אבל וחג

Jesse Ian

New member
אבל וחג

כבר שלושה חגים עברו מאז שאבא שלי נפטר, פורים פסח ויום העצמאות. והנה שבועות. וזה כל כך קשה. אדם בריא וצעיר ומדהים.. וכל כך אהוב. כל כך חסר לנו. לי. איך עוברים את הימים האלה? אני מסתכלת על כל המשפחות בקיבוץ, מאושרות ושלמות. הימים האלה כל כך כואבים וקשים. הפתאומיות שבמוות, הסופיות שבו..
 

אחשל

New member
../images/Emo201.gif

תמיד הימים האלה של משפחתיות, במיוחד כשהיא מוחצנת ורואים את כולם חוגגים יחד, קשה יותר
 

yamkachol

New member
כן, Jesse Ian , זה באמת כל כך קשה,

וזה מה שיש בנתיים. אין "הוקוס פוקוס". האובדן הינו כאב איום ונורא - ומתמודדים אתו. כואבים אותו, וממשיכים בחיים האחרים שיש לנו - החיים בלי... אם מתאים לך את יכולה לפנות ל "יד מושטת לעזרה"... כלמור, אפשר לפנות לבקש עזרה, ויש מי שיכול להקל. מדובר על הקלה... את בתקופה מאוד קשה של התמודדות עם אובדן, ואת למעשה ב"בי"ס של החיים". את לומדת ורואה מה עובר עליך, איך את מרגישה, מתי, כמה - ולפעמים זה חוזר - ואז זה מוכר - והמוכר - מרגיע.... אני הלכתי ל"סדנא להתמודדות עם אובדן בן / בת זוג" - שמאוד עזרה לי לעזור לעצמי. מענין אם יש סדנא שכזו - להתמודדות עם אובדן הורה? בסדנא - את מרגישה שאינך שונה - כולם שם יודעים בדיוק על מה את מדברת. את שומעת (ואם רוצה, משתפת) על הקשיים , ההתמודדויות עם הקשיים השונים, החיים האחרים, השינויים , הרגשות. כשהציר המרכזי הוא מי שמעביר את הסדנא - אם הוא יודע לעשות את מלאכתו נאמנה - אזי הרווח הוא שלך. לי היה מזל שכזה. את בהתמודדות באובדן - וכל הכבוד לך. כן, זה איום ונורא - אך זה לא סוף פסוק. את כואבת, שואלת,מתמודדת, נופלת, וקמה - הכל זמני אולי תעזור לך המחשבה שמדובר בקושי זמני (לא מעט זמן), אבל יש בו שינויים כל הזמן, כפי שאת לבטח למדת כבר- מנסיונך. (בבי"ס של החיים"...) מקוה שעזרתי במשהוא... שיהיה לך סוף שבוע רגוע ושליו, עד כמה שאפשר, בחברת אוהביך, ובעשית דברים הממלאים אותך. נותנים לך כוח.
 
למעלה