אבחון - תחום פרוץ ?
הבן שלי בן 5
במעקב אצל פסיכיאטר (בלי לנקוב בשם , הוא אחד הבחירים בארץ
)
בעבר עלה החשד כי הוא על הרצף האוטיסטי , ע"י גננת \ רופא התפתחותי.
אחרי אבחון ע"י הפסיכיאטר התברר כי הוא לא נמצא על הרצף ופשוט אצלו קיימת התפתחות איטית.
יש לציין כי בשנתיים האחרונות אכן הילד המשיך להתפתח כל הזמן גם בשפה וגם בתקשורת ובתחומים נוספים, והרבה מהתופעות שנראו אוטיסטיות נעלמו, וחלק בינתיים רק השתפרו.
בבדיקה נוספת שנעשתה לאחרונה ע"י פסיכיאטר נאמר לנו שלילד יש הרבה התנהגיות שלא קיימות אצל ילדים על הרצף וקיימת רק אצל ילדים "פחות מיוחדים".
מה שכן הרופא אמר שיש תחומים מסויימים שבהם הילד היה יכול לקבל עזרה, אבל עזרה זו ניתנת לילדים שמאובחנים על הרצף, היות והוא לא עונה על "הקריטריונים" הוא לא זכאי להטבות שבטח יכולות לקדם אותו.
עוד הוא אמר שרופאים אחרים היו כן מאבחנים אותו על הרצף כדי לספק מענה לצרכים שלו.
ואם נקח אותו לדוגמא להתפתחות הילד, הם יאבחנו אותו אוטיסט.
הייתה לנו פגישה עם פסיכולוגית הגן, היא אמרה לנו שהוא יכול להרוויח מכל מני טיפולים שיש למערכת להציע וששוו לחשוב על לאבחן אותו על הרצץ.
היא בפיירוש אמרה שזה תלוי בהורים, הורים שחושבים שבנם יוכל להרוויח מהאיבחון ידאגו לאבחן אותו, ואחרים יחליטו שלא לאבחן.
זה הזכיר לי תגובה של אמא אחת כאן בפורום שענתה להודעה שפירסמתי לפני שנה.
אז כתבתי שהגננת חושבת שהוא אוטיסט והפסיכיאטר קבע שהוא לא.
אז הכותבת כאן בפורום אמרה לי שיש דברים שהגננת ארואה והפסיכיאטר לא, ושבמקרה שלה הם עברו כמה פסיכיאטרים "שפיספסו" את האוטיזם של הילד , עד שלבסוף הם הגיעו לאחד שכן גילה את האמת ואיבחן אותו על הרצף.
האם התחום האיבחון באמת כל כך פרוץ?
חצי מהרופאים שאומרים כן! וחצי שאומרים לא! ?
או אפילו משהו יותר גרוע שרופא שואל את ההורה , "מה מתאים לך? כן או לא?"
הבן שלי בן 5
במעקב אצל פסיכיאטר (בלי לנקוב בשם , הוא אחד הבחירים בארץ
)
בעבר עלה החשד כי הוא על הרצף האוטיסטי , ע"י גננת \ רופא התפתחותי.
אחרי אבחון ע"י הפסיכיאטר התברר כי הוא לא נמצא על הרצף ופשוט אצלו קיימת התפתחות איטית.
יש לציין כי בשנתיים האחרונות אכן הילד המשיך להתפתח כל הזמן גם בשפה וגם בתקשורת ובתחומים נוספים, והרבה מהתופעות שנראו אוטיסטיות נעלמו, וחלק בינתיים רק השתפרו.
בבדיקה נוספת שנעשתה לאחרונה ע"י פסיכיאטר נאמר לנו שלילד יש הרבה התנהגיות שלא קיימות אצל ילדים על הרצף וקיימת רק אצל ילדים "פחות מיוחדים".
מה שכן הרופא אמר שיש תחומים מסויימים שבהם הילד היה יכול לקבל עזרה, אבל עזרה זו ניתנת לילדים שמאובחנים על הרצף, היות והוא לא עונה על "הקריטריונים" הוא לא זכאי להטבות שבטח יכולות לקדם אותו.
עוד הוא אמר שרופאים אחרים היו כן מאבחנים אותו על הרצף כדי לספק מענה לצרכים שלו.
ואם נקח אותו לדוגמא להתפתחות הילד, הם יאבחנו אותו אוטיסט.
הייתה לנו פגישה עם פסיכולוגית הגן, היא אמרה לנו שהוא יכול להרוויח מכל מני טיפולים שיש למערכת להציע וששוו לחשוב על לאבחן אותו על הרצץ.
היא בפיירוש אמרה שזה תלוי בהורים, הורים שחושבים שבנם יוכל להרוויח מהאיבחון ידאגו לאבחן אותו, ואחרים יחליטו שלא לאבחן.
זה הזכיר לי תגובה של אמא אחת כאן בפורום שענתה להודעה שפירסמתי לפני שנה.
אז כתבתי שהגננת חושבת שהוא אוטיסט והפסיכיאטר קבע שהוא לא.
אז הכותבת כאן בפורום אמרה לי שיש דברים שהגננת ארואה והפסיכיאטר לא, ושבמקרה שלה הם עברו כמה פסיכיאטרים "שפיספסו" את האוטיזם של הילד , עד שלבסוף הם הגיעו לאחד שכן גילה את האמת ואיבחן אותו על הרצף.
האם התחום האיבחון באמת כל כך פרוץ?
חצי מהרופאים שאומרים כן! וחצי שאומרים לא! ?
או אפילו משהו יותר גרוע שרופא שואל את ההורה , "מה מתאים לך? כן או לא?"