"אבי אבי, רכב ישראל ופרשיו"

[Marinette]

"אבי אבי, רכב ישראל ופרשיו"

כן, המשפט ההוא שאלישע "מצעק" כהוא רואה את אליהו נישא בסערה השמימה. טוב, קל להבין את סערת רוחו של אלישע לנוכח מחזה כזה שמתרחש למורו ורבו, והגיוני שהדברים יוצאים לו מקוטעים משהו, לא ממש מנוסחים ושקולים. אבל אם מצאו לנכון למסור לנו את דבריו, כנראה שיש להם משמעות מיוחדת. מה פשר דבריו? מה ניתן להבין מ"רכב ישראל ופרשיו" הזה, מעבר לעובדה שאליהו נישא במרכבה, מה שמתאים ל"רכב"? האם אלישע מרמז בזה למעמד של יציאת מצרים, ואם כן - איך הוא יוצר את הקשר? אני בטוחה שמשפט כזה הניב מדרשים ופירושים שונים. למישהו יש משהו?

 

[מוגג]

אולי הכוונה לכך

שהנביא הוא מכונת המלחמה של ישראל. לא בחיל ולא בכח כי אם ברוח ה'.

 

[אביתר30]

אולי יש להבין זאת , אבוי אבוי..

בניגוד לניקוד של המסורה..ואולי פעם היו מבטאים אבוי בצורת אבי.. ואגב , הרמב"ן מפרש את "בי" מהביטוי "בי אדוני" מלשון אבוי ולדעתי הוא צודק.. ( אוי , אבוי , אוי ואבוי למי שלא יסכים איתי .. )

 

[יוסי ר1]

אכן, אבוי, אוי ואבוי...

לאביתר, בחרת לפרש את שתי המילים הקלות ביותר בזעקה. טיבעי שאלישע יזעק אבי על אבדן מורהו, אין צורך באבוי. איך תפרש את הרכב והפרשים, שזה החלק היותר פרובלמטי?. מצורף מאמר, שלענ"ד מסביר נכונה את הביטוי.

 

[אביתר30]

נראה לי..

שהביטוי של אלישע מתייחס ל : מלכים ב ב יא-יב : וַיְהִי הֵמָּה הלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב-אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם: וֶאֱלִישָׁע ראֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלא רָאָהוּ עוֹד וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים: פרשים = סוסים , אומנם זה לא מקובל , אבל אם תבדוק את כל הפעמים שמופיע פרש(ים) תראה שלפעמים הכוונה לסוסים ולא לרוכבים כמו כן לדעתי הביטוי רכב ופרשים רומז לנביא / מנהיג / רועה.. ובקשר ליואש , כנראה מה שאלישע אמר על אליהו הפך להיות ביטוי שגור שהיו משתמשים בו גם בלי ההקשר המקורי..

 

[אביתר30]

אגב , בקשר ל : הצבי (הציבי) ישראל..

הרחבתי קצת בנושא , בקישור :

 

[shushu10]

תגובה למאמר שלך, אביתר

יש לי הערות ושאלה לפתיחה: מה צורך ראית לתת פרוש אחר למלה צבי, כאשר הוא יותר ברור מברור? בכל הדוגמאות שהבאת בקישור המלה צבי מסמלת תפארת,יופי,עוז והדר אך לא יציבות או הצבה. איןזה אומר שיציבות אינה אחת מסגולותיו של הצבי - כיתר קלי הרגליים שאינם מאבדים שווי משקלם בריצה על גבי ההרים. כאשר אתה מגדיר צבי כהצבה - למעשה אתה "מכווץ" את הצבי בהגדרתך, בעוד שהמלה צבי כאשר אינה מוגדרת, או משתנה ל"הציבי", מאפשרת לנו לראות את כל קשת ההבעות הציוריות שהמלה מביעה.- סמל התפארת של ישראל מוטל חלל! ולבסוף - איזה משמעות יכולה להיות לפסוק "הציבי (צווי לנקבה) ישראל על במותיך חלל.." להציב חלל קצת בלתי אפשרי אפילו בדמיון.

 

[אביתר30]

פשוט..

מאז שהייתי ילד לא התחברתי ל"צבי" במובן המקובל.. לכן כשראיתי שיש גרסאות / תרגומים / פירושים אחרים אז זה מצא חן בעיניי ונראה לי יותר מתאים.. בקשר להקבלה בין צבי לגאון , הרי שגאון פירושו משהו שגאה - עולה - עומד - ניצב.. "הציבי (ציווי לנקבה) ישראל " מתייחס לעדת ישראל לי זה נשמע יותר עוצמתי / מרגש / יפה / לירי / שירי מאשר "הצב ישראל" וגם , בשירה המקראית תמיד יש ביטויים יוצאי דופן.. בקשר ל: "להציב חלל קצת בלתי אפשרי אפילו בדמיון" אני מבין את הביטוי הזה לא דווקא במובן של להעמיד את המת , גם להשכיב אותו על הבמה זה הצבה

 

[shushu10]

אם כך אתה מתאר את הפסוק -

הציבי ישראל על במותיך חלל.. - אתה פשוט הופך את מובן המשפט (המקובל) מתואר השם (צבי ישראל) לסתם משפט צווי שאין בו מסר מיוחד, פרט למתן כבוד. לא נראה לי שיש צורך לצוות או "להזכיר" זאת לעם. לעומת זאת - הצבי ישראל... הוא בטוי עמוק וסמלי לגדולתם ותפארתם של הנופלים ולאבלו הכבד של עם ישראל.

 

[יוסי ר1]

האם העתוד הוא צבי? ../images/Emo9.gif

לאביתר, אם ברצונך בפלפול שיזהה עתוד כצבי, קבל אחד בחינם. הצבי ישראל על במותיך חלל - מזהה צבי עם ישראל "ולהיות היהודים עתודים ליום הזה" (אסתר, ח' י'ג) מזהה עתודים עם היהודים. כיוון שישראל יהודים, הרי שעתוד הוא צבי. ואם תרצה גם פירכא לסברא, הרי לך: יעקב אומר לנשותיו "...וראה כל העתודים העולים על הצאן...". אם עתוד הוא צבי, אין לו מה לעלות על צאן.

 

[יוסי ר1]

לאביתר שלום. יש לי בעייה עם

הפירושים שלך. יש לך חשיבה חדשנית ורעננה, וזה יתרון מבורך. אבל לטעמי אתה נוטל חירות יתירה לחפש שינויי נוסח במקום שאינם קיימים. כתוב אבי, לא כתוב אבוי. כתוב הצבי ישראל, לא כתוב הציבי ישראל. אין שום עד נוסח שמאשש את ההצעות שלך. ואל ייקל בעינך לחשוב שעל סמך פירוש שמתבסס על בלשנות חפוזה, תוכל לקבוע נוסחים חדשים. מילא, אם את תפוח הבר אתה קובע כעוזרד, או את בולס השקמים כקוטף שקמים, או את העתוד כצבי, שלש קביעות בהן אני חולק על דעתך, אבל זו השערה שלך מול השערה שלי. אבל להחליט שהפירוש שלך עדיף על הנוסח המקובל, איך לאמר, זה קצת יומרני.

 

[אביתר30]

יוסי..

ברור לי שקשה לקוראים לקבל את הרעיונות החדשנים שלי.. ימים יגידו אם צדקתי או לא..אני מחפש את האמת ולא את הכבוד.. בקשר לאבוי , הרי כתבתי "אולי" יש פה צירוף מקרים מעניין..אראל כתב היום באתר הניווט בתנ"ך על "בי אדוני" וכשעיינתי במפרשים ראיתי את פירושו של הרמב"ן והוא מצא חן בעיני ואז שכנכנסתי לפה וראיתי את השאלה על אבי אבי.. מיד עלה בראשי העניין של בי / אבוי..(ואגב , אני לא מאמין במקריות..) זכותו של כל אדם להחליט איזה פירושים הוא מקבל ואיזה לא.. בכל אופן , אם זה מעניין מישהו..הנה קישור לעוד רעיונות שלי..

 

[חייל עובד צהל]

אחחח...

אביתר - ספר להם על המיקום האמיתי של ירושלים... הם יתפחלצו...

 

[יוסי ר1]

באמצע הפקקים מארבע רוחות השמים?

 

[Marinette]

זה יכול להיות משהו שכולל את שניהם

כמו לצעוק "אוי, אבאל'ה"

תודה על המאמר, מעיון חטוף הוא נראה רציני ומעניין. אני אמצא את הזמן הערב ואקרא אותו יותר ברצינות

 

[shushu10]

שלום לmarinette

שאלת על הקשר של הבטוי "רכב ישראל ופרשיו" למעמד יציאת מצרים, שאלה מענינת למרות שעל פניו נראה שאין קשר - יגעתי ומצאתי מאמר מעניין באינטרנט - "מרכבות פרעה" מאת עודד רוט. אהבתי את הרעיון שלמעשה "מרכבות פרעה ופרשיו" מהווה גם סמל נסי ולאו דווקא כוחני. בהחלט יתכן כי הבטוי לקוח משם, וחוזר על עצמו מספר פעמים במתכונת זו, דהיינו - רכב ופרש.

 

[Marinette]

תודה. אני אחפש הקישור למאמר בגוגל

(למאמר של רוט שאתה מזכיר, אני מתכוונת).