'אבות ובנים' בגל"צ ב-3:45 בבוקר זה סוגשלטריגר
מסתבר. זה כמו הרבה רעידות אדמה קטנות ביחד, ביחד, זה כמו צונמי (לטבוע-או-לשוט?) [רק זה, ביחד, כל השאר זה לבד] לחיות-או-למות אן-דן-דינו הכאב כבר אף פעם לא "נקי". נקי. זאתאומרת. רק בגללך. נקי מדברים אחרים. פחות חשובים. לכמה דקות קודם, הרגשתי שזה שוב רק אתה. הבוקס הזה בבטן, אתה יודע. אני יכולה לצחוק על זה או לחשוב, סתם ככה, או לעשות דברים אחרים ואז הכל מפסיק. והבוקס הזה בבטן. המון שירים של מאיר אריאל באמצע הלילה, זה תמיד קרוב מדי, איזה שיר הכי אהבת? אני ואבא אוהבים את "לא יכול להוריד ממך את העיניים", והכי הכי אוהבים את- "ארגוני נשים מתנפלים עלי בתוכחה שאני עוזב עלייך את כל עול הבית והמשפחה (מה שנכון) אבל מה אעשה אין לי פנאי, לא אין לי פנאי, לא יכול להוריד ממך את עיניי" מתאים לך לאהוב את "לילה שקט", כן, זה הכי מתאים לך (אני אוהבת אותו גם בשבילך). "לך לך שרים לי במצעד הפזמונים הייתי טס לא רק הולך מכאן כעת". אני לא יודעת איזה שיר הכי אהבת. ואיזה ספר. ומה רצית להיות כשתהיה גדול. אני לא בטוחה שגם אתה ידעת. והנה, זה שוב, כבר לא רק בגללך. זה כל הדברים שקרו היום, והשבוע, והשנה. ומה שעוד יקרה, וכל הדאגות והמחשבות והיום-יום, זה אף פעם לא רק אתה (נפרדתי ממנו היום). [זהעדייןלאמרגישנכון] בעצם, רק ביום הזכרון ובאזכרה, אז זה רק אתה. כאב נקי. יומיים בשנה. ואפילו עם זה אני לא מסוגלת להתמודד. פעם זה היה ככה כל הזמן. תמיד בגללך. אז זה אומר שעכשיו טוב..? [זהעדייןלאמרגישטוב] חשבתי שאני צריכה ללכת אליך לפני היומולדת, מזמן לא הייתי, אתה יודע. אבל ביום שני כבר מתחילים עם כל האזכרות של המלחמה ועכשיו במשך חודש יהיו שם אזכרות כל יום, ואני לא רוצה לראות את זה (גם לנו יש אזכרה ללכת אליה). "יש ערימה של חברה מתחת לדשא אני דברים כאלה מחבב בנים בנות ביחד זה יפה ש- יש אומץ לפעמים להתערבב" (זה כמו איזה פנימיה צבאית שם אצלכם. הרוב בנים. טקסים צבאיים, תלבושת אחידה, ולא יוצאים הביתה בכלל, אתה לא רואה שהם דופקים אותך?!). ביום שני שוב יהיו שם יריות באוויר אחתשתייםשלוש הופ-הופ-טרללה עברה שנה. [אניכלכךצריכהלישוןכבר]
מסתבר. זה כמו הרבה רעידות אדמה קטנות ביחד, ביחד, זה כמו צונמי (לטבוע-או-לשוט?) [רק זה, ביחד, כל השאר זה לבד] לחיות-או-למות אן-דן-דינו הכאב כבר אף פעם לא "נקי". נקי. זאתאומרת. רק בגללך. נקי מדברים אחרים. פחות חשובים. לכמה דקות קודם, הרגשתי שזה שוב רק אתה. הבוקס הזה בבטן, אתה יודע. אני יכולה לצחוק על זה או לחשוב, סתם ככה, או לעשות דברים אחרים ואז הכל מפסיק. והבוקס הזה בבטן. המון שירים של מאיר אריאל באמצע הלילה, זה תמיד קרוב מדי, איזה שיר הכי אהבת? אני ואבא אוהבים את "לא יכול להוריד ממך את העיניים", והכי הכי אוהבים את- "ארגוני נשים מתנפלים עלי בתוכחה שאני עוזב עלייך את כל עול הבית והמשפחה (מה שנכון) אבל מה אעשה אין לי פנאי, לא אין לי פנאי, לא יכול להוריד ממך את עיניי" מתאים לך לאהוב את "לילה שקט", כן, זה הכי מתאים לך (אני אוהבת אותו גם בשבילך). "לך לך שרים לי במצעד הפזמונים הייתי טס לא רק הולך מכאן כעת". אני לא יודעת איזה שיר הכי אהבת. ואיזה ספר. ומה רצית להיות כשתהיה גדול. אני לא בטוחה שגם אתה ידעת. והנה, זה שוב, כבר לא רק בגללך. זה כל הדברים שקרו היום, והשבוע, והשנה. ומה שעוד יקרה, וכל הדאגות והמחשבות והיום-יום, זה אף פעם לא רק אתה (נפרדתי ממנו היום). [זהעדייןלאמרגישנכון] בעצם, רק ביום הזכרון ובאזכרה, אז זה רק אתה. כאב נקי. יומיים בשנה. ואפילו עם זה אני לא מסוגלת להתמודד. פעם זה היה ככה כל הזמן. תמיד בגללך. אז זה אומר שעכשיו טוב..? [זהעדייןלאמרגישטוב] חשבתי שאני צריכה ללכת אליך לפני היומולדת, מזמן לא הייתי, אתה יודע. אבל ביום שני כבר מתחילים עם כל האזכרות של המלחמה ועכשיו במשך חודש יהיו שם אזכרות כל יום, ואני לא רוצה לראות את זה (גם לנו יש אזכרה ללכת אליה). "יש ערימה של חברה מתחת לדשא אני דברים כאלה מחבב בנים בנות ביחד זה יפה ש- יש אומץ לפעמים להתערבב" (זה כמו איזה פנימיה צבאית שם אצלכם. הרוב בנים. טקסים צבאיים, תלבושת אחידה, ולא יוצאים הביתה בכלל, אתה לא רואה שהם דופקים אותך?!). ביום שני שוב יהיו שם יריות באוויר אחתשתייםשלוש הופ-הופ-טרללה עברה שנה. [אניכלכךצריכהלישוןכבר]