דעתי על הסרט
בתחילת הסרט היתה התייחסות לאבחונים הדידקטיים, ולאחר מכן לאבחון הפרעת קשב וריכוז. ההכשרה שלי היא אבחון לקויות למידה, לכן אני אתייחס יותר לחלק הזה בסרט.
אז קודם כל, כמו בכל תחום יש אנשים מקצועיים יותר ויש מקצועיים פחות (והלוואי שיהיו רק אנשים מקצועיים בתחומים כאלה ובכלל). וחבל שבחרו להציג בסרט הזה רק אותם, ולא לתת במה לייצוג של אנשי מקצוע איכותיים וטובים שקיימים.
בנוסף, היו הרבה דברים חסרים ולא הגיוניים באבחונים שהוצגו בסרט. באבחונים שאני עשיתי, ניהלתי שיחה מקדימה עם הילד ואחד או שני ההורים שלי, ולאחר מכן מטלות שונות רק עם הילד. ולא אמרתי להורים או לילד כלום על הממצאים או על ההתאמות שהוא יקבל, עד לפגישת המשוב, שבה מציגים לילד ולהוריו את ממצאי האבחון והמלצות להמשך. ובטח שלא שאלתי איזה התאמות הם רוצים לקבל או משהו בסגנון הזה. לפעמים הורה או ילד מעלים התאמה מסוימת שהם רוצים או סטודנט מעלה התאמה שהוא רוצה, ואז המאבחן צריך להפעיל שיקול דעת לאור ממצאי האבחון ולחשוב אם זה רלוונטי או לא רלוונטי לנבדק.
חבל לי שיש נטייה לתת יותר מדי התאמות לתלמידים, ואני נגד זה. אני חושבת שילד צריך לקבל רק את ההתאמות להן הוא באמת זקוק, ושהן צריכות להיות מלוות בהדרכה איך להשתמש בהן באופן יעיל.
אשמח לשמוע מה אתם/אתן חושבים/חושבות על הסרט ובכלל על הנושא הזה.
