התגובה של עומר מילר באינסטגרם שלו
omermiller
המעשה הקל הרי היה להתעלם מהביקורת של אבי אפרתי בוואלה. הלא אמרו עלי כבר הכל, שאני מזויף, שאני לא יודע לבשל, שאני רק באינסטגרם, שאני חסר בטחון ומה לא. אבל הזמנים השתנו. ועיתונים ואתרים גוססים צריכים הקלקות וכניסות ובינינו, את אף אחד לא מעניינת ביקורת טובה. אני מודה שגם אני כקורא, כי ככה הורגלנו, מחפשים בביקורות את ההשחזה, את הנעיצה, את הדם ואת המוות. ממש כמו מחזה שייקספירי. אני מניח שחלקכם בכלל לא קרא את הביקורת של אבי אפרתי היום בוואלה ובעצם הכתיבה שלי פה, אני יורה לעצמי ברגל כי מיד תכנסו ותקראו את הכתבה שבה אבי שוחט אותי ואת קליפסו. אז תחסכו לעצמכם. לא תמצאו בכתבה אף מילה טובה ומי שבא לו לבטל את ההזמנה שלו למסעדה בגלל הביקורת הזו - לא אנטור טינה. המסעדה נפתחה רשמית רק לפני 10 ימים ועדיין יש עוד הרבה עבודה (למסעדה רגילה לוקח זמן, בטח ובטח לכזו שגם קשורה לחוף באוגוסט שמאכיל שלושת אלפים איש ביום - לא תירוץ, סתם נתון מלהיב) אבל זה לא מעניין את המבקרים, הם כאמור צריכים הקלקות ושידברו עליהם ועל הכתבה שלהם. אני לא אכנס פה למה לדעתי לא צריך פונקציה של מבקרי מזון ב-2017 כשלכל אחד מכם יש אינסטגרם ופייסבוק שבו כל אחד מתאר בזמן אמת את החוויה שלו לכל חבריו, זה לפעם אחרת (ספוילר: זה מקצוע מחריד).
אני לא ארד לרמה של אותו מבקר כי יש לו משפחה וחברים שלא מגיע להם לעבור את מה שהוא גורם לי לעבור בכל פעם כשהוא מטנף עלי פעם אחר פעם בכל מקום בו עבדתי (היי, אין לי צורך שתסנגר עלי, וותר על המצפון שלא קיים אצלך) מילא שאני לא מעריך את דעתו, אני קצת מרחם עליו, זה לא פשוט להיות פסיכולוג מתוסכל שלא מבין כלום באוכל, מטפל בקולגות שלי ואז צריך לאכול את מה שאני מבשל. גם אני הייתי נתקל במעין דיסונס שכזה עם עצמי אם הייתי צריך לחיות חיים כאלה אומללים. במקום זה, בחרתי ליצור בחיי, בחרתי לגרום לאנשים להפגש, לאכול, להתרגש, לחוות שזה הרבה יותר ממה שאני יודע שחולמים עורכים וכתבי אוכל וזה בסדר, כל אחד עושה את מה שנראה לו נכון באותו הרגע. ומה שנראה לי נכון בזה הרגע, הוא לומר לכם שתלכו להזדיין. במובן הכי מהנה ושחררו אותי בא׳מאשלכם כי זה כבר פתאטי והפנטזיות שלכם לעוד הקלקות בגלל שכתבתם ״עומר מילר״ בכותרת בהומפייג׳ היא טריק עייף, משומש, נדוש ועלוב, בדיוק כמו ביקורות האוכל. אז רוצים לעשות גם מהטקסט הזה אייטם? בי מיי פאקינג גסט, לא ציפיתי לפחות כי גם אתם שבויים בלופ ההקלקות כדי למכור פרסומות. אמר פעם אדם חכם שאין לי מושג מיהו: אדם חי בטעות ומת באמת: אני חי באמת. ומה איתכם?
