כשיצאתי מהארון...
עבדתי פעם במלצרות/כלבויניקיות במסעדה של קרובי משפחה, ואומנם לא פיטרו אותי כשהתחלתי לדבר על היותי טרנסית ובי', אבל אני מניחה שבדיחות(כולל בדיחות/איחולי אונס), קללות, מכות ופעם אחת גם מישוש ע"י אחיו של בעל העסק, ויחס מזלזל, עוין ונקמני בכללי לא היוו שיפור על פיטורים.
לאחר מכן עבדתי במוקד טלפוני קטן ושם הייתי בארון כחודשיים(חלק מהצוות ידעו עלי די מההתחלה) עד שנשברתי, בין היתר עקב סיבות אישיות, ויצאתי מהארון בפני המנהלת. היא "קיבלה" את זה אבל אסרה עלי להגיע בלבוש נשי עד ש"יסדרו את העניין" מכל מיני תירוצים שבעצם אמרו "אנחנו לא רוצים תסבוכות פה".
אני בטוחה שהם רק חיפשו סיבה לפטר אותי בלי לחטוף תביעה אז הם פיטרו אותי לאחר הניסיון האובדני שהיה לי בסמוך ליציאה מהארון, שבחלקו הגדול היה בגלל הלחץ של הישארות אבסורדית בארון בעבודה בזמן כשרוב האנשים כבר יודעים עלי ומקבלים.
לאחר מכן לא הצלחתי למצוא עבודה מסודרת ונחתתי במקום לא כל כך טוב(שמיועד לאנשים כמוני, כך רוב האוכלוסיה כנראה חושבת) לכמעט שנה, עד שמצאתי עבודה חדשה במוקד טלפוני באזור המרכז(עברתי לפני כשנה מאזור הצפון בין היתר כי הבנתי שלא אמצא עבודה בקלות שם). המוקד היה מאוכלס בעיקר בדתיים וחרדים למיניהם וחששתי מאד לצאת מהארון. יצאתי לאחר כחודש כי התחילו לרחרח ולהציק לי לגבי סטטוס הזוגיות שלי, ויצאתי מול כולם עם בת הזוג שגם עבדה שם.
לאחר מכן השתמשתי בארון הפתוח של המיניות כמכסה לארון הסגור של המגדר(דבר שאני עושה עד היום בעבודה החדשה אליה הגעתי מלכתחילה כבי' מוצהרת עם סמלי גאווה) והמשכתי לחשוש, בצדק, מהתנכלויות ו/או פיטורין בתואנות שווא במידה ואתגלה כטרנסית.
בסופו של דבר הסתכסכתי עם אחת האחמ"שיות יותר מכרגיל והחלטתי בשבוע האחרון לצאת כטרנסית. לא שמעתי שום דבר בפנים, אבל אני בטוחה שהיו התלחשויות.
להפתעתי חלק מהדוסיות היותר נחמדות ופתוחות מלכתחילה לא ברחו והשתתקו, הפתעה נעימה.
בעבודה החדשה אני לגמרי בארון מבחינה מגדרית חוץ מחברה שמכירה אותי כבר מעל שנתיים, מתחילת השינוי, שהיא עצמה בארון( לא ברור לי כמה, יש אצלה אנשים מהעבודה בפייסבוק וקשה שלא לראות חצי מהקהילה אצלה בחברים והתמיכה שלה בנושאי גאווה) מבחינה מינית.
אני עדיין חוששת מגילוי אבל פחות, ולפעמים פשוט רוצה לצאת בשקט ולסיים עם הפחד.
אבל יש לי פחד מטורף מפיטורין/התנכלות על רקע המגדר עקב ההסיטוריה האישית שלי.
הייתי שמחה לעבוד במקום פרנדלי, חיפשתי קצת אבל מקומות כאלו בד"כ עמוסים ומלאים לעייפה כבר, במיוחד באזור המרכז.
אני מנסה פשוט להסתמך על ההופעה ה"עוברת" שלי והעובדה שאנשים לא מסתכלים מקרוב כשמצלמים תעודות זהות של עובדים חדשים(בעבודה הקודמת הייתי רשומה אצלם כנקבה, זה היה נחמד).
