אבחנת סוכרת

[gregor samsa]

אבחנת סוכרת

שלום,

אני בת 24, סובלת מתת-פעילות של בלוטת התריס. לאחרונה ביצעתי בדיקת המוגלובין A1C שערכה נמצא מעל לנורמה (7%). בבדיקות הרגילות של רמת הסוכר בצום, התוצאות תמיד היו בטווח הנורמה (בין 70 ל-90). אנדוקרינולוג שפגשתי קבע בנחרצות שאני סובלת מסוכרת, אך המליץ לחזור על הבדיקה יחד עם בדיקות נוספות. מנגד, רופאת המשפחה שלי טוענת שלבדיקת המוגלובין A1C אין משמעות כל עוד רמות הסוכר בדם בצום תקינות.
תוצאת בדיקת ה-A1C השניה היתה 6.8%. ביצעתי גם העמסת סוכר 75 גר', בתחילתה רמת הגלוקוז היתה 90 מ"ג/ד"ל ושעתיים לאחר מכן 87 מ"ג/ד"ל. רמת האינסולין בצום - 11.60.

עד שאפגוש אנדוקרינולוג, אשמח אם תוכלו להאיר את עיניי - כיצד ייתכן שרמות הסוכר נמצאות תקינות, אבל ההמוגלובין המסוכרר כה גבוה? ומאין נובע השוני באבחנות של האנדוקרינולוג ורופאת המשפחה? האם אלו הבדלים בגישות או פשוט חוסר ידע? ובכלל, זו סוכרת, טרום-סוכרת או שום דבר? יש לציין שמשקלי תקין ולא הבחנתי בסימפטומים הקשורים לסוכרת, למעט עייפות קיצונית - שאני נוטה לשייך לבלוטת התריס.

תודה!

 

[תומרונתם]

האם בדקת לאחרונה גם המוגלובין?

המוגלובין רגיל, לא A1C.

כיוון שה-A1C בודקת את אחוז ההמוגלובין המסוכרר, הרי שאם כמות ההמוגלובין בדם נמוכה, ה-A1C עלול להיראות גבוה יותר.

לדעתי השוני באבחנות של שני הרופאים הוא הסיבה שיש אנדוקרינולוגים בעולם

 

[gregor samsa]

זה כיוון מעניין...

ראשית, תודה רבה על המענה המהיר!

אכן נבדק גם המוגלובין רגיל, ובבדיקה האחרונה הוא עמד בדיוק על ערך הנורמה התחתון (לפחות לפי קופ"ח כללית) - 12. חוץ מ-MCH ו-MCHC שתמיד היו נמוכים יותר מהנורמה, שאר הערכים תקינים. נאמר לי בעבר שזה חסר משמעות קלינית. זה מסתדר עם ההשערה? כמות המוגלובין נמוכה משפיעה כ"כ על ה-A1C? האם מצב כזה מעיד בכלל על התפתחות כלשהי של סוכרת, או שזה קשור אך ורק לכמות הנמוכה של ההמוגלובין בדם?

ושוב, תודה!

 

[תומרונתם]

זה בדיוק זה

הערכים הנמוכים של MCH ו-MCHC מצביעים, כנראה, על אנמיה (למרות שההומוגלובין תקין, הריכוז שלו ביחס לתאים, נמוך).
יש לזה כל מיני סיבות, אבל בשורה התחתונה, יש פחות ברזל שקושר גלוקוז, ולכן על כל מולקולת המוגלובין (ברזל) נקשר יותר סוכר, וכך נראה בפועל A1C גבוה למרות שריכוז הסוכר בדם תקין.

בתכלס, עושה רושם שדווקא רופאת המשפחה צודקת, אבל בהחלט רצוי להמשיך בירור.

 

[gregor samsa]

דווקא במקרה הזה...

לא הייתי ממהרת להחמיא לרופאת המשפחה, היא צודקת מסיבה מאד לא נכונה... התחושה שלי היתה שהיא בעיקר מנסה לחסוך את עלות הבדיקות. גם הקביעה הנמרצת של האנדוקרינולוג נראתה לי פזיזה.
כמובן שאמשיך בבירור. יש בדיקות מסויימות שעליי לבקש, בהקשר הזה? לצערי, ההפניות כנראה לא יגיעו ביוזמת הרופאה... אגב, יש דברים נוספים לשים אליהם לב בבדיקות הדם, שיכולים לגלות עוד על המצב הזה?

 

[אבו זקן]

אני חושב שזה הפוך (לצערי)

כבעל אנמיה קלה אני מאד מקווה שאת צודקת, אבל חושש שאת טועה.

אם ההמוגלובין נמוך בגלל שאורך חייה של כדורית ממוצעת בדם שלך פחות משלושה חודשים, פחות ממנו יספיק להתחמצן לפני שהכדורית האדומה נופחת את נשמתה ולכו ה A1C יהיה דוקא נמוך בבדיקה.

אם האנמיה נובעת מסיבה אחרת לא צריכה להיות לה השפעה. האחוז הוא מסה"כ ההמוגלובין, כך שעצם העובדה שיש כמות נמוכה של המוגלובין בדם לא משנה את האחוז הזה.

 

[gregor samsa]

חייבת להודות שקצת התבלבלתי.

אין קשר כלל בין הדברים? ואם כך, זה מחזיר אותי לשאלה - איך זה שתמיד רמות הסוכר תקינות, ורק ה-A1C גבוה? ייתכן שזה מקרי/נקודתי לזמן הבדיקה (בכל הבדיקות לסוכר בדם בצום שביצעתי בשנה-שנתיים האחרונות)?

 

[אבו זקן]

כנראה יש איזשהו קשר

השאלה היא באיזה כיוון הוא...

בדיקות ה A1C אינן מושפעות מרגע הבדיקה, כך שאצלך יש כנראה איזשהו גורם ש"מבלבל" אותן. מאחר שרמות הסוכר בצום ובהעמסה תקינות אני נוטה לקבל את דעתה של הרופאה שלך. שאלי אותה, או את האנדוקרינולוג אם לא כדאי לעשות בדיקת פרוקטוזמין בגלל הסתירה בין הנתונים.

 

[תומרונתם]

יש סוגי אנמיה שונים

כידוע, A1C הוא אחוז ההמוגלובין המסוכרר בדם.
ישנן אנמיות כרוניות שבהן עיוות בצורת הכדורית גורמת לסילוקה המוקדם מהדם, ספרוציטוזיס היא דוגמא לכך. באנמיות (קלות) מסוג זה ייצור הכדוריות מוגבר ביחס לאדם בריא כדי לפצות על זמן חייהן הקצר יותר - כתשעים יום במקום מאה ועשרים ימים. כך שבפועל, כמות הכדוריות שרקמת הדם מייצרת בפרק זמן של 120 ימים היא גבוהה מהנורמלי. במקרים כאלה ה-A1C הנמדד הוא נמוך מכפי שהיה נמדד באותם ריכוזי גלוקוז בדם של אדם בריא. הסיבה לכך היא שמספר הכדוריות שעברו במחזור הדם באדם עם אנמיה כזו הוא כאמור גבוה ממספרן באדם בריא, ובעצם ההמוגלובין המסוכרר מתמצע (מלשון ממוצע) על פני מספר כדוריות רב יותר על פני תקופה של 120 ימים.
באנמיה שנובעת ממצבי דיאטה כגון חוסר בברזל, הכמות המוחלטת של ההמוגלובין בדם נמוכה יותר מהנורמלית על פני תקופה של 120 ימים. ברמה התאית, פחות מולקולות המגלובין "רואות" את אותה כמות גלוקוז בדם, ולכן כל מולקולה "רואה/פוגשת" יותר פעמים מולקולות גלוקוז (גם באדם בריא) ולכן אחוז ההמוגלובין המסוכרר אחוז גבוה יותר וה- A1C עולה ביחס לצפוי.

 

[Assaf Feldman]

יש דרך פשוטה לבדוק

תבקשי מרשם למד סוכר ולמקלוני בדיקה ותערכי בדיקות בייתיות לפי ההנחיות המקובלות (בבוקר, שעתיים לאחר ארוחה וכו')

כך תוכלי לברר בצורה מדוייקת האם את מסתובבת עם ערכים גבוהים במהלך היום, ובמידה וכן - יש לנקוט צעדים בהקדם האפשרי...

 

[gregor samsa]

שאלת תם:

מהו למעשה השוני, אם קיים, בין בדיקות ביתיות כאלה לבין הבדיקות שביצעתי במרפאה? (גם אז נמדד הסוכר בבוקר, ושעתיים אחרי העמסת סוכר...)

 

[תומרונתם]

השוני הוא הנוחות

כשיש לך אפשרות למדוד בבית את מודדת יותר ומקבלת תמונת מצב מלאה יותר.

בבדיקת דם מהוריד יש גם הבדל של דם מלא לעומת פלסמה, אבל לא חושבת שזה צריך להטריד אותך.

 

[gregor samsa]

תודה רבה לכולם!

עזרתם לי מאד.