אבל למה הם צריכים לפתוח את הפה?!?
(כן כן.. שלום שלום.. אני עדיין חיה, מה שלומכם?) הגיע אליי ליחידה ביום ראשון חייל חדש. בשניה הראשונה שראיתי אותו חשתי ישר קליק... יפה יפה. עיניים כחולות. חיוך מהפנט (ככה חשבתי בהתחלה) גוף שחבל"ז, שער בהיר.. בדיוק הטיפוס שלי (וידוי חושפני) נדלקתי. המון! חייכיתי יותר מדיי. הייתי נחמדה מדיי. הייתי מעט נרגשת מדיי. הוא גם חייך מדיי. היה נחמד מדיי. נרגש לא. ואז אחרי 5 דקות הוא הלך לראיון עם מ.היחידה. לקח את הפלאפון שלי כדי שאני "אעזור" לו אם יהיו לו שאלות והלך... אחרי כמה זמן הלכתי לאכול.. ונוצר מצב ששוב פגשתי אותו רק אחרי כמה שעות. ואז..... הוא פתח את הפה! והתגלה שהוא קצת טיפש (או לפחות פתי מאמין לכל דבר) וכלל בלי חוש הומור. כלל
וזה מבאס המון. כל ההתלהבות ירדה. הקראש בכלל נשכח. אז באמת למה הם צריכים לפתוח את הפה ? ולמה אני לא מצליחה למצוא את ההוא שהוא גם וגם?
(כן כן.. שלום שלום.. אני עדיין חיה, מה שלומכם?) הגיע אליי ליחידה ביום ראשון חייל חדש. בשניה הראשונה שראיתי אותו חשתי ישר קליק... יפה יפה. עיניים כחולות. חיוך מהפנט (ככה חשבתי בהתחלה) גוף שחבל"ז, שער בהיר.. בדיוק הטיפוס שלי (וידוי חושפני) נדלקתי. המון! חייכיתי יותר מדיי. הייתי נחמדה מדיי. הייתי מעט נרגשת מדיי. הוא גם חייך מדיי. היה נחמד מדיי. נרגש לא. ואז אחרי 5 דקות הוא הלך לראיון עם מ.היחידה. לקח את הפלאפון שלי כדי שאני "אעזור" לו אם יהיו לו שאלות והלך... אחרי כמה זמן הלכתי לאכול.. ונוצר מצב ששוב פגשתי אותו רק אחרי כמה שעות. ואז..... הוא פתח את הפה! והתגלה שהוא קצת טיפש (או לפחות פתי מאמין לכל דבר) וכלל בלי חוש הומור. כלל
