה משום שבממוצע לוקח להם זמן לפתח עמידות מלאה לאנטיביוטיקה נתונה?

האם הסיכוי לפיתוח עמידות בפרט מסויים שלא משלים את הטיפול נמוך אבל הסיכוי שלפחות פרט אחד מתוך רבים לא מסיימים יפתח עמידות הוא גבוה? והנה יש לנו זן עמיד?

במקרה שמתפתח זן עמיד, האם הפרט ירגיש מייד בסימפטומים של המחלה ויגלה שהאנטיביוטיקה כבר לא אפקטיבית באותה מידה ואז ידרש להחליף אנטיביוטיקה?

 

[Sophalin]

תגובה נוספת

זה לא רק זה. צריך לזכור שלגוף יש גם מערכת חיסונית משל עצמו שמסוגלת להילחם במחלות. לגוף יש כל מני דרכים להלחם בחיידקים (חום, נזלת, שיעול, הכדוריות הלבנות על סוגיהן השונים וכו')
אם לקחת אנטיביוטיקה והרגת מספיק חיידקים אז הגוף יכול להשמיד את מה שנשאר.

אני לא מבין איך במקרה כזה החיידק יכול לפתח נוגדנים (כנראה שלא) אבל הרבה פעמים חלק מהחיידקים שורדים במלחמה וחוזרים - יכול להיות שלאלו שחוזרים כבר תהיה עמידות לאנטיביוטיקה.

 

[שם מקורי 19]

ניחוש של הדיוט

תמיד הנחתי שזה המנגנון... כמובן שיתכן שטעיתי.

בוא נניח שהיית מעוניין לפתח זן של חיידקים מסוג מסויים שיהיו חסינים לאנטיביוטיקה מסויימת. איך היית פועל?
לדעתי, זה היה עובד כך:
1. גדל מושבה של החיידקים המקוריים
2. הוסף אנטיביוטיקה במינון מוגבל למושבה.
3. אסוף את החיידקים ששרדו (שעמידים יותר מן הסתם)
4. גדל מהם מושבה חדשה של חיידקים עמידים יותר
5. חזור בלולאה ל-(2) עד שתראה השפעה זניחה להוספת אנטיביוטיקה

הגיוני?
אם כן, הרי שזה בדיוק מה שקורה כשלא לוקחים את האנטיביוטיקה עד תומה (ולכן לא מחסלים לחלוטין את מושבת החיידקים שגרמה למחלה).

כלומר, כשאדם מסויים לא לוקח את כל האנטיביוטיקה, הוא מאפשר לחיידקים העמידים יותר ליצור מושבות חדשות - לאו דווקא אצלו. אם אחד מאלו שידבקו ממנו גם לא יקח את כל האנטיביוטיקה, יווצרו מושבות של חיידקים עמידים עוד יותר.... וכך עד שיהיו עמידים לאנטיביוטיקה זו.

 

[Sophalin]

חוץ מהעובדה

שהשארת כמה משתנים מחוץ למשוואה. במעבדה זה עובד. במציאות לא ממש.
בשביל שזה יעבוד אתה צריך לאסוף את החיידקים ששרדו לפתח מחלה מחדש אצל אותו האדם.
הרבה פעמים אנשים מפסיקים לקחת את האנטיביוטיקה כי הם מרגישים יותר טוב אך הגוף עוד לא התגבר לגמרי על המחלה.
ואז החיידקים שעדיין חיים ושרדו את המינונים הראשונים מפתחים את המחלה שוב. אלא אם כן - הגוף מצליח להתגבר עליהם בעצמו.

 

[שם מקורי 19]

למה אצל אותו אדם?

אדם א' חלה בדלקת ריאות. לקח אנטיביוטיקה, החלים חלקית - לרמה שהוא כבר לא "חולה", אך עדיין מצויים בריאותיו חיידקים, שמערכת החיסון שלו תוכל (אולי) להתגבר עליהם. והם חסינים יחסית לאנטיביוטיקה.

ואז הוא משתעל, והחיידקים מדביקים אדם ב'.

 

[Sophalin]

אוקיי מממ

אני לא אומר שזה לא יכול לקרות כי זה אכן פחות או יותר מה שקורה (אני מניח) אבל עדיין יש המון משתנים במשוואה שאתה לא יכול לחשב אותם במעבדה.
למשל איך תהיה העמידות של החיידקים החדשים באוויר למשל. וכדומה.
גם זה שאתה לקחת את האנטיביוטיקה נניח מחצית מהזמן שהוקצב לא אומר שזה באמת נכון.

נניח שההנחה היא שיש לך מליון חידקים בגוף במחלה רגילה. אבל במקרה ספציפי מסויים יש לחולה חצי מליון חיידקים. הוא יצטרך הרבה פחות זמן את התרופה.
באופן דומה גם יכול לקרות מקרה הפוך שבו יש לו 2 מליון חיידקים בגוף ואז הוא צריך להמשיך לקחת את האנטיביוטיקה הרבה מעבר למה שהורו לו. יתרה מזאת במקרה השני יש סיכוי יותר (בצורה משמעותית) שהחידקים בגוף שלו יפתחו עמידות לאותה אנטיביוטיקה כבר במהלך הטיפול כי הוא ארוך ומתמשך.

 

[ranisharoni]

לפי ההשערה שלך

כשמרגישים יותר טוב לאחר טיפול חלקי והמחלה לא חוזרת מייד אזי מה הסיכוי שהתפתח זן עמיד? האם אתה מצפה שתכשירים נפוצים כמו מוקסיפן יעברו עידכון שוטף להתגבר על יותר ויותר ווריאנטים עמידים? למה שהחיידקים לא יפתחו עמידות במהלך הטיפול?

"הוא מאפשר לחיידקים העמידים יותר ליצור מושבות חדשות - לאו דווקא אצלו". כלומר למרות שהפרט מתגבר על המחלה, זן עמיד שהתפתח בתוכו בכל זאת מדביק אחרים? נשמע כמו סכנה לציבור.

 

[שם מקורי 19]

אני לא מסוגל להעריך את הסיכויים

אבל באופן די ברור הם גדולים מאפס.

וכן, בהחלט, סכנה לציבור. לא חשבת שהזנים העמידים נשארים רק אצל המארח המקורי, נכון?

 

[n o k i a 2 4]

לוגיקה די פשוטה למען האמת

קח לדוגמא מקרה בו בזמן מחלה ישנם כמיליון חיידקים, לאחר הטיפול באנטיביוטיקה שגרם לך כבר לעבור ממצב של חולי למצב שבו הינך מרגיש טוב נשארו כ-100,000 חיידקים שלא חוסלו (בד"כ החזקים שבחבורה), הם ייצרו צאצאים שבד"כ יהיו הרבה יותר חזקים מהוריהם שכאמור היו חזקים מלכתחילה והנה לך מצב שבו מתפתח זן עמיד. אך אני מצטרף בנוסף לתגובתו של ידידנו ונוטה להאמין שלרוב בני האדם מערכת חיסונית יציבה שתהיה מסוגלת להתמודד גם עם אותם חיידקים שנותרו בדרכים יצירתיות אחרות.

אני מניח שאנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה ייחסית וגם לא מסיימים את הטיפול האנטיביוטי בזמן עלולים לתת יתרון מובהק לחיידקים במלחמה הזו, ולרוב את אותם אנשים לא תמצא מסתובבים במסדרונות בית החולים או מחוצה לו מאחר והם יהיו סגורים בבידוד עד לחלוף הסכנה - בכל זאת מדובר בעניין רציני ואני מאמין שבתי החולים/רופאים לא יתנו יד להתדרדרות המצב...

במידה ולא היית חוטא ומסיים את הטיפול כמתבקש היית מצליח לחסל גם את מושבת החיידקים האחרונה ובכך להפחית הסיכוי לפיתוח עמידות בקרב החיידקים הללו. לרוב, הרופאים נותנים זמן טיפול אנטיביוטי שמספיק דיו להשמדה מלאה של החיידקים.

כפי שכבר ציינתי, ישנם סוגים רבים של תרופות אנטיביוטיות בשוק, לכל אחת מאפיינים ייחודיים ויכולת להתמודד עם המצבים השונים של המחלה ובהתאם להתפתחותה ולכן ייתכן שמצב שטיפול אנטיביוטי אחד לא עזר יגרום לרופא לחשוב על כיווני טיפול אחרים בתרופות אחרות.

 

[ranisharoni]

מערכת חיסונית חלשה

היתה תחושה שההמלצה "לסיים את הטיפול" היא גורפת. האם למעשה כולם צריכים לצרוך כמות גדולה של אנטיביוטיקה בגלל אותם מעטים להם יש מערכת חיסון חלשה (או שאולי זה לא מעטים למשל לפי חתכי גיל)?

 

[תולעת הגשם]

חיידק לא מפתח עמידות בגלל האנטיביוטיקה האנטיסיוטיקה אינה משרה מוטציות. המוטציות לעמידות קורות מאליהן, אבל האנטיסיוטיקה בוררת את העמידים ומחסלת את הרגישים. מידת העמידות ( או הרגישות) היא גנטית. המוטציה לעמידות נדירה ביותר וסיבתה אינה ידועה, אבל כאשר חלה מוטציה כזו , היא שורדת בזכות האנטיביוטיקה שמחסלת מתחרים רגישים.

סיפור אמיתי-

במלחמת יום הכיפורים אבי היה מנהל מחלקה בבית חולים קטן במרכז הארץ שהוסב בעת המלחמה, לבית חולים לשבויי מלחמה בלבד.

הגיעו לשם פצועים מצריים גוססים עם נמק במצב גרוע. טיפול באנטיביוטיקה הציל את כולם ואף אחד לא מת. הצוות הרפואי נדהם מהפלאים שחוללה האנטיביוטיקה, בקנה מידה שלא ידוע אצל חולים מן הארץ. אם איני טועה זה פורסם בדוחות לאו"ם או לצלב האדום ואולי גם בספרות הרפואית. הכל בגלל שהם מעולם לא קיבלו אנטיביוטיקה. והם החלימו למרות שכל הפצועים המצריים היו נגועים בבילהרציה.

ביום השחרור כולם שוחררו עם פיג'מות ונעליים חדשות, תיק רפואי מלא בדוחות, ובצילומי רנטגן וגם צויידו בתרופות, באטובוסי אגד עם חלונות צבועים לבן.