אבות שנעלמים לאחר הגירושים......
אז ככה,אני בת 18 הוריי התגרשו לפני כ 7 שנים,עד אז הקשר עם אבא היה פשוט מצוין ואפ' מדהים.הוא היה אבא פשוט מ-ו-ש-ל-ם.לאחר הגירושים(יש לציין שלא הוא זה שרצה להתגרש,הוא היה הפסיבי בעניין)הקשר בינינו הלך והידרדר עד שנותק כליל,הוא כנראה עבר איזשהו משבר מהמעבר לדירה לבד(כלומר בלעדינו,הילדים)ולדעתי החליט לעשות איזשהו סוויץ' ולהתחיל "לחיות" ולהשאיר(בין היתר) גם אותנו מאחור.הוא ממש לא מעונין בקשר כלשהו,טוען ש"מחק את העבר" "התחיל בחיים חדשים וכו'"....אגב יש לציין שממש לא חיזרתי אחריו או משהו,הספיק לי בזה שהבנתי שהוא לא ממש רוצה אותי בחייו ופשוט הנחתי לו.השאלה היא:"איך מתמודדים עם כאב האובדן"??(שמבחינתי ממש לא מגליד עם השנים אלא להיפך).אולי מוזר לשמוע את זה,אבל מילא אם הייתי מאבדת אותו בדרך של מוות,,,,,,אבל המחשבה על זה שהוא כל יום חי את חייו ואני ממש לא מעניינת אותו-הרבה יותר כואבת. אשמח לקבל חוות דעת/יעוץ מהמוחמים וכן אם יש כאלו שסיפורם דומה לשלי,אשמח מ-א-ד לשמוע ולהישתף(שישתפו אותי)כי אני מחפשת בנרות פורומים כאלה ולא ממש מוצאת........תודה בינתיים וסורי על המגילה.........
אז ככה,אני בת 18 הוריי התגרשו לפני כ 7 שנים,עד אז הקשר עם אבא היה פשוט מצוין ואפ' מדהים.הוא היה אבא פשוט מ-ו-ש-ל-ם.לאחר הגירושים(יש לציין שלא הוא זה שרצה להתגרש,הוא היה הפסיבי בעניין)הקשר בינינו הלך והידרדר עד שנותק כליל,הוא כנראה עבר איזשהו משבר מהמעבר לדירה לבד(כלומר בלעדינו,הילדים)ולדעתי החליט לעשות איזשהו סוויץ' ולהתחיל "לחיות" ולהשאיר(בין היתר) גם אותנו מאחור.הוא ממש לא מעונין בקשר כלשהו,טוען ש"מחק את העבר" "התחיל בחיים חדשים וכו'"....אגב יש לציין שממש לא חיזרתי אחריו או משהו,הספיק לי בזה שהבנתי שהוא לא ממש רוצה אותי בחייו ופשוט הנחתי לו.השאלה היא:"איך מתמודדים עם כאב האובדן"??(שמבחינתי ממש לא מגליד עם השנים אלא להיפך).אולי מוזר לשמוע את זה,אבל מילא אם הייתי מאבדת אותו בדרך של מוות,,,,,,אבל המחשבה על זה שהוא כל יום חי את חייו ואני ממש לא מעניינת אותו-הרבה יותר כואבת. אשמח לקבל חוות דעת/יעוץ מהמוחמים וכן אם יש כאלו שסיפורם דומה לשלי,אשמח מ-א-ד לשמוע ולהישתף(שישתפו אותי)כי אני מחפשת בנרות פורומים כאלה ולא ממש מוצאת........תודה בינתיים וסורי על המגילה.........