אבחונים

[אמא מ1]

אבחונים

שלום, זאת אני אמא מ הותיקה בתוספת 1 מסיבות טכניות (יש לי עוד הרבה מה ללמוד בנושא מחשבים ואנטרנט ..) רציתי לשאול את כל המתמצא ואת דיאנה בפרט בנוגע לאבחונים. אני חושבת שסיפרתי כאן כבר שברצוני שיערך לבני הסובל מאספרגר אבחון הבודק לקויות למידה וקשב. המורות לא העלו את הנושא שכן מקבלים את הילד כמו שהוא אבל ככל שהילד מתקדם והופך ליותר "רגיל" מתבררים הקשיים וחבל לא לטפל... יש לי שם של נוירו-פסיכולוגית שעורכת גם אבחונים ולדברי ד"ר זימין תדע לאבחן את בני למרות האספרגר. השאלה מה (חוץ מהמלצות לרטלין) נותן האבחון , כיצד ניתן לתרגם אבחנות לשיטות לימוד ולתכני עבודה בכיתה (ואצל המורה הפרטית). אני מבינה ממה שכתוב במאמר על חברי הפורום שדיאנה מאבחנת באבחון דידקטי -דינמי . האם זה אבחון דינמי רגיל, או שילוב של שני סוגי אבחונים ? אני יודעת שמאבחן דינמי יכול להמליץ על תוכנית טיפולית המבוססת בחלקה על התוכנית להעשרה אנסטרומנטלית ,האם גם מאבחן בשיטות אחרות מגדיר באבחון שלו נקודות חולשה כך שניתן לבנות תוכנית טיפולית המשלבת העשרה אנסטורומנטלית ? מודה מראש על התשובות אמא מיכל

 

[Diana M]

איבחון

שלום אמא מ1 איבחון, מכונה כל הליך אשר נועד לבצע אבחנה. ולא חשוב באיזה תחום. כשמו כן הוא, מאבחן את הסיבות לתופעה או תופעות מסויימות הדורשות התייחסות וטיפול. איני יודעת מי זו ד"ר זימין , מה הכשרתה ואיזה סוג של איבחון היא עורכת. אחת ההמלצות של איבחון נוירולוגי אכן יכולה להיות מתן טיפול תרופתי המלצה נוספת יכולה להיות עריכת אבחון דידקטי. נוירולוג יכול לראות ליקויים שונים במערכת העצבים המרכזית אשר ברור לו כי הם בעלי השפעה על תיפקודים אקדמיים ואחרים. לרוב הוא לא ידע למפות את התיפקודים האקדמיים ויבקש מאיש מקצוע העוסק בתחום לעשות זאת. אגב, תתכן בהחלט גם המלצה הפוכה. כלומר עריכת איבחון דידקטי ולאחריו המלצה לאבחון נוירולוגי. מנסיוני בדרך כלל מצב זה אופייני יותר. מה התפקיד של איבחון דידקטי? תפקידו לזהות את הסיבות לקשיים התפקודיים ולהציע דרכים וכלים להתמודד עם קשיים-ליקויים אלה כך שיושג שינוי בתפקוד. למשל ילד אשר אינו מצליח לרכוש את הקריאה. למרות שסיים כבר כתה ב´. המורה השקיעה בכתה וניסתה להקנות לו קריאה, ההורים ישבו איתו רבות בבית הוא אפילו קיבל שיעורי עזר ועדיין אינו מצליח לרכוש את הקריאה. איבחון דידקטי שיערך לילד ינסה לגלות מדוע בעצם אינו מצליח לעמוד במשימת רכישת הקריאה. במהלך האיבחון יבדקו תיפקודים קוגנטיביים שונים עד אשר תמצא הסיבה לכשל. סיבה לכשל יכולה להיות למשל, ליקוי במודעות הפונולוגית, שידוע כיום כי יש לה תפקיד קריטי ברכישת קריאה. זיהוי הסיבה יאפשר בניית תוכנית עבודה שתתמקד בפיתוח מודעות פונולוגית ובדרך זו סביר מאוד כי תתקיים פריצת דרך ברכישת הקריאה. לגבי טרמינולוגיה, ישנם בעיקר שני סוגים של איבחון דידקטי: סטטי ודינמי. באיבחון הסטטי הקלסי, המאבחן בודק היכן נמצאים הקשיים ומה הסיבה לקשיים אלה. בעוד שבאיבחון הדינמי בנוסף לכך קיימת תוך כדי האיבחון התערבות תיווכית באמצעותה המאבחן תוקף את הפונקציות הפגומות, לומד להכיר מה התיווך המתאים לילד המסויים ולאחר ההתערבות בודק את השינוי התיפקודי שהתרחש. ההבדל המהותי הוא בכך שאין עוסקים במה הילד לא יודע, אלא בכיצד יש לבנות תוכנית עבודה אשר תעסוק ותדגיש את סוגי התיווך אשר מסייעים לילד לתפקד נכון. יש לציין כי כיום כבר כמעט ולא עורכים איבחונים סטטיים קלסיים, גם באיבחון הסטטי קיימים כיום פרמטרים דינמיים. המינוס באיבחון הדינמי הוא אורכו, מדובר באיחון ארוך מאוד באופן יחסי אשר לעיתים דורש שני מפגשים ולכן גם עלותו הרבה יותר גבוהה. אך ללא ספק מדובר באיבחון איכותי ומעמיק מאוד. האיבחון הדינמי אכן מבוסס על עקרונות ה-LPAD (העשרה אינסטרומנטלית של פרופ´ ראובן פויירשטיין) והמלצותיו כמעט תמיד יכללו גם התערבות טיפולית הכוללת העשרה אינסטרומנטלית. לדעתי גם מאבחן שאינו בה מגישה זו יכול להמליץ על התוכנית , מידת היעילות של המלצתו תלויה בעומק ידיעותיו בנושא ומקצועיותו בתחום. בצלחה.

 

[doritmor]

מבקשת הסבר נוסף

תודה דיאנה על ההסבר. פירטת בו מונחים שקראתי עליהם בפורום ואף פעם לא ידעתי מהם. מספר דברים עדיין לא ברורים לי. אשמח אם תוכלי לתת לי הסבר נוסף: מה זה פונולוגי מה פירוש הביטויים: "לתקוף פונקציות" התערבות תיווכית "תיווך המתאים לילד המסויים" - איזה סוגי יש? כל אחת מהמילים בביטויים האלו מוכרת לי - אבל המשפטים נראים לי סתומים לחלוטין. תודה, דורית

 

[Diana M]

מנסה להסביר

מודעות פונולוגית- מודעות לצלילים הכי קטנים במילה. לצורך המחשה: היכולת לחלק מילה לעיצורים. פוירשטיין מתייחס ליכולות קוגנטיביות שונות כאל פונקציות בניגוד למרבית הגישות, על פי שיטתו אין עוקפים פונקציות פוגומות אלא "תוקפים-מטפלים" בהן באמצעות תיווך מתאים. תיווך-התערבות באמצעות תיווך. ישנם ילדים-אנשים הלומדים באופן אינטואיטיבי. מרבית הילדים-בוגרים זקוקים לתיווך מי ברמה בסיסית מאוד ומי כאשר מגיע ללמידה גבוהה יותר. תיווך זו הפעולה הנעשית על ידי כל גורם אשר רוצה להעביר לזולת חומר לימודי-ידע-מיומנות-הבנה-הקניה-שיתוף ברגש וכד´. כל אחד מאיתנו מבצע תיווך על בסיס יום יומי. מתווך טוב, ידע תמיד להביא את האדם שמולו למקום של שינוי מבחינת הבנתו, רכישתו, קליטתו את מה שהמתווך רוצה להעביר לו. הגישה מאמינה כי אם לא חל שינוי הבעיה אינה של הילד-בוגר, אלא של המתווך שלא מצא את "התיווך המתאים". מאבחן דינמי ידע על פי הכלים שברשותו כיצד יש לתווך נכון על מנת להביא לשינוי וגם ידע ללמד את המורה-מטפל שיעבוד אחרי כן עם הילד כיצד להמשיך לעשות שימוש בסוג זה של תיווך. קיימים סוגי תיווך שונים ורבים דוגמא לכך יכולה להיות תיווך מילולי מול תיווך מוטורי. ישנם אנשים אשר לומדים-מבינים למשל באמצעות הסברים מילוליים באופן היעיל ביותר , אחרים זקוקים להמחשה והתנסות אישית קונקרטית. בהרצאות למשל, תוכלי לראות סטודנטים המקליטים שיעורים ומקשיבים לעומתם אחרים אשר חשוב להם מאוד לכתוב כל מילה, כי כך הם מבינים טוב יותר. מקווה כי לא הפכתי את המשפטים לסתומים עוד יותר.

 

[אמא מ1]

עוד ספר

שלום דורית . כדאי לך לקרא ספר בשם "האדם כישות משתנה" שכתב ראובן פוירשטין. הספר בהוצאת משרד הביטחון, סדרת האונברסיטה המשודרת. אני רכשתי את הספר בגלל השם הנהדר שלו ,לפני שהכרתי את הנושא. בספר תמצאי דוגמאות לתיווך ביום יום ולתיווך מובנה בלימודים או בטיפול. הספר קצר ומיועד לקהל הרחב. מיכל

 

[doritmor]

תודה !

הביטויים אכן פחות סתומים. אנסה להשיג את הספר שציינה מיכל. הבןשלי עוד בגן, אבל אני בטוחה שכשנגיע לבי"ס, מושגים כמו הוראה מתקנת וליקויי למידה יהיו מאוד רלוונטים. דורית

 

[אמא מ1]

תודה

תודה דיאנה על ההסבר המפורט. ברצוני להסביר את עצמי. ד"ר זימין הוא פסיכיאטר הידוע כמי שמאבחן PDD ושמו הוזכר בפורום זה בעבר. ד"זימין המליץ לי על נוירו-פסיכולוגית המתמחה גם באבחון לקויות למידה, שמה דר´רעיה אריאלי ועדיין לא פניתי אליה.(יש להניח שמאבחנת דידקטית שלא בקיאה באספרגר לא תצליח לבחון את הילד שכן מה לעשות ..הוא שונה מילדים אחרים ) מאחר ואני מכירה את תוכנית העשרה האנסטרומנטלית ומוכשרת להפעיל אותה בעצמי חשוב לי לקבל מהאבחון ניותוח של פונקציות חשיבה פגומות כך שאוכל להתאים לילד טיפול גם בהעשרה אנסטרומנטלית (בנוסף לנושאים בהם מטפלות המורות)האם אפשר לצפות גם ממאבחן שאינו בקיא בהעשרה אנסטרומנטלית להתייחס באבחון לפונקציות חשיבה? שוב תודה, מיכל.

 

[Diana M]

מיכל

מסכימה מאוד, חשוב מאוד כי הילד יאובחן על ידי אדם מקצועי שרכש נסיון באיבחון ילדים עם הפרעות תקשורת. לגבי העשרה אינסטרומנטלית, אני חוששת כי מאבחן אשר אינו מכיר את הנושא לא ידע להתייחס לכך. מדוע שלא תנסי להתייעץ עם מרכז פויירשטיין בירושלים, או לחליפין עם מרכז אהל במכללת אורנים (מה שיותר קרוב למקום מגוריך) אולי גם הם ידעו להציע לך מאבחן אשר רכש נסיון בתחום , ואם לא, אולי יוכלו לעשות השלמה לאבחון לצורך בניית תוכנית עבודה בהעשרה אינסטרומנטלית. מה דעתך?

 

[אמא מ1]

רעיון טוב

תודה דיאנה, אני מתכוונת לאמץ את הצעתך ולבקש השלמה לאבחון ותכנית עבודה. לא ידעתי שיש אפשרות כזאת. מיכל

 

[zviya231]

אבחון

אבחון נועד לאבחן את מקורות הבעיה אבחון פסיכולוגי נועד לראות קושי מנטלי ויכולות קוגנטיביות. לכן אני ממליצה על אבחון משולב.