אביב לביא על תחנות אוטובוס: עוד כתבה על למה תחנות אוטובוס בישראל לא נותנות צל

[EHP12]

נוסעי האוטובוסים מתבשלים בשמש. הישועה עשויה להגיע דווקא מאירופה

ככל שהאקלים מקצין גדל הסבל של נוסעי האוטובוסים, שממתינים בתחנות כשהם חשופים לשמש * משרד התחבורה מכתיב שימוש במנעד מצומצם של תחנות שלא מספקות צל * ד"ר יואב לרמן: "כל ההשקעה באוטובוסים לא שווה אם אין לך חוויה טובה מחוץ לרכב" * אולי הפתרון יגיע מאירופה שהולכת ומתלהטת

www.zman.co.il

מעריך מאוד את אביב לביא, אבל חבל שזה עוד כתבה של צרחות. הוא מאשים כמובן את משרד התחבורה. למרות שמבחינת המשרד תחנת האוטובוס זה אחריות העירייה והיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה.

ואז מראיינים איזשהו גורם, שטוען שהתחנות החומות הגדולות שהיו עד 2010 בערך, הוסרו בגלל שהן לא עומדות בתקן של משרד התחבורה, שהוא של תחנות "דקות". משהו בסיפור ובלשון שהוא מצוטט נראה לי מוזר. צריך מישהו שיאשר או יכחיש את זה. כי שיש תחנה שהיא רק עמוד, זה לא שפתאום יש את התחנות ברזל האלו. ובסוף זה החלטה של עירייה/נת"י איזו תחנה לשים. אכן התחנות של פעם נתנו יותר מחסה משמש וגשם, מצד שני הן חוסמות את המדרכה. ובסוף מביאים את יואב לרמן (טיפוס מאוד סרקסטי. ובגלל שקשה לי עם כאלה אני כאן ולא בטוויטר), שגם במקומות עם תחבורה ציבורית מתוקנת אין תחנות שמגנות מהשמש לאורך זמן. באנגליה יש תחנות עם הגב לכביש, שלא תרטב מהגשם. לא יודע כמה הן מגינות מהשמש. ראיתי עכשיו גם כן תחנות בברצלונה החמה. שהן דקות. האם הפתרון הוא לחזור לתחנות הישנות שחסמו את המדרכה?

בשורה התחתונה, היום כשיש אפליקציות (לא מוביט. איפהבוס), שמראות לך מתי האוטובוס מגיע, או לא יצא, אני מתזמן את ההגעה שלי לתחנה שתהייה פחות מ-5 דקות לפני שהאוטובוס מגיע.

 

[Ccyclist]

נוסעי האוטובוסים מתבשלים בשמש. הישועה עשויה להגיע דווקא מאירופה

ככל שהאקלים מקצין גדל הסבל של נוסעי האוטובוסים, שממתינים בתחנות כשהם חשופים לשמש * משרד התחבורה מכתיב שימוש במנעד מצומצם של תחנות שלא מספקות צל * ד"ר יואב לרמן: "כל ההשקעה באוטובוסים לא שווה אם אין לך חוויה טובה מחוץ לרכב" * אולי הפתרון יגיע מאירופה שהולכת ומתלהטת

www.zman.co.il

מעריך מאוד את אביב לביא, אבל חבל שזה עוד כתבה של צרחות. הוא מאשים כמובן את משרד התחבורה. למרות שמבחינת המשרד תחנת האוטובוס זה אחריות העירייה והיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה.

ואז מראיינים איזשהו גורם, שטוען שהתחנות החומות הגדולות שהיו עד 2010 בערך, הוסרו בגלל שהן לא עומדות בתקן של משרד התחבורה, שהוא של תחנות "דקות". משהו בסיפור ובלשון שהוא מצוטט נראה לי מוזר. צריך מישהו שיאשר או יכחיש את זה. כי שיש תחנה שהיא רק עמוד, זה לא שפתאום יש את התחנות ברזל האלו. ובסוף זה החלטה של עירייה/נת"י איזו תחנה לשים. אכן התחנות של פעם נתנו יותר מחסה משמש וגשם, מצד שני הן חוסמות את המדרכה. ובסוף מביאים את יואב לרמן (טיפוס מאוד סרקסטי. ובגלל שקשה לי עם כאלה אני כאן ולא בטוויטר), שגם במקומות עם תחבורה ציבורית מתוקנת אין תחנות שמגנות מהשמש לאורך זמן. באנגליה יש תחנות עם הגב לכביש, שלא תרטב מהגשם. לא יודע כמה הן מגינות מהשמש. ראיתי עכשיו גם כן תחנות בברצלונה החמה. שהן דקות. האם הפתרון הוא לחזור לתחנות הישנות שחסמו את המדרכה?

בשורה התחתונה, היום כשיש אפליקציות (לא מוביט. איפהבוס), שמראות לך מתי האוטובוס מגיע, או לא יצא, אני מתזמן את ההגעה שלי לתחנה שתהייה פחות מ-5 דקות לפני שהאוטובוס מגיע.

באנגליה תחנות עם גב לכביש זה משהו נדיר, של פעם או אולי בצפון. הנה אחת שעדיין כזו, אך אם תצאו למפה - תראו שהתחנות הסמוכות הן או עם הפנים לרחוב או תחנות עמוד.

57 Boundary Rd

Google Maps

Find local businesses, view maps and get driving directions in Google Maps.

maps.app.goo.gl

יש לתחנות כאלו סיבה היסטורית והיא שבעבר לפני ריבוי הקווים נוסעים בריטים היו עומדים בתור לתחנות עמוד. כשממילא יש תור - תחנה כזו מגינה על העומדים בו. שימו לב לספסל העלוב שבקושי אפשר לתת לו לתמוך בישבן.

בריטניה אינה דוגמה טובה "להגנה מהשמש" גם אם בימינו יש בה שיאי חום קייציים בסביבות 38 מדי כמה שנים ולפני שנתיים - יום אחד של 40 מעלות. בפרברים יש רחובות עם עצים או במרחב הפרטי או במרחב הציבורי. יש ביטוי לפרברים עשירים "Leafy Suburbs".

לעומת זאת יש טריטוריה בריטית עם ממשל עצמי בים התיכון - גיברלטר - שאימצה תחנות אוטובוס עם התאמה לשמש.

Winston Churchill Ave

Google Maps

Find local businesses, view maps and get driving directions in Google Maps.

maps.app.goo.gl

אחרי שתתאוששו מהעובדה שנוהגים שם בצד ימין - תסתכלו על התחנה. היא מוקפת בזכוכית כהה שמונעת מאור השמש לחמם את פנים התחנה. יש בה גם שמשה קדמית וכניסה יחידה מהכביש. הספסל הוא בגב התחנה. החיסרון הוא שקשה לנהג לראות נוסעים ולכן יש יותר אחריות לנוסע לצאת ולהראות את עצמו.

ולנמל מאלאגה (פיניקית: מלחה) בספרד, שם יש פתרון הצללה מעניין: סוג של פסל הצללה מקורות אופקיות. בניגוד לגג שמחשיך את המרחב שמתחתיו - הקורות די בהירות ומוארות, אך הן מטילות צל על חלק מהטיילת. לצערי האזור צולם בשעה שהצל נמצא על שולי הטיילת, אך בשעות אחרות כמו שעות הצהריים המאוחרות ותחילת הערב הצל מאד אפקטיבי ומכסה אזור נרחב יותר בטיילת.

El Peñón - Málaga

Google Maps

Find local businesses, view maps and get driving directions in Google Maps.

maps.app.goo.gl

במקביל יש את שדרת הפארק, הצללה טבעית של עצים:

64 Paseo del Parque

Google Maps

Find local businesses, view maps and get driving directions in Google Maps.

maps.app.goo.gl

 

[מוישי67]

לעומת זאת יש טריטוריה בריטית עם ממשל עצמי בים התיכון - גיברלטר - שאימצה תחנות אוטובוס עם התאמה לשמש.

Winston Churchill Ave

Google Maps

Find local businesses, view maps and get driving directions in Google Maps.

maps.app.goo.gl

אחרי שתתאוששו מהעובדה שנוהגים שם בצד ימין - תסתכלו על התחנה. היא מוקפת בזכוכית כהה שמונעת מאור השמש לחמם את פנים התחנה. יש בה גם שמשה קדמית וכניסה יחידה מהכביש. הספסל הוא בגב התחנה. החיסרון הוא שקשה לנהג לראות נוסעים ולכן יש יותר אחריות לנוסע לצאת ולהראות את עצמו

החסרון בעודף קירות מכך הצדדים הוא שאין זרימה של אוויר, וחם שם מאוד בקיץ. לגשמים זה מעולה.

במקביל יש את שדרת הפארק, הצללה טבעית של עצים:

64 Paseo del Parque

Google Maps

Find local businesses, view maps and get driving directions in Google Maps.

maps.app.goo.gl

כשיש הצללה טבעית עם עצים, קירות שקופים לתחנה הם פשוט מיותרים. ספסל המתנה פשוט ליד עמוד ייתן הרגשה הרבה יותר טובה לממתינים, הם יהיו חלק מהשדרה

 

[Ccyclist]

החסרון בעודף קירות מכך הצדדים הוא שאין זרימה של אוויר, וחם שם מאוד בקיץ. לגשמים זה מעולה.


כשיש הצללה טבעית עם עצים, קירות שקופים לתחנה הם פשוט מיותרים. ספסל המתנה פשוט ליד עמוד ייתן הרגשה הרבה יותר טובה לממתינים, הם יהיו חלק מהשדרה

לגבי התחנה בגיברלטר: יש פער של כ 10 ס"מ בין הזכוכית למדרכה ולגג, כך שכל חום שאולי נוצר בתחנה עולה למעלה ויוצא. הגג הוא בזווית וגם זה תורם. הייתי במלון באי טרופי בו זכוכית כהה דומה מנעה מהשמש לחמם את החדר, מה שחסך למזגן אנרגיה. הגיברלטריים הם עם מעניין, רובם עירוב של הצי המלכותי בים התיכון ותושבים מקומיים. יש להם מורשת בריטית, אירית, ספרדית, גנואזית (העיר גנואה באיטליה שהצי המלכותי אוייש במלחים משם במלחמות הנפולאוניות), מלטזית (עד לשנות ה 60 - איים בשליטה בריטית) והבדיחה היא שיש בהם גם אחוז מסויים של קופי המקאק (החיה הלאומית). אלו אנשים שחיים בים התיכון מזה דורות ויודעים איך להתגונן מהשמש.

לגבי התחנה במאלאגה: מזג האוויר בקוסטה דל סול דומה לזה בישראל. החורף שופע סופות ולכן צריך לתת הגנה מגשם סופות שהרוח דוחפת. אם תביט בתחנה בצד השני של הכביש, עם הגב לעיר ולא לפארק - תראה הצללה טבעית מקיפה יותר.

לגבי התחנות בארץ - אני מניח שהמעבר מזכוכית לברזל (שמתחמם וודאי צולה את הממתינים בתחנות) הוא עקב וונדליזם של אוכלוסיות מסויימות מהסוג שהיו שורפים פרסומות בעבר. אם אוכלוסיות אלו הפכו את השימוש בזכוכית לבלתי אפשרי - שיתביישו. אני חושב שבגלל שברזל אינו מבודד - אולי היה צריך להשתמש בשכבה כפולה שלו או בסורגים / "תריסולים" קבועים. לצערי לא ריאלי להשתמש בעץ כי מי ששבר זכוכיות באופן שהביא לכך שלא משתמשים בהן יותר ישבור ויצית אלמנטים מעץ.

 

[מנכל אחד]

לגבי התחנה בגיברלטר: יש פער של כ 10 ס"מ בין הזכוכית למדרכה ולגג, כך שכל חום שאולי נוצר בתחנה עולה למעלה ויוצא. הגג הוא בזווית וגם זה תורם. הייתי במלון באי טרופי בו זכוכית כהה דומה מנעה מהשמש לחמם את החדר, מה שחסך למזגן אנרגיה. הגיברלטריים הם עם מעניין, רובם עירוב של הצי המלכותי בים התיכון ותושבים מקומיים. יש להם מורשת בריטית, אירית, ספרדית, גנואזית (העיר גנואה באיטליה שהצי המלכותי אוייש במלחים משם במלחמות הנפולאוניות), מלטזית (עד לשנות ה 60 - איים בשליטה בריטית) והבדיחה היא שיש בהם גם אחוז מסויים של קופי המקאק (החיה הלאומית). אלו אנשים שחיים בים התיכון מזה דורות ויודעים איך להתגונן מהשמש.

לגבי התחנה במאלאגה: מזג האוויר בקוסטה דל סול דומה לזה בישראל. החורף שופע סופות ולכן צריך לתת הגנה מגשם סופות שהרוח דוחפת. אם תביט בתחנה בצד השני של הכביש, עם הגב לעיר ולא לפארק - תראה הצללה טבעית מקיפה יותר.

לגבי התחנות בארץ - אני מניח שהמעבר מזכוכית לברזל (שמתחמם וודאי צולה את הממתינים בתחנות) הוא עקב וונדליזם של אוכלוסיות מסויימות מהסוג שהיו שורפים פרסומות בעבר. אם אוכלוסיות אלו הפכו את השימוש בזכוכית לבלתי אפשרי - שיתביישו. אני חושב שבגלל שברזל אינו מבודד - אולי היה צריך להשתמש בשכבה כפולה שלו או בסורגים / "תריסולים" קבועים. לצערי לא ריאלי להשתמש בעץ כי מי ששבר זכוכיות באופן שהביא לכך שלא משתמשים בהן יותר ישבור ויצית אלמנטים מעץ.

ההנחה שלך לגבי מי שגורם לוונדליזם היא הנחה בלתי מבוססת, הבעיה הזאת קיימת בכל הארץ, ולא רק בערים כמו ירושלים.
ולפי מה שנאמר לי הסיבה העיקרית לשימוש במתכת ולא בזכוכית היא העלות של הזכוכית שמייקרת את התחנה באופן משמעותי.

 

[EHP12]

כשיש הצללה טבעית עם עצים, קירות שקופים לתחנה הם פשוט מיותרים. ספסל המתנה פשוט ליד עמוד ייתן הרגשה הרבה יותר טובה לממתינים, הם יהיו חלק מהשדרה

מכיר את הטענה, של "אם יש צל ברחוב לא צריך מבנה תחנה", זה לא נותן פתרון למקרים של גשם

 

[מנכל אחד]

נוסעי האוטובוסים מתבשלים בשמש. הישועה עשויה להגיע דווקא מאירופה

ככל שהאקלים מקצין גדל הסבל של נוסעי האוטובוסים, שממתינים בתחנות כשהם חשופים לשמש * משרד התחבורה מכתיב שימוש במנעד מצומצם של תחנות שלא מספקות צל * ד"ר יואב לרמן: "כל ההשקעה באוטובוסים לא שווה אם אין לך חוויה טובה מחוץ לרכב" * אולי הפתרון יגיע מאירופה שהולכת ומתלהטת

www.zman.co.il

מעריך מאוד את אביב לביא, אבל חבל שזה עוד כתבה של צרחות. הוא מאשים כמובן את משרד התחבורה. למרות שמבחינת המשרד תחנת האוטובוס זה אחריות העירייה והיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה.

ואז מראיינים איזשהו גורם, שטוען שהתחנות החומות הגדולות שהיו עד 2010 בערך, הוסרו בגלל שהן לא עומדות בתקן של משרד התחבורה, שהוא של תחנות "דקות". משהו בסיפור ובלשון שהוא מצוטט נראה לי מוזר. צריך מישהו שיאשר או יכחיש את זה. כי שיש תחנה שהיא רק עמוד, זה לא שפתאום יש את התחנות ברזל האלו. ובסוף זה החלטה של עירייה/נת"י איזו תחנה לשים. אכן התחנות של פעם נתנו יותר מחסה משמש וגשם, מצד שני הן חוסמות את המדרכה. ובסוף מביאים את יואב לרמן (טיפוס מאוד סרקסטי. ובגלל שקשה לי עם כאלה אני כאן ולא בטוויטר), שגם במקומות עם תחבורה ציבורית מתוקנת אין תחנות שמגנות מהשמש לאורך זמן. באנגליה יש תחנות עם הגב לכביש, שלא תרטב מהגשם. לא יודע כמה הן מגינות מהשמש. ראיתי עכשיו גם כן תחנות בברצלונה החמה. שהן דקות. האם הפתרון הוא לחזור לתחנות הישנות שחסמו את המדרכה?

בשורה התחתונה, היום כשיש אפליקציות (לא מוביט. איפהבוס), שמראות לך מתי האוטובוס מגיע, או לא יצא, אני מתזמן את ההגעה שלי לתחנה שתהייה פחות מ-5 דקות לפני שהאוטובוס מגיע.

התחנות הוסרו כי הן לא עמדו בתקני נגישות
והבעיה מתחילה בזה שמדובר באחריות של העירייה ולא של משרד התחבורה.

כשחברת תקשורת רוצה להקים מרכזיה, היא לא ממתינה לעירייה שתקים עבורה את המרכזיה, אלא פונה ומבקשת היתר להצבת המתקן המתאים
כנ"ל גם חברת החשמל, וגם תאגידי המים וכל חברות התשתית.

אין היגיון בזה שמשרד התחבורה מתכנן את הקווים, מחזיק את המידע אודות הביקושים, ומצפה מהעירייה שתאשר ותקים מפרצי תחנות, ותשתתף בהקמת הסככות.

המשרד גם קובע את התקנים לסככות, וכל שינוי ממנו מצריך סדרה אין סופית של אישורים.

יש גם רשויות, כמו מועצות אזוריות שלא יודעות איך בכלל להתמודד עם הקמת תחנה, וגם רשויות שכן יודעות איך להתמודד עם הדבר הזה צריכות להשקיע הרבה משאבים בנושא, כי בסופו של דבר משרד התחבורה הוא זה שמאשר שהתחנה תקינה ונותן לה מק"ט, וההתנהלות מול המשרד היא מתחת לכל ביקורת.

אני חושב שהמשרד אמור לתכנן ולהקים תחנות, ואם הרשות מעוניינת בשדרוגים מעבר למה שמציע משרד התחבורה כסטנדרט אזי שהרשות תעביר כסף למשרד ולא הפוך.

 

[EHP12]

התחנות הוסרו כי הן לא עמדו בתקני נגישות
והבעיה מתחילה בזה שמדובר באחריות של העירייה ולא של משרד התחבורה.

כשחברת תקשורת רוצה להקים מרכזיה, היא לא ממתינה לעירייה שתקים עבורה את המרכזיה, אלא פונה ומבקשת היתר להצבת המתקן המתאים
כנ"ל גם חברת החשמל, וגם תאגידי המים וכל חברות התשתית.

אין היגיון בזה שמשרד התחבורה מתכנן את הקווים, מחזיק את המידע אודות הביקושים, ומצפה מהעירייה שתאשר ותקים מפרצי תחנות, ותשתתף בהקמת הסככות.

המשרד גם קובע את התקנים לסככות, וכל שינוי ממנו מצריך סדרה אין סופית של אישורים.

יש גם רשויות, כמו מועצות אזוריות שלא יודעות איך בכלל להתמודד עם הקמת תחנה, וגם רשויות שכן יודעות איך להתמודד עם הדבר הזה צריכות להשקיע הרבה משאבים בנושא, כי בסופו של דבר משרד התחבורה הוא זה שמאשר שהתחנה תקינה ונותן לה מק"ט, וההתנהלות מול המשרד היא מתחת לכל ביקורת.

אני חושב שהמשרד אמור לתכנן ולהקים תחנות, ואם הרשות מעוניינת בשדרוגים מעבר למה שמציע משרד התחבורה כסטנדרט אזי שהרשות תעביר כסף למשרד ולא הפוך.

זה מתחיל מכך שתחנת אוטובוס מוגדרת כתמרור ולכן רשות התמרור שהיא הרשות המקומית היא אחראית לתחזוקת התחנות.

גם מה עוזרת תחנה נגישה כשיש מפרץ והנהג עוצר באמצע הכביש?

 

[מוישי67]

גם מה עוזרת תחנה נגישה כשיש מפרץ והנהג עוצר באמצע הכביש?

בגלל שיש מפרץ, הנהג עוצר באמצע הכביש.
רוב המפרצים קצרים מדי, ולנהגים קשה עד בלתי אפשרי להכנס אליהם ולעצור צמוד למדרכה.
אני רואה לא מעט מקרים שהנהג צריך לעצור ממש צמוד למדרכה בשביל נוסע שמתנייד בכסא גלגלים, במקרים כאלו הוא נכנס למפרץ ברוורס, כי בנסיעה ישר אין אפשרות להצמד למדרכה.

 

[EHP12]

בגלל שיש מפרץ, הנהג עוצר באמצע הכביש.
רוב המפרצים קצרים מדי, ולנהגים קשה עד בלתי אפשרי להכנס אליהם ולעצור צמוד למדרכה.
אני רואה לא מעט מקרים שהנהג צריך לעצור ממש צמוד למדרכה בשביל נוסע שמתנייד בכסא גלגלים, במקרים כאלו הוא נכנס למפרץ ברוורס, כי בנסיעה ישר אין אפשרות להצמד למדרכה.

זה בדיוק כוונתי. בעיר מפרץ תחנה זה מביא יותר נזק מתועלת

 

[Ccyclist]

בגלל שיש מפרץ, הנהג עוצר באמצע הכביש.
רוב המפרצים קצרים מדי, ולנהגים קשה עד בלתי אפשרי להכנס אליהם ולעצור צמוד למדרכה.
אני רואה לא מעט מקרים שהנהג צריך לעצור ממש צמוד למדרכה בשביל נוסע שמתנייד בכסא גלגלים, במקרים כאלו הוא נכנס למפרץ ברוורס, כי בנסיעה ישר אין אפשרות להצמד למדרכה.

כבר 15 שנה שעושים אנטי מפרץ

 

[שלומי הרטמן]

התחנות הוסרו כי הן לא עמדו בתקני נגישות
והבעיה מתחילה בזה שמדובר באחריות של העירייה ולא של משרד התחבורה.

כשחברת תקשורת רוצה להקים מרכזיה, היא לא ממתינה לעירייה שתקים עבורה את המרכזיה, אלא פונה ומבקשת היתר להצבת המתקן המתאים
כנ"ל גם חברת החשמל, וגם תאגידי המים וכל חברות התשתית.

אין היגיון בזה שמשרד התחבורה מתכנן את הקווים, מחזיק את המידע אודות הביקושים, ומצפה מהעירייה שתאשר ותקים מפרצי תחנות, ותשתתף בהקמת הסככות.

המשרד גם קובע את התקנים לסככות, וכל שינוי ממנו מצריך סדרה אין סופית של אישורים.

יש גם רשויות, כמו מועצות אזוריות שלא יודעות איך בכלל להתמודד עם הקמת תחנה, וגם רשויות שכן יודעות איך להתמודד עם הדבר הזה צריכות להשקיע הרבה משאבים בנושא, כי בסופו של דבר משרד התחבורה הוא זה שמאשר שהתחנה תקינה ונותן לה מק"ט, וההתנהלות מול המשרד היא מתחת לכל ביקורת.

אני חושב שהמשרד אמור לתכנן ולהקים תחנות, ואם הרשות מעוניינת בשדרוגים מעבר למה שמציע משרד התחבורה כסטנדרט אזי שהרשות תעביר כסף למשרד ולא הפוך.

לפי דעתי הרשות צריכה להחליט על הקמת תחנות ואיפה יש ממה שאני יודע ויכוחים רציניים אם להקים תחנה או לא עיריה לא רוצה אך משרד רוצה

 

[EHP12]

לפי דעתי הרשות צריכה להחליט על הקמת תחנות ואיפה יש ממה שאני יודע ויכוחים רציניים אם להקים תחנה או לא עיריה לא רוצה אך משרד רוצה

הדיון פה הוא לא על הקמת התחנות. אלא על העיצוב שלהם שלא מגן לא משמש ולא מגשם. ושעיתונאים מאשימים את משרד התחבורה בדברים שלא בסמכותו.

 

[מנכל אחד]

הדיון פה הוא לא על הקמת התחנות. אלא על העיצוב שלהם שלא מגן לא משמש ולא מגשם. ושעיתונאים מאשימים את משרד התחבורה בדברים שלא בסמכותו.

גם את העיצוב שלהם קבע משרד התחבורה, זה גם כתוב בפירוש בכתבה.
וגם העירייה צריכה להשתתף בעלות ההקמה של הסככה ולתחזק אותה באופן שוטף, שזה דבר לא הגיוני בכלל.

 

[Ccyclist]

נוסעי האוטובוסים מתבשלים בשמש. הישועה עשויה להגיע דווקא מאירופה

ככל שהאקלים מקצין גדל הסבל של נוסעי האוטובוסים, שממתינים בתחנות כשהם חשופים לשמש * משרד התחבורה מכתיב שימוש במנעד מצומצם של תחנות שלא מספקות צל * ד"ר יואב לרמן: "כל ההשקעה באוטובוסים לא שווה אם אין לך חוויה טובה מחוץ לרכב" * אולי הפתרון יגיע מאירופה שהולכת ומתלהטת

www.zman.co.il

מעריך מאוד את אביב לביא, אבל חבל שזה עוד כתבה של צרחות. הוא מאשים כמובן את משרד התחבורה. למרות שמבחינת המשרד תחנת האוטובוס זה אחריות העירייה והיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה.

ואז מראיינים איזשהו גורם, שטוען שהתחנות החומות הגדולות שהיו עד 2010 בערך, הוסרו בגלל שהן לא עומדות בתקן של משרד התחבורה, שהוא של תחנות "דקות". משהו בסיפור ובלשון שהוא מצוטט נראה לי מוזר. צריך מישהו שיאשר או יכחיש את זה. כי שיש תחנה שהיא רק עמוד, זה לא שפתאום יש את התחנות ברזל האלו. ובסוף זה החלטה של עירייה/נת"י איזו תחנה לשים. אכן התחנות של פעם נתנו יותר מחסה משמש וגשם, מצד שני הן חוסמות את המדרכה. ובסוף מביאים את יואב לרמן (טיפוס מאוד סרקסטי. ובגלל שקשה לי עם כאלה אני כאן ולא בטוויטר), שגם במקומות עם תחבורה ציבורית מתוקנת אין תחנות שמגנות מהשמש לאורך זמן. באנגליה יש תחנות עם הגב לכביש, שלא תרטב מהגשם. לא יודע כמה הן מגינות מהשמש. ראיתי עכשיו גם כן תחנות בברצלונה החמה. שהן דקות. האם הפתרון הוא לחזור לתחנות הישנות שחסמו את המדרכה?

בשורה התחתונה, היום כשיש אפליקציות (לא מוביט. איפהבוס), שמראות לך מתי האוטובוס מגיע, או לא יצא, אני מתזמן את ההגעה שלי לתחנה שתהייה פחות מ-5 דקות לפני שהאוטובוס מגיע.

אצטט את הרוכב לאוטובוסים שאמר או צוטט מקור אחר: "ככל שהתחנה טובה יותר - כך השירות גרוע יותר."

ההסבר לכך הוא שכאשר הרשויות מצפות שהנוסעים ימתינו זמן ארוך יותר בתחנה - הם משפרים אותה לצורך השהות הארוכה.

הנה תחנת עמוד במיקום די מרכזי בלונדון - ציר רוחב המקביל לקו המרכזי ולקו האליזבת', 400 מטר מתחנת התחתית טוטנהאם קורט רוד בקצה המזרחי של אוקספורד סטריט המפורסם, במרכז דיאגרמת התחתית. תחנת העמוד נמצאת גם קילומטר מנקודת המרכז הרשמית של העיר בצ'ארינג קרוס, 500 מטר מתחנת קובנט גארדן התיירותית וכ 300 מטר מתחנת הולבורן על סף האזור המשפטי.

Museum Street (Stop C) · London

maps.app.goo.gl

בתחנה 3 קווי יום (N משמעותו קו לילה), 2 שבאים כל 5 דקות ואחד כל 10. בתדירות המשולבת של קווים 38 ו 19 לכיוון פיקדילי לא תעמדו יותר מדקה עד ארבע דקות.

בכיוון הנגדי הציר של שני הקווים האלו לתחנת התחתית Angel הוא ציר אלכסוני ללא קו תחתית מקביל ולכן הביקוש גבוה יותר מצירים עם מענה רכבתי.

התחנה נמצאת באזור שקט יחסית שנופל בין אזורים שוקקים יותר. היא לא צריכה יותר מעמוד עם מידע ו 3 קווים תדירים.

 

[EHP12]

אצטט את הרוכב לאוטובוסים שאמר או צוטט מקור אחר: "ככל שהתחנה טובה יותר - כך השירות גרוע יותר."

ההסבר לכך הוא שכאשר הרשויות מצפות שהנוסעים ימתינו זמן ארוך יותר בתחנה - הם משפרים אותה לצורך השהות הארוכה.

יש בזה משהו. לכן בעידן שבו "דן" עצבה את התחנות (עד 2010), לקו 5 המיתולוגי היו תחנות עמוד כי ידעו שלא יחכו יותר מ-5 דקות לאוטובוס. גם בעידן האפליקציות אני יודע לדעת לתזמן לאוטובוס. אבל הממוצע בתחבורה עירונית בישראל זה 15/20 דקות. גם בלב המטרופולין. ולכן הדרישה למקומות ישיבה.

 

[Ccyclist]

יש בזה משהו. לכן בעידן שבו "דן" עצבה את התחנות (עד 2010), לקו 5 המיתולוגי היו תחנות עמוד כי ידעו שלא יחכו יותר מ-5 דקות לאוטובוס. גם בעידן האפליקציות אני יודע לדעת לתזמן לאוטובוס. אבל הממוצע בתחבורה עירונית בישראל זה 15/20 דקות. גם בלב המטרופולין. ולכן הדרישה למקומות ישיבה.

בתחנה שהבאתי כדוגמה התוואי המשולב של קווים 19 ו 38, תוואי של כ 5 ק"מ שחותך את מרכז העיר אלכסונית, נהנה מתדירותם המשותפת - 18 אוטובוסים בשעה. זה אומר המתנה של 2-5 דקות לצמד הקווים האלו. העובדה שמדובר בזוג קווים ולא למשל 5 או 6 (מה שנגזר מתדירות של 15-20 דקות) - קל לכל מי שמגיע לתחנה להבין שאפשר לקחת את שניהם במשולב.

הקו השלישי, 55 הוא יותר רוחבי, מזרח- מערב ומסתיים ברחוב צדדי טיפה אחרי אוקספורד סרקס, מקום עם 2-3 מקומות חניה לאוטובוסים מהסוג שמאפשר לקווים לונדוניים להסתיים במגוון מקומות במקום התלות של הקווים בארץ במוספי ענק המאריכים את מסלולם. גם הוא קו של כל 5 דקות, לא 3 קווים שונים של כל רבע שעה.

אני חושב שבשיטה הישראלית היו מעמיסים שם 8-9 קווים על בסיס אותן התשומות, או מגדילים את זה ל 21 קווים, רובם ארוכים יותר וממש פחות תדירים (שעתי, יוממים), לפי היחס של 1:7 שחישבתי בעבר.

לגבי האפליקציות: מצד אחד, כמי שהיה נוסע בקו 17 ההיסטורי בירושלים ידעתי לתזמן את עצמי לקו חצי שעתי. מצד שני - זו תדירות המינימום שאני מוכן לקבל לקו שאשתמש בו באופן שוטף. מנסיוני יש כל מני סיבות להחמיץ או לאחר כך שממש להתאים את עצמי לקו שעתי שה"עונש"על החמצה הוא שעה המתנה זה דבר שאני נמנע ממנו בדרך כלל. גם מול קו בתדירות של כל 20 דקות בארץ הייתי צריך לבטל קינוח שהתעכב במסעדה כי היתה לי מחוייבות להיות איפשהו בזמן.

 

[מנכל אחד]

זה מתחיל מכך שתחנת אוטובוס מוגדרת כתמרור ולכן רשות התמרור שהיא הרשות המקומית היא אחראית לתחזוקת התחנות.

גם מה עוזרת תחנה נגישה כשיש מפרץ והנהג עוצר באמצע הכביש?

זה לא סותר, שמשרד התחבורה יגיש בקשות לרשויות התמרור בבקשה להצבת תחנות.
וכשרשות התמרור תאשר לו להקים תחנה, שיזמינו קבלן שיבצע את העבודות.

אני חושב שזה מתחיל מזה שכך זה היה שבזמן אגד.
אגד הציבו תחנה בכל מקום שהתחשק להם בלי שום חשבון.
משרד התחבורה לא ידע בדיוק איך להסדיר את זה, ולכן הם הסדירו את זה באופן כזה שלטעמי הוא עקום.

 

[שלומי הרטמן]

יש כל מיני תחנות בקרית מלאכי שבנו את המפרץ בצורה טובה כמו ברח ירושלים בעיר אך יש הרבה תחנות שברגע שאוטובוס עוצר הוא חוסם את נתיב התנועה למרות שזה מפרץ וחלקם לא מבין איך מצפים שאוטובוס יצליח לצאת מהתחנה בבטחה